בלב קריית ים, השוכנת לאורך חופי הים התיכון של ישראל, נמצאת קהילה המשתוקקת לשינוי - בין הדי העבר, שינוי מהדהד ברחובות, המבטיח עתיד חדש. נרטיב זה של התחדשות מוצא את העיר במאמץ המשותף של אנשים בעלי חזון ולב רחב, המנסים לעצב מחדש את הנוף העירוני ולהגדיר מחדש את מהות החיים בקהילה.
תחילתה של עשייה זו מקורה במפגש בין אחת מנשות החזון הללו, ימית עזר שיקולסקי, מנכ"לית רשת המתנ"סים בעיר מבית החברה למתנ"סים הארצית, לבין מלי פינץ ,אדריכלית בעלת ותק, המאוחדות בחזון משותף לחולל בקריית ים זהות רעננה וחדשנית. הקשר בין השתיים נרקם לאורך שנים של שיתוף פעולה, הסינרגיה שלהם פרחה לסוג של שליחות: להעניק לתושבי קריית ים חוויה שאין שניה לה, ולהתעלות מעל היומיומי.
בעזרתה הנדיבה של הקרן הפילנטרופית ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ובעזרתה של עיריית קריית ים, גויס תקציב הפרויקט, מה שסלל את הדרך לביצוע שאפתני. קריית ים, תוך כדי שינוי מיתוגי, מתמודדת עם עבר בעייתי ורעוע תוך כמיהה לשינוי ומשהו אחר.
במוקד השינוי הזה עמדה הארכיטקטורה הפנימית של המתנ"ס, שעברה שינוי מהיסוד, מעבר לאסתטיקה בלבד. הפרויקט כלל גם את שיפוץ חזיתות המבנים, להפיח רוח חיים במארג האדריכלי שהגדיר את המרקם האורבני של קריית ים. עם זאת, מעבר לפיתוי השטחי, טמונה מטרה עמוקה יותר - להחדיר בקרב התושבים תחושת גאווה, בעלות ושייכות.
האתוס שהנחה את המיזם הזה היה של הכלה והעצמה. לא היה רק של הקמת מבנים ציבוריים או שיפוץ חזיתות; אלה ביצירת חוויה אורבנית שתהדהד את נשמתה של קריית ים. כל החלטה עיצובית הייתה חדורה בכוונה, שמטרתה לטפח מערכת יחסים סימביוטית בין הסביבה הבנויה, בין המרחב הציבורי לתושביה.
לא עוד "מתנ"ס" כמו שמכירים אותו בארץ. לא עוד מרחב מיושן משנות השמונים. מקור ההשראה היה מרחב ציבורי שיותר דומה למשרדי הייטק או לובי של בית מלון אורבני בשדרות רוטשילד בתל אביב. מה שצמח היה יותר מסתם מרחב פיזי - זה היה ביטוי של תקווה, וחוסן לתושבים.
במסע של התחדשות עירונית, המתנ"ס עומד כמגדלור של התקדמות, סמל למה שניתן להשיג כאשר תשוקה מצטלבת עם מטרה. לובי המתנ"ס עומד כעדות לאמונה שבעזרת חזון והתמדה, גם ההתחלה הצנועה ביותר יכולה להוליד את התמורות הגדולות ביותר. וכאשר תושבי קריית ים באים למתנ"ס המחודש הזה, הם עושים זאת לא רק כצופים אלא כמשתתפים פעילים בסיפור המתגלגל של עירם. שכן בקריית ים, סיפור ההתחדשות רחוק מלהסתיים - הוא רק מתחיל.
"הקונספט העיצובי היה מקום מזמין, פרקטי ומכיל, כזה שיתן תחושה של בין לובי בית מלון תל אביבי לבין סלון ביתי, אבל עדיין עם חומריות צבעוניות וטקסטורות המתאימות למרחב ציבורי. חיפשנו עיצוב שיהיה הרמוני, שידע להכיל את הפעילות המגוונת המתרחשת במרכז ואת המגוון הרב של האוכלוסייה בקריית ים, הן הוותיקה והן החדשה", אומרת פינץ, "הקפדנו לתת פתרונות ומענה לנגישות למתנ"ס, שחרט על דגלו עשייה חברתית ומיטיבה עם כולם. ישנו אפילו כיתוב מואר על גבי קיר הבריקים שמראה על כך. המעלון שהיה קיים הושאר במקומו, וטופלה הגישה על ידי רמפה לאזור הקבלה.
"הכנסנו את עיצוב החוץ פנימה. פיתוח החוץ, ספסלי הישיבה נכנס פנימה בבנייה של קיר וכניסה של נישה מיוחדת לספסל בנוי בתוך הלובי, שבו ניתן לשבת להמתין לפעילות. גם החומריות שבחוץ נכנסה פנימה, עם גמר העץ. רחבת הבטון של הכניסה נכנסת אף היא פנימה ברצפת גומי פיויסי דמוי בטון, רצפה עם יתרונות למבנה ציבורי, גם מבחינת תחזוקת החומר הקלה, וגם מבחינת התקנה נוחה וזולה יותר, שלא הצריכה פירוק של הריצוף והמדרגות הקיים, אלא הדבקה מעל. החומרים הותאמו לאילוצי התקציב".
החומריות שמלווה את הפרויקט הם גמר עץ, בטון, ברזל, בריקים מפירוק, וזאת כדי להישאר עם החומרים הטבעיים ככל הניתן. הצבע הכחול נבחר ללוות את קיר הלובי, כרמיזה לזה שהפרויקט נמצא ליד חוף הים.
חלק מאילוצי הפרויקט היו בקשת אדריכל העיר לנסות ולשמר את חזיתות המבנה. לכן, החזיתות חופו חלקית באלומיניום גמר עץ, והחיפוי בוצע על גבי פסיפס קרמיקה אדומה, שלא פורקה, אך הוסתרה. קווי המבנה האופקיים והורטיקליים שומרו ואף הועצמו על ידי תוספות החיפוי. "השפעת השיפוץ על האוכלוסייה כבר ניכרת. התושבים מגיבים למרחב בהתרגשות ובחיוביות", מספרת האדריכלית.
מעבר לשינויים המוחשיים באדריכלות ובתשתיות, קיים שינוי מורגש בתודעה הקולקטיבית של תושבי קריית ים. שלא משלימים עוד עם הסטטוס קוו, הם הפכו לאדוני גורלם, אדריכלי שינוי בפני עצמם. ההתחדשות של קריית ים יכולה לשמש כתוכנית עבודה לקהילות ברחבי הארץ אשר מתמודדות עם ריקבון עירוני וקיפאון. שיתוף הפעולה בין רצון ותשוקה מדגיש את החשיבות היצירתיות והמעורבות הקהילתית ביצירת שינוי מתמשך. אכן, סיפורה של קריית ים אינו רק סיפור של תחייה אדריכלית אלא של שינוי חברתי ותרבותי.
במבט קדימה, מסע ההתחדשות העירונית בקריית ים נמשך ללא הפסקה. כאשר פרויקטים חדשים מתגבשים ויוזמות חדשות יוצאות לדרך, רוח החדשנות והחוסן שמגדירים את הקהילה הזו נותרת בלתי מעורערת. עבור קריית ים, התקווה, ההתמדה, והאמונה הבלתי מעורערת בכוחה של קהילה, הן אלו שיחיו את העיר מחדש.