וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה שרציתי לומר: התערוכה החדשה של עמיתי בצלאל

התערוכה מ.ש.ל (מה שרציתי לומר) מציגה את המחזור התשיעי של תכנית 'עמיתי בצלאל' שתוצג במרכז אדמונד דה רוטשילד, המשלבת הוראת אמנות שבועית ועבודה עם ילדי יסודי וחטיבה, יחד עם פרקטיקה יצירתית בחללי הסטודיו בבתי הספר השונים

מאיה לוי, אגס, 2024, רקמה על בד. באדיבות האמנית,
מאיה לוי, אגס, 2024, רקמה על בד/באדיבות האמנית

התערוכה מ.ש.ל (מה שרציתי לומר) שתוצג במרכז אדמונד דה רוטשילד, מציגה את המחזור התשיעי של תכנית 'עמיתי בצלאל', המשלבת הוראת אמנות שבועית ועבודה עם ילדי יסודי וחטיבה, יחד עם פרקטיקה יצירתית בחללי הסטודיו בבתי הספר השונים. השנה, בתקופה בה נדמה שכושר הדמיון נחוץ יותר מאי פעם, התערוכה עוסקת בנרטיב ובמשל ביצירת האמנות כדרך להרהר על אמיתות אוניברסליות והפרשנויות הפשוטות של העולם וכדרך התמודדות עם המציאות הקיימת.

העבודות המוצגות בתערוכה זו מתייחסות למקומי והעכשווי, ודנות באופיו המתעתע של היומיום ובכוחו של הביטוי האמנותי בעיצוב תפיסתנו, תוך שימוש באלמנטים מהתרבות הפופולרית, מהאקטואלי ומהאישי. שישה בוגרים ובוגרות של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים בוחנים.ות את המתח שבין אמת ובדיה, ושופכים.ות אור על תהליך היצירה באמצעות הסמלה וסיפורת.

בין העבודות ניתן להתרשם ממיצב סאונד ובו שלושה דגי סיליקון פוצחים בשירי הקאנון הלאומי ומיצב המציג 'שעטנז' של סמלים ורעיונות שמקורם בתרבות הישראלית הפופולרית ובמיתולוגיה היהודית כאשר בלב סיפור העלילה נמצא המיתוס על היריבות המיתולוגית בין שתיים מהזמרות האייקוניות של ישראל, עפרה חזה וירדנה ארזי. התחרות המיתולוגית מוצגת לא רק כהערת שוליים היסטורית אלא כמטפורה למאבק הנצחי בין כוחות, רעיונות וזהויות מנוגדים.

איתמר ברנד, ליל חניה, 2024, תחריט אקווטינטה. יחצ,
איתמר ברנד, ליל חניה, 2024, תחריט אקווטינטה/יחצ

עבודתה מיכל לפיד 'שנהיה לראש', 2024, מיצב סאונד עוסקת ביסודות המכניזם של הקאנון הלאומי. בכל לחיצת כפתור, שלושת דגי הסיליקון הירוקים (או בשמם הלועזי Big Mouth Billy Bass) פוצחים בשירה קאנונית מצועצעת של שלושה שירים נפוצים, אותם מיכל לפיד הקליטה עם מכרים ובני משפחה: "מי ימלל" המבוצע על ידי טריו נשי, "אדון הסליחות" בו הקול הגברי מתפצל לשלושה, ו"הנה מה טוב ומה נעים" שביצועו שולח קריצה אל שירי ילדוּת משובשים. על ידי הלחמה בין המצוי, הזול, המשועתק ובין נכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית, לפיד שואלת על האופן שבו נוצר הקאנון הישראלי ועל המודר ממנו. הדג, סמל לשפע ומזל טוב ביהדות, משמש עבורה מוטיב בבחינת מרכיבי הזהות הישראלית. כך סמל הדג חוזר ב"מאיפה משתין", עבודה סכמטית ומרובת-חלקים על חזית הבניין, ומפנה את תשומת ליבנו אל המתרחש פנימה - או שמא מתריע מפניו.

עבודת המיצב של איתמר ברנד, 'עי קטנה', 2024, קלקר, אבן סלייב אדום, תחריט אקווטינטה, היא שעטנז של סמלים ורעיונות שמקורם בתרבות הישראלית הפופולרית ובמיתולוגיה היהודית. לב העבודה נסוב סביב היריבות (לכאורה) הגדולה בין זמרות הענק עפרה חזה וירדנה ארזי שחצתה את עדת המעריצים לשניים ושהכתה גלים בתקשורת הישראלית בשנות ה-80 של המאה ה-20. מתוך קלקר בוהק ומחוספס, ברנד מחלץ שתי דמויות צנומות ונזיריות, מפותלות סביב עצמן, משל היו איקונות מימי תחילת הרנסנס. לצווארן הוא קושר שרשרת ועליה המילה "עי" המאגד את האות הראשונה בשמה הפרטי של כל זמרת, ובמקביל מסב את תשומת הלב לסיפור המקראי על העיר עָי מספר יהושוע המתאר את כיבושה של העיר הכנענית בשני קרבות, כאשר בקרב השני צבא ישראל הכריע אותה בעזרת תרגיל הונאה. סיפור זה וחזון ארבע החיות מספר דניאל, מהווים עיקרון מנחה בתחריט אקווטינטה קטן ובמצבת אבן בהירה שנוצרה בבית המלאכה בהר המנוחות. בגוף בתחריט ועל פני לוח האבן מתוארות סצנות פרועות, כמו לקוחות מתוך מעשייה קדומה על אלות מוזיקה היוצאות למסע הרפתקני וסוחף. על צד המצבה חצוב המשפט "מלחמת יחסי ציבור" בהונגרית כשבתחתית חבויות ציפורים יצוקות השאולות ממצבת הקבורה של עפרה חזה. בצירוף כל חלקי המיצב כולם, ברנד שוהה באותה נקודת זמן שעיצבה את עולם הבידור הישראלי וקבעה את מושג הדיווה בעגה המקומית. עם מכלול פרטים אלו, מתקבלת אגדה ציורית היוצקת לתוכה חיבורים בין הרוחני לגופני ובין היומיומי למיתולוגי, תוך שהיא משרטטת מפה תרבותית המזמינה קריאה עכשווית ערה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
מיכל לפיד, שנהיה לראש, 2024, פרט מתוך מיצב. באדיבות האמנית,
מיכל לפיד, שנהיה לראש, 2024, פרט מתוך מיצב/באדיבות האמנית

בסדרת העבודות הרקומות של מאיה לוי, 'Period Drama' יוצאת האמנית למסע אינדיבידואלי לריפוי הנפש והגוף. בצעירותה, אובחנה לוי כבעלת רחם דידלפי ובהמשך גם באנדומטריוזיס שהפכו את הווסת החודשית להתמודדות מייסרת ומשתקת. בעבודה "Period Drama", לוי שוזרת יחד איור ורקמה, ויוצרת מלאכת יד עדינה ורכה שכמו מתארת אגדת עם על אישה המפליגה במחוזות הפנטזיה והכאב בחיפוש אחר מזור לכאביה. כל אלמנט בסדרת העבודות מהווה חלק מתוך מערכת מקודדת השאולה מעולם הרפואה ומהאישי, ומציעה דרך התבוננות חליפית במציאות ובאתגרים שהיא נושאת עמה.

שירלי ניצן, ארץ, 2024. רישום דיגיטלי,
שירלי ניצן, ארץ, 2024/רישום דיגיטלי
  • התערוכה תיפתח לקהל הרחב החל מיום ה', 18.4.2024 בשעה 19:00.
  • שעות פתיחה: ימים ג-ה, בין השעות 14:00 - 18:00; יום ו' 10:00 - 14:00. מיקום: מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104 תל אביב. נעילה: 7.5.2024.
  • במהלך חודש יוני עבודות אלה יוצגו בקמפוס בצלאל ע"ש ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל בירושלים.
  • אוצרת: הדסה כהן
  • עמיתי התכנית: דין בר, איתמר ברנד, מאיה לוי, מיכל לפיד, שירלי ניצן, אושר קאסא
  • ניהול תכנית עמיתי בצלאל: שנית אדם, דניאל קאפ, תמר ארמן
  • עוד באותו נושא:
  • עיצוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully