"השכן שפך לי דבק מגע על כל האוטו, רק כי ביקשתי שיפסיק לעשן לי לתוך החלון"

"לאחר שהתובעת העירה לנתבע כי עשן הסיגריות שלו חודר לביתה ומרעיל את השוהים בו, הוא נטל מגאפון, יצא לחדר המדרגות של הבניין המשותף וצעק בקולי קולות: 'לא רק שהיא גונבת את העיתונים של הדיירים, עכשיו היא גם התחילה לגנוב עציצים מהגינה המשותפת של הבניין. חברים, יש לנו בבניין קלפטומנית, זהירות!'"

הציטוט הזה לקוח מתוך כתב תביעה שיוגש בימים הקרובים כנגד אותו שכן על כך שהוציא דיבתה של שכנתו מול עשרות דיירי בניין בטבריה. היא אינה קלפטומנית וכל פשעה היה שהעירה לשכן, שוב, על סירחון הסיגריות שבוקע מדירתו וחודר למרחב המגורים שלה.

סוגיית המאבק בין שכנים בעקבות עישון סיגריות, אינה חדשה אולם המחקרים החדשים שפורסמו בשנים האחרונות בנוגע לנזקים שנגרמים בשל עישון פאסיבי, לצד ה'עליהום' הציבורי שהולך וגובר כנגד המעשנים, הביאו להחרפה כוללת של המאבק בין הצדדים, ובמיוחד בכל הנוגע ליחסי שכנות. "לאף אחד אין אינטרס לשפוך לי דבק מגע על האוטו, אין לי אויבים ואין לי ריבים, חוץ מהשכן המעשן שאני מעירה לו כל הזמן", אומרת ד' שמתגוררת בשכונת יפה נוף בירושלים. לפני כשבוע היא גילתה כי רכבה הושחת. "הסברתי לו במילים יפות שיש לי תינוקת בת חצי שנה ואני חייבת לאוורר את החדר שלה. העשן של הסיגריות שלו נכנס לחדר אבל הוא לא מפסיק. פניתי לעורך דין שהסביר לי כי אני אצטרך להשקיע עשרות אלפי שקלים בשביל לתבוע אותו וגם אז, לא בטוח שבית המשפט יקבל את התביעה היו מקרים שקיבל והיו מקרים שדחה". לדבריה, "התחילו צעקות ביננו, אמרתי לו שאני אעשה מהחיים שלו גיהינום אם הוא ימשיך להרעיל את הבת שלי, אבל כלום לא עזר".

ברחוב שמעוני בירושלים יש בניין מגורים בו מתחוללים קרבות: "בקומה השנייה מתגוררת אישה ובן הזוג החדש שלה שהוא מעשן. יום אחרי שהוא הגיע לראשונה - נפתחה מלחמת עולם עם השכן מלמעלה", מספרת דיירת בבניין, "צעקות, קללות דוחות, איומים הדדיים. אין לנו שקט".

גם הניסיונות השונים של מעשנים פאסיביים להצר את גבולות חוקיות העישון בבניינים, הופכים את תפוח האדמה הזה ללוהט מאי פעם. מן העבר האחד - 'המעשנים', שטוענים כי מדובר על התערבות בוטה באוטונומיה שלהם ומנגד - 'השכנים', שטוענים כי על אף שמדובר שהדירה מהווה קניין, זכותם לחיים גוברת וכי החופש לעשן אינו מתקיים בחלל ריק. במאבק המשפטי בין השניים, נכון להיום, ידם של המעשנים עדיין על העליונה. לפני מספר ימים, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה מנהלית שהגישו שלושה תושבי רמת גן, במסגרתה נטען כי הם סובלים קשות מחדירת העשן לדירותיהם, בין היתר בשל בעיות רפואיות שמהן הם סובלים, כמו אסתמה, החלמה מסרטן ורגישות בריריות האף. העותרים כנגד עיריית רמת גן, התבססו על חוק עזר שקובע כי ראש העיר, המפקח או התברואן, רשאים לדרוש מבעל נכס או ממחזיק בו לסלק מפגע בנכס, ככל שזה פוגע באיכות הסביבה. מנגד, העירייה השיבה כי בהיעדר חקיקה שאוסרת על עישון בדירת מגורים פרטית - לא מתבצעת אכיפה, כל שכן, שהעותרים לא הרימו את נטל ההוכחה כי נגרמת להם פגיעה. בנוסף נטען כי עישון לצרכים אישיים בדירה אינו מוגדר זיהום אוויר או ריח בלתי סביר ושכוח הפיקוח העירוני נטול סמכות להיכנס למקום מגורים, בניגוד למקום ציבורי, ללא צו בית משפט.

בסופו של הליך, קבע השופט בכר, בין היתר, כי לא כל חדירת עשן היא מפגע, שכן נדרש שהעשן או הריח החודרים לבית יהיו בלתי סבירים. כמו כן, זה ציין בהחלטתו כי ספק אם ניתן לאכוף את המפגע באופן אפקטיבי לפי חוק העזר ושהעותרים לא הציגו דרך לעשות זאת. לצד עתירה זו, גם לבג"ץ הוגשה עתירה שטרם נתקבלה בעניינה החלטה, נגד משרדי הממשלה, על כך שאינם פועלים כדי למנוע פגיעה של הציבור מפני חדירת עישון פסיבי משכנים שמעשנים במרפסות, חלונות, בתים ובחצרות הבתים. העתירה שהוגשה על ידי עמותת אוויר נקי, באמצעות עו"ד עמוס האוזנר נגד שרי הבריאות, הגנת הסביבה וביטחון הפנים, מבקשת לאכוף מניעה של עישון כפוי בבנייני מגורים, בין השאר באמצעות החלת חוק אוויר נקי והחוק למניעת מפגעים.

ובינתיים, בעוד הדיונים נמשכים, אנשים רבים מתים: עפ"י הנתונים, כ-800 מתים בשנה מעישון פסיבי בישראל, כולל אלו שנחשפו באופן תדיר לעשן סיגריות שמגיע מדירה סמוכה. לפני כשנה, פורסם מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, על פיו, כמעט מחצית מהמשפחות בישראל סבלו מתופעה של "חדירת עישון פאסיבי" שחודר לתוך הבית , בעיקר על ידי השכנים, אך מסיבות שונות מרביתן מעדיפות להתרגל "לחיות" עם הסכנה ולא להתלונן בפני המעשנים.

כיום, הנחת העבודה היא כי העלייה במודעות לסיכון, מניעה רבים יותר להביע את מחאתם בנושא, כל שכן אם מדובר על דירות בהן מתגוררים תינוקות. "לו אני הייתי אימא של ילד עם אסטמה שמתגורר בבניין מגורים בסמיכות לדירה בה נוהגים לעשן תדיר במרפסת, שחדר לתוך הדירה שלי, הייתי עוברת דירה", אומרת בנחרצות פרופ' לאה רוזן מבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. לאה נחשבת לאחת מבכירות המומחים בתחומה, אולי - לבכירה מכולן. המילים שלה לא מותירות מקום לספק: "החשיפה לעשן סיגריות מגדילה את הסיכון לתמותה 'ממוות בעריסה', למחלת ברונכיט, לדלקת אוזניים, דלקת בראות ואין ספור 'רעות חולות' אחרות, ובכללן גם בעיות בהתפתחות הראות ובעיות בלב לטווח הארוך".

לדבריה, בין אם מדובר על תינוקות או מבוגרים שנחשפים לעשן בנסיבות הללו - הסיכון דרמטי: "אין רמה בטוחה של חשיפה לעשן טבק ואפילו חשיפה לזמן קצר, ובכמות קטנה, יכולה לגרום לנזק אדיר, כולל התקפי אסתמה והתקפי לב". זו מבהירה כי עשן מסיגריה אחת יכול להגיע למרחק של לפחות תשעה מטרים באוויר הפתוח. צפיפות הדירות בבניינים משותפים מאפשרת חדירה לתוך הבתים של השכנים ופגיעה בבריאותם".

ובינתיים, בעוד בג"צ דן בסוגיה, יותר ויותר בעלי דירות, הם אלו שמציבים את האיסור, תוך שהם מכניסים לחוזה סעיף על פיו חל איסור כללי ומוחלט לעשן בכל שטח הדירה. מחיפוש בלוחות השונים של הדירות להשכרה, בפלטפורמות השונות, ומשיחות שקיימנו עם מתווכים, עולה כי הגרף בהחלט בעליה. "בהחלט קיימת מגמה כזו, אולם היא ניכרת בעיקר במקומות בהם יש ביקושים חזקים לדירות, מה שמאפשר לבעליהן להציב תנאי כזה, בידיעה שישנם עוד 4 שוכרים פוטנציאלים אחרים שאינם מעשנים", מציין איציק לוי, יו"ר איגוד המתווכים. לדבריו, בעלי נכסים רוצים גם למנוע את החיכוכים עם השכנים, אבל לא בכל מחיר: "אם הדירה אינה מושכרת כבר 3 חודשים, אז המשכיר 'יבלע את הצפרדע' ויכניס מעשן לדירה".

חיזוק לעניין מתקבל גם מכיוונם של מומחים בתחום הגמילה מעישון. "בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר נגמלים שהחליטו להפסיק לעשן, גם בגלל ההשלכות החברתיות והפרקטיות של העניין: ברבים ממקומות העבודה, אסור לעשן גם בכניסה לבניין והם צריכים להרחיק לשם כך. כך גם במקומות ציבוריים רבים. חלקם מספרים על ריבים שנקלעו אליהם עם שכנים בעקבות חדירת העשן לדירות סמוכות וישנם גם כאלו שנאלצו לוותר על דירות אותן רצו לשכור בשל האיסור לעשן בשטחן", מציין אהוד אברהמסון, מייסד מכון אברהמסון. לדבריו, מדובר על שיירי חלקיקים רעילים ומסרטנים ולתרכובות נדיפות שנשארים בסביבה לאחר כיבוי מוצרי עישון שונים, גם חודשים ארוכים אחרי "החומרים המסוכנים נספגים ברהיטים, בקירות במשטחים ולמעשה, לכל מה שהם באים איתו במגע ומשתחררים בהדרגה בחזרה לאוויר, ולכן עלולים לגרום נזק בריאותי, במיוחד לתינוקות ולילדים הקטנים שבבית".

לסיכום, היטיבה לנסח זאת חברת הכנסת עידית סילמן, במסגרת ישיבה של ועדת הבריאות שהתקיימה בנושא. "אני אגיד לך את האמת, יש לי חברה שקנתה דירה, השקיעה בה המון כסף, וביום למחרת עברו לקומה מתחת שכנים שמעשנים כל היום. אי אפשר לחיות ככה".