הבנייה הטרומית היא בנייה המבוססת על הרכבה מהירה של רכיבי הבניין אשר מיוצרים במפעל ומובלים לאתר הבנייה ומורכבים במקום. הבנייה נחשבת לקלה והשימוש בה נעשה בעזרת אלמנטים תעשייתיים אשר מוכנים מראש במפעל.
התפתחותה של הבנייה הטרומית החלה עוד בשלהי תקופת המהפכה התעשייתית, כשהחלו לייצר רכיבי מבנים בבתי חרושת, כשהמטרה כמובן לאפשר יכולת הרכבה זריזה, לקצר את משך זמן הבנייה ולייעל את צריכת האנרגיה ובוודאי גם חיסכון בעלויות של ידיים עובדות וחומרי גלם.
עם השנים, השיטה שוכללה להקמת שכונות מגורים גדולות בזריזות כדי לספק מענה להגירה של אוכלוסיות ממקום למקום. כך קרה גם בישראל, בגל העליות ארצה, שוכנו העולים הרבים בעיירות הפיתוח במבנים זמניים וארעיים, זאת משום שהיה צורך לבצע בניה במהירות ובזול לטובת הקמת מאות אלפי יחידות דיור לתושבים החדשים. הבניה המהירה, יחד עם הניסיון לחסוך בתקציב הובילה למראה זול ולתדמית שלילית.
הבנייה הטרומית או כמו שנקראת באנגלית - prefab במודל שלה לא מדברת בהכרח על קירות בטון, אלא קונסטרוקציית פלדה המכילות שכבות של איטום ובידוד ובסוף חיפוי שיכול להיות עשוי ממגוון חומרים - אבנים, פחים, חומרים מורכבים המדמים עץ ואף מזכוכית. בתוך המרווחים שבין קונסטרוקציית הפלדה לבין שכבות הבידוד ניתן לשלב הכנות לכל סוגי השתיות הנחוצות למבנה. לאלמנטים יש מחברים אחד אל השני ואל יסודות הבניין עצמו.
מחיסרון ליתרון אדריכלי
התפיסה לגבי בניה טרומית עברה מהפך מציינים ערן שקד וערן לשם, מנכ"ל ובעלים City Bee משרד אדריכלים: "הדור החדש של הבנייה הטרומית משלב גם אלמנטים עיצוביים ובהחלט מייצר סטנדרט חדש בעזרת טכנולוגיה חדשה ואיכותית השמה דגש על נראות. אם בעבר הבנייה הזו נחשבה ללואו טק של ממש, היום הזווית היא בגדר היי טק. במקום כוח אדם זול ולא מקצועי, היום לטובת הבנייה הטרומית יש צורך בכוח אדם מיומן שעובד במפעל ולאחר מכן מרכיב באתר הבנייה את החלקים כמו לגו".
כיצד ניתן לקדם חידושים אדריכליים דרך הבנייה הטרומית? "השימוש בשיטה היה מבוסס זריזות על מנת להקים מבנה מגורים בצורה המהירה ביותר, היום המטרה היא גם להשתמש בשיטה זו על מנת לאפשר לחדש מבחינה אדריכלית ולשפר את הרמה העיצובית ויחד עם זאת לשמור על איכות הסביבה תוך שימוש במרכיבי בנייה ירוקה, בית חכם וניצול נכון של אנרגיה. כמו כן, המשקל של האלמנטים האלו קל באופן יחסי כך שמקל על השלד של הבניין, וככל שהבניין יותר קל אנחנו יודעים שהחתימה הפחמנית שלו נמוכה יותר והפגיעה שלו בסביבה נמוכה יותר".
לדברי שקד ולשם, השיטה תאפשר ליצור אלמנטים מגוונים עוד קודם לכן ולהימנע מאתגרים עיצוביים באתר הבנייה: "בבנייה הקונבנציונאלית יש אתגר מורכב יותר בתליית אבני החיפוי וקושי לפקח בשטח שההכנות לתלייה אכן בוצעו כראוי, כמו כן, השיטה המורכבת יחסית מייצרת קושי לגוון בחומרי הגלם שייצרו את החיפוי של המבנה. בנוסף, פעמים רבות מסכלת רעיונות עיצוביים מהחשש להתמודדות תוך כדי הבנייה. לעומת זאת, היום, בבנייה הטרומית יש הרבה יותר חופש עם חומרי החיפוי. ברגע שכבר מרכיבים את החיפויים במפעל, השכבה החיצונית מתחברת באופן מבוקר ובטוח יותר. הביצוע במפעל מאפשר כמעט חופש אינסופי ויצירת אלמנטים חדשים מבחינת חומר גלם, צבע, טקסטורה אשר יכולים לגוון את החד גוניות המוכרת לנו בשכונות בישראל וכך על פני חזית אחת אפשר לשלב מספר רב של אלמנטים שבעצם חלקם אטומים, חלקם שקופים ומשלבים בתוכם פתחים וחזית מגוונת בנראות שלה".
"היכולת לבצע את הבנייה בצורה מתועשת ולבחון אותה במפעלים בדרך מבוקרת מעניקה יותר ודאות וביטחון בביצוע ולכן לרעיונות העיצוביים היותר מאתגרים יש סיכוי להיפתר בשולחן העבודה במפעל מאשר להתמודד איתם בשטח, ובשלב הבנייה נראה אותם באים לידי ביטוי. דבר זה רק יוסיף הרבה יותר מרחב וחופש ליצירה האדריכלית".
"דוגמא לכך ניתן לראות בפרויקט שמוקם בימים אלו נבנה בניו יורק מגדל 520 בשדרה ה-5. הבניין אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים המוביל כהן, פדרסן פוקס, האדריכלים אשר תכננו את בניין עזריאלי ספירלה בתל אביב, הוא בניין אשר מבוצע ברובו כולל אלמנטים של השלד ושל החיפוי והקירות החיצוניים במפעלים מחוץ לאתר הבניה אשר נמצא בלב העיר ניו יורק ומורכב באתר. ניתן לראות את האלמנטים המגיעים לאתר ומורכבים ברחוב צפוף ועמוס אשר אין בו שטחי התארגנות לבניה. הבניין מתנשא לגובה של 304 מ' מעל פני הקרקע. עיצוב הבניין מושפע מהמבנים ההיסטוריים בסביבתו והחזית המורכבת כולה מאלמנטים טרומיים המשלבים חיפויים ופתחים הכוללים קשתות אשר אפיינו את הבניה בשנות ה-20 באזור. הבניין הוא בניין עירוב שימושים של דירות יוקרה ומשרדים באחד האזורים המבוקשים בעולם".
המלחמה מחייבת אותנו לקדם פתרונות יצירתיים
בשנה החולפת נהרגו 48 פועלי בניין באתרי הבנייה. כשרוב הבניין נבנה כבר במפעל, הבנייה הטרומית תפחית משמעותית את הנפגעים בתאונות עבודה. בנוסף, הקמה של מפעלים ליסודות טרומיים יהוו מקור תעסוקה לאוכלוסיות המקומיות במקום לייבא עובדים ממקומות אחרים בעולם, אנחנו נפחית את התלות בכוח האדם.
ברור כי הנושא העיקרי הוא כמות כוח האדם שהענף נדרש אליו. חצי שנה למלחמת ה-7 באוקטובר ואנחנו עדיין לא רואים הגעה של עובדים לישראל שיספקו מענה על הצורך בידיים עובדות בענף הבנייה. "תוסיפו לכך את ההודעה של טורקיה על עצירת ייצוא מוצרים לישראל, ביניהן, גם אריחים וחיפויי אבן, שעלולים לתקוע פרויקטים רבים. טוב שישראל תיקח את גורלה בידיה ולא תהייה תלויה בגורמי חוץ", אומרים שקד ולשם. "המצב הנוכחי יוצר צוואר בקבוק בשוק הנדל"ן, יזמים לא מושכים היתרים כי אין מספיק כוח עבודה שיבנה את הפרויקט. לכן, צריך גם לייצר פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסא שלא רק יפחיתו את התלות, גם יקצרו את משך זמן הבנייה בשליש".
"בפרויקט חצרות המושבה ברחובות, שתוכנן על ידי משרדנו עבור גינדי החזקות ונבנה על ידי חברת אלהר ובשיתוף חברת רמט בשיטה הטרומית, נמסרו מפתחות לדירות הבניין בתום 24 חודשים מרגע קבלת ההיתר. שנתיים במקום שלוש שנים. זהו משך זמן משמעותי שישפיע על חייהם של רוכשי דירות ושל הזוגות הצעירים בישראל", מציינים ערן שקד וערן לשם מנכ"ל ובעלים משרד אדריכלים City Bee.
"דוגמא נוספת של אלמנטים טרומיים אשר הגיעו ממפעל היא מגדל המטרו ברמת גן. אלמנטי הפלדה יוצרו במפעל, הגיעו לאתר לאחר סיום הבנייה וחוברו לבניין במקומות אשר יועדו מראש לשמש כמחבר קונסטרוקטיבי. במהלך ביצוע עבודת הבנייה באתר החל תכנון וייצור קפדני של אלמנטי הפלדה ומרכיבי החיפוי, מה שאפשר את החיסכון בזמן הביצוע הכולל. תכנון האלמנטים מפלדה מ-מודולים קטנים ותכנון פתרון למגוון רב של מחברים בין האלמנטים אפשר גמישות עיצובית ומספר רב של וריאציות לקורות ההיקפיות ומנע מראה של חזרתיות שבלונית".
"ברור כי גם האדריכלים יצטרכו ללמוד שפה חדשה אך אין ספק שהיצירתיות בארץ יחד עם הניסיון וההשראה שהם יוכלו לקבל מפרויקטים בעולם תביא בסופו של דבר לפרויקטים יותר מגוונים אשר לא תשאב אותנו לאותה חזרתיות מוכרת ולאותו הקשר שלילי של הבנייה הטרומית. ההיפך הוא הנכון, ככל שנשכיל להשתמש גם בענף המגורים בשיטות יותר טכנולוגיות עם מחשבה קדימה לטובת בעלי הדירות אנו נזכה לערך אדריכלי שישנה לטובה את פני הערים בארץ", מוסיפים שקד ולשם.