אפקט הדומינו: המשבר בענף הבנייה מתפשט לתחומים נוספים

משבר כוח האדם שפוקד את ענף הבניה לא יורד מהכותרות. מצוקת הקבלנים במוקד, והפוקס שניתן לה מפספס את הנזק המשני האדיר שנוצר לשורה ארוכה של ענפים נלווים במשק, שמעסיקים במצטבר למעלה מ-100 אלף עובדים. היקף הפעילות של ענף תעשיית הבנייה נאמד בכ-25 מיליארד שקל בשנה, והתעשיינים מדווחים על פגיעה בשיעור של עשרות אחוזים, מה שעלול להוביל לצמצום ואף סגירה מוחלטת של קווי ייצור נוספים. בין השאר, מדובר על תעשיית הריהוט, הזכוכית, המלט וכו', שמתמודדים עם מצוקה תזרימית שהולכת ומחריפה. עד כמה חמור המצב ומי בכל זאת מחייך בימים טרופים אלו ?שוחחנו עם שורה ארוכה של גורמים בכירים בתעשיות השונות.

לפי נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כמעט 40% מאתרי הבנייה סגורים לגמרי, ואלה שפועלים, עובדים בתפוקה של 30% לעומת ימים כתיקונם. ענף הבנייה מהווה כ־7%-6% מהתוצר, וההאטה הזו גורמת לנזק שמתורגם להפסד בסכומים של מיליארדים. טרום המלחמה, הועסקו בישראל במסגרת 'עבודות רטובות' (שלד, ברזלנות וכו'), כ - 80 אלף פלסטינאים, כ- 30 אלף זרים, ועוד עשרות אלפים בודדים של ישראלים. שעות ספורות לאחר הכרזת ישראל על מצב מלחמה, נאסרה כניסת פועלים פלסטינאים. נכון להיום, מתוך 65 אלף עובדים חסרים, הגיעו לארץ מספר מצומצם של אלפי עובדים זרים ממספר מדינות בחו"ל. וכאמור, ההשפעה על ענפי התעשייה השונים, חמורה ביותר.

"המציאות נוראית עבור נהגי המשאיות שעובדים אך ורק עבור ענף הבנייה, העבודה נחתכה להם בפתאומיות ומדובר על הפסדים בסכומים גבוהים מאוד. ישנם כאלו שעשו הסבה לתחומים אחרים, אבל בסופו של דבר, יש כאן משבר נוראי", מציין גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים. לדבריו, המעסיקים נמצאים במלכודת, "גם כך, עוד טרום המלחמה, הענף סובל ממחסור בכוח אדם, כך שחברה שתפטר כעת עובדים, עלולה במידה גבוהה של הסתברות להתקשות מאוד למלא את שורותיה, עם תום המלחמה".

בל נשכח כי רבים מבעלי המשאיות שעובדים עבור ענף הבניה, נטלו הלוואות לצורך רכישת המשאית, אותן הם ממשיכים לשלם כסדרן. תוסיפו לכך את עלויות הביטוח הגבוהות מאוד שהם משלמים, לרבות טיפולים ותיקונים יקרים, ותגיעו לשורה חתונה בעייתית מאוד: אלפי נהגי משאיות שלא מתקרבים לסגירה של החודש.

ההשפעה של משבר כוח האדם בענף הבנייה, גדולה באופן משמעותי מכפי שהיא מצטיירת: על פי נתוני התאחדות התעשיינים, ברבעון הראשון של שנת 2024 חלה ירידה דרמטית בהיקף הפעילות של התעשיות הנלוות, בשיעור שנע בין 45-55%. "הכוונה, בין השאר לעסקים בתחומים הבאים: מלט, זכוכית, קלקר, חומרי בידוד, דלתות חומרי גמר לבניה, טייחים, חומרי איטום וגבס. כל אלו, חווים האטה חמורה ביותר בפעילות העסקית, זאת לצד פגיעה חריפה באספקת ושינוע חומרי גלם מהארץ ומהעולם", מציין אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר ויו"ר איגוד תעשיות הצריכה והבנייה בהתאחדות התעשיינים. לדבריו, השינויים הגיאופוליטיים מאלצים את התעשיינים לחפש חלופות לשווקים מהמזרח ומרוסיה וברור כי מפעלים ומעסיקים לא יוכלו לסבסד את הירידה בתפוקות לאורך זמן את הוצאות התפעול ללא המשך קבלת סיוע מהממשלה לעסקים: "הצרה היא שאנו לא רואים את האור בקצה המנהרה. חלק מהקבלנים הצליחו 'לקושש' מספר עובדים על מנת להשלים את ההתחייבויות החוזיות במסגרת פרויקטים ישנים, אולם אין כמעט פרויקטים חדשים. שיבינו, מדובר על אין ספור עסקים, כחול לבן, שמייצרים בישראל, שנקלעו כאן למצוקה שהולכת ומחריפה".

בשונה מענפים אחרים, שכלל פעילותם הואטה באופן דרסטי בעקבות הקיפאון בענף הבניה, בכל הנוגע לתחום הריהוט - המגמה מעורבת: יוסי אלקובי, מציין כי הנגריות בישראל מתמודדות בימים אלו עם האטה חריפה, וירידה בשיעור של 60-65% בהיקף הפעילות, בין השאר, בעקבות מצוקת כוח האדם ובשל האקלים הפסיכולוגי - כלכלי, שמשנה את סדרי העדיפויות של הציבור.

"בכל הנוגע לחברות שמייצרות מטבחים, ארונות קיר וריהוט אחר שמוגדר כצמוד מבנה שמיועד לדירות חדשות - יש קיפאון רציני, אנו מרגישים את זה היטב", מוסיף אדורם. לצד זאת, בכל הנוגע לריהוט ביתי, כדוגמת ספות, שולחנות ואלמנטים משלימים - התמונה מעודדת יותר: " מתחמי הקניות הומים אדם ואנו רואים שיפור עקבי בהיקף המכירות", מציין אדורם.

"יש מגמת התאוששות מסוימת, כל שכן בימים אלו, טרום פסח שמאופיינים כימי התחדשות של הבית", אומר מושיקו פליישר, בעלי 'קארמה' - המרכז לעיצוב הבית, "ההתאוששות נובעת גם ממבצעי מכירות ומהוזלות עמוקות שמגיעות לשיעורים של עשרות אחוזים, שבוצעו לשורה של מוצרים, שמגדילים את הכדאיות של הרכישה".

עופר ברק, מנכ"ל רשת 'הסטוק': "למרות המלחמה העבודה יחסית טובה, אני זוקף את זה לעובדה כי אין הרבה טיסות אז נותר לציבור תקציב שמנותב לרכישות בישראל". לדבריו " הציבור מחפש להוזיל את העלויות ומוותרים על מותגי יוקרה".