לכל אחד ואחת מאיתנו יש את שגרת הטיפוח הקבועה והרגילה שלנו, ועבור רובנו, זה נראה מאוד אינטואיטיבי להבדיל בין מוצרי ההיגיינה- מרכך שבא אחרי השמפו, קרם הפנים או הגוף אחרי המקלחת ועוד אינספור מוצרים. כל אחד מהמוצרים הללו מצליח למשוך לנו את העין בעזרת אריזות, צבעים, גודל, ציורים ולוגואים. אבל איך מסתדרים אלו שלא יכולים לראות את המוצרים עצמם? האם עדיין היינו משתמשים בהם ואיך היינו מבדילים?
הזאר ג'אבר, בת 25 המתגוררת בדלית אל- כרמל, היא בוגרת החוג לעיצוב גרפי בהתמחות UX|UI בתילתן, המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית בחיפה. במסגרת פרויקט הגמר שלה, לקחה הזאר את העניין הזה צעד אחד קדימה ושמה דגש על מינימליזם ופשטות, בכך שיצרה שפה גרפית מופשטת עם סימנים בולטים על פני שטח האריזה בצורות המזוהות עם פעולת התכשיר ושאינן מודפסות עליה כמקובל.
כך נולדה Tuchit, שפה גרפית תלת מימדית למישוש המידע וזיהוי תוכן האריזות, להנגשה לקהל עיוור ולקוי ראיה, המאפשרת להם עצמאות בתפקוד היומיומי שלהם. בשלב הראשון הזאר מעוניינת לפנות לקהל הנשים המתמודדות עם מגבלת ראייה כזו אחרת, בפעולות יומיומיות שעבור כולנו נחשבות לאינטימיות ואישיות מאוד, ולא בהכרח אנחנו מעוניינים בעזרת אחרים בהם. "מדבקות תלת מימדיות יאפשרו לנשים עיוורות לזהות את מוצרי הטיפוח שלהן בעזרת מישוש." מציינת הזאר. "אותן נשים יוכלו ללמוד ולשנן את האייקונים שיודבקו על המוצרים, למשש אותם ובכך להצליח להבדיל בין המוצרים. זוהי דרך יעילה מאוד שתעזור להן להתנהל בחיי היומיום בקלות יותר, במיוחד במקומות הכי אישיים שלהן".
Tuchit נולדה מתוך הבנה של הזאר שיש צורך משמעותי בפתרון בבעיה המסוימת הזו בה נתקל קהל העיוורים מידי יום, ומלבד השימוש בכתב ברייל, אין להם שום פתרונות אחרים, חדשניים ויצרתיים יותר. היא החלה לחקור את הנושא ואיך ניתן לקדם פתרון מסוים והבינה במהרה שהפתרון כרוך בשימוש במושגים: מגוון, טקסטורה, מישוש / מגע, צורך ושילוב. "התחלתי לחקור את חיי היום יום של אוכלוסיית העיוורים ואת דרכי ההתנהלות והתמודדות שלהם במשימות הבסיסיות", מספרת הזאר. "כדי להיות תמציתית ומדויקת כמה שיותר, בחרתי להתמקד בנשים עיוורות או כאלו שמתמודדות עם מגבלת ראייה. התחלתי לאסוף מוצרי טיפוח בסיסים שכל אישה משתמשת בהם באופן יומי כמו: שמפו, מרכך, קרם גוף, ידיים, רגליים, פנים ושיער, משחת שיניים ודאודורנט והתאמתי להם את הסמל המתאים. כל סמל מסמן מוצר ספציפי והסמלים שיצרתי מדמים את האיבר אליו המוצר משמש".
את ערכת המדבקות הזאר שואפת למכור בהמשך באופן פרטי דרך אתר מכירה שגם מונגש עם שמע לאוכלוסיית העיוורים. היא לא שוללת גם אפשרות לשיתופי פעולה עם חברות גדולות במשק הישראלי. "הייתי רוצה לעבוד עם חברות שמעודדות העצמה נשית, התחשבות באנשים עם מוגבלויות, חברות ישראליות עם ערכים שתומכות בנשים ומעודדות עצמאות מלאה גם אם הן עם מגבלות מסוימות", מספרת הזאר בהתרגשות. "הייתי רוצה שבעתיד Tuchit תהפוך לסימן אוניברסלי שיודבק על גבי האריזות, אבל זה מצריך חשיבה רבה על איך ננגיש בפועל את המוצרים לאותה אוכלוסייה. למשל: עמדה ייעודית של המוצרים המונגשים, לצד הנגשת הדרך עצמה להגיע לעמדה. הרי בכל פעם שאנחנו נכנסים לרשת פארם כזאת או אחרת, אנחנו הולכים לאיבוד בין שלל המוצרים והאפשרויות, אז בד בבד כאשר מדובר באדם המתמודד עם מגבלת ראייה. המגוון הרחב מבלבל מאוד את העיוור ואת מי שצמוד אליו, לכן הפוקוס שלי הוא למכור את זה כמוצר שנפרד משאר המוצרים בחנות".
מלי אלון מנהלת בית הספר לעיצוב גרפי בתילתן המכללה לתקשורת חזותית מציינת: "אחד התפקידים של עיצוב הוא לתת פתרונות של נגישות המשלבים ידע ותכנון מקצועי תוך כדי שימוש באסתטיקה מתאימה. אני מאד מעריכה את הבחירה של הזאר באתגר אישי- חברתי כזה ובעיצוב נקי ושימושי המאפשר להטיב ולתת עצמאות בחיי היום יום של קהל רחב בחברה."