הפרויקט: שיפוץ בית פרטי במושב במרכז ישראל
שטח: 250 מ"ר
הדיירים: בני זוג שומרי מסורת שילדיהם בגרו ועזבו את הקן
מעצבת פנים: קרן מאיר
עבודות ברזל ומפתחים: ארטפרו
מושב יד רמב"ם, הוא אי של שקט במרכז הארץ, מוקף בשטחים פתוחים ובירוק שנשקף מכל עבר. בעלי הבית בנו את ביתם לפני כ-25 שנים, בית רחב ידיים בעל שתי קומות ומרתף שתאם את צרכי המשפחה בעבר. גם כיום נחוצים לבני הזוג חללי אירוח שיוכלו להלין ברווחה ובנוחות את המשפחה המורחבת, כשהם מגיעים להתארח.
בסלון שהוא נקודת המפגש המרכזית של בני הבית הוקפדו בתכנון החדש כל המפתחים. אלו, הוגדלו למקסימום האפשרי ומוסגרו בפרופילים בלגיים מינימליסטיים בייצור ותכנון של חברת ארטפרו.
"התאמת המבנה לצרכי המשפחה כיום וכן אהבתם למקום ולחלקת האדמה היוו גורם מכריע בהחלטה לשפץ את הבית באופן מקיף כך שיוכלו להמשיך וליהנות ממנו בגרסתו המעודכנת עוד שנים רבות", מסבירה מעצבת הפנים קרן מאיר.
עיקר השיפוץ מבחינה פונקציונלית התרכז בחלל הציבורי של המבנה וברצון למקסם את מרחב השהייה והאירוח באמצעות דיוק חלל המגורים ותכנון חדש ומקיף של המטבח. מבחינה עיצובית וויזואלית הקו המנחה היה מתן ביטוי נרחב להמשכיות הבית עם החוץ, על ידי טיפול מדוקדק במפתחי הברזל, שנעשה באמצעות חברת ארטפרו. המטרה היתה להכניס את הירוק ההיקפי פנימה והארת החלל הציבורי באמצעות הטיפול בפתחי הבית.שני חלונות אוחדו לחלון ענקי וכל המטבח נפתח אל החלל הציבורי.
עמוד תמך אחד הושאר וסביבו נבנה האי הגדול במטבח. שני אזורי עבודה מובהקים במטבח. המטבח הישן היה תחום בקירות גבס שאפשרו אמנם אחסנה מרובה בארונות גבוהים, אך אלה גם חסמו את קווי הראייה אל המטבח מתוך החלל הציבורי, ולהיפך וגרמו לו להיות סגור וחשוך באופן יחסי. בתכנון החדש קירות הגבס פורקו ובמקומם הוקם קיר נגרות דו כיווני שמספק אחסנה גבוהה ופרקטית מכיוון המטבח, ומצדו השני מייצר מבואת כניסה נעימה לבית הכוללת ספסל התארגנות קטן, תאורה ומראה.
הורדת קירות הגבס והשארת עמוד תמך אחד בלבד אפשרה את הגדלת האי ומקסום אזור הישיבה והאחסנה. אזור הבישול במטבח הועבר לאי ובכך הוגדרו באופן טבעי שני אזורי עבודה: אזור חלבי סמוך לכיור ואזור בשרי על האי, המאפשרים עבודה משותפת של בני הזוג במטבח תוך שמירה על ההלכות שעליהן הם מקפידים. תנור מובנה נוסף מוקם באי כדי לאפשר בישול של כמה ארוחות במקביל, ותוך כדי כך לשמור על קשר עין ושיח עם בני הבית.
פינת האוכל נשארה במקומה הקודם, בגומחה הסמוכה למטבח אך גם היא שודרגה באמצעות שידת כלים ממתכת שתוכננה במיוחד עבור כלי השבת ויוצרה במו ידיו של בעל הבית המוכשר. השידה גם מהווה אלמנט הפרדה בין אזור המטבח לבין אזור חדר האוכל - בין קודש לחול. גובהה של השידה תוכנן במדויק לפי גובה המפתחים בחלל ומאותו החומר, כדי לייצר תחושה הרמונית והומוגנית.
השינוי המהותי בחלל הציבורי כולו נוצר בעקבות הרחבת פתחי הבית למקסימום האפשרי והחלפת האלומיניום הישן והגס בפרופיל ברזל בלגי שחור ודק , בתכנון וייצור של חברת ארטפרו. שני חלונות במטבח אוחדו לחלון אחד גדול, פתח חדש נוסף בפינת האוכל וחלון הסלון "נדחף" מעט החוצה לכיוון הגינה. הבחירה בפרופיל מתכת דקיק אפשרה צפייה מקסימלית לחוץ, כך שהבית מרגיש טובל בירוק. בנוסף, אופי המפתחים נתן את הטון לעיצוב שאר החלל. החלוקות העדינות שממסגרות את הנוף מהחלונות כמו מסגרת לתמונה מתכתבות עם יצירות אמנות שמעטרות את הקירות ושאותן ציירה בעלת הבית במשך שנים.
החלל הציבורי מכיל אזורי ישיבה רבים שיכולים להכיל בו זמנית את כל בני המשפחה. הסלון משמש לישיבה, מפגש ושיחה, ומשום כך ובמופגן - אין בו טלוויזיה. היות שהוחלט להשאיר את רצפת האבן המקורית שהיא בעלת גוון מעט קרמי צהבהב, נבחרו פריטי ריהוט בגווני עץ, לבן שבור ואפורים חמים שישתלבו איתה בהרמוניה, אך בה בעץ גם יצעירו ויעדכנו את המראה הצהוב והמיושן, שאפיין את החלל בגרסתו הקודמת.
אבל גם חדרי השינה זכו לטיפול ושודרגו באופן צנוע יותר באמצעות פרקט עץ שבו חופו גם המדרגות, החלפת חזיתות לפריטי נגרות קיימים וריענון של הריהוט והטקסטיל.