מדורת השבט: את ה"ביחד" שלנו אי אפשר לפרק

דבר אחד אי אפשר לקחת מאיתנו - אנחנו משפחתיים, מלוכדים, אוהבים לשהות במחיצת אהובינו, משפחתנו, ומעל לכל עם הילדים והנכדים שלנו, גם אלו שבבית וגם אלו שפרשו כנפיים ועפו. ערך השבטיות והביחד בימים אלה מקבל חשיבות חדשה. אנו עדים לכוח של הביחד בקרב המפונים שקודם כל מבקשים להיות יחדיו. משם הם סופגים את הכוח להמשיך. בדיוק כך, גם המשפחה. הנה מספר פרוייקטים בהם ה"ביחד" הוא אחד העקרונות החשובים שהוביל את התכנון.

• מעצב פנים ליעד יוסף
• 600 מ"ר
• צלם אלעד גונן

לבני הזוג 3 בנות, הם רכשו מגרש בין 1.5 דונם. הדרישה של בני הזוג היתה ליצור חדר לכל בת, וכן למקם את חדר המסטר בכניסה. בנוסף, ביקשו שהבית "ירגיש" כמו במיאמי, משהו מאוד טרופי ומפנק.

זהו בית ללא הרבה קירות, רובו עם ויטרינות ענק. הבית קיבל צורה של "ר" פנימית. כאשר חווים את הבית רק כאשר נמצאים בתוכו. חלל החוץ המפנק לגמרי מרגיש כמו מיאמי (מעצב גינות חיים כהן), וכולל בריכה ענקית עם פסיפס טורקיז, ג'קוזי גלישה ופינות חמד. עוד בחצר: אלמנט של מים עם דגי נוי בכניסה לבית, בור אש ובור ישיבה, מטבח חוץ מבטון שמדבר באותה שפה של הבית, פינת טלוויזיה עם רביצה, וצמחייה טרופית בוגרת. חלל החוץ המפנק הוא חוויה בפני עצמה, אותו חווים גם השוהים מכל מקום בבית.

בחלל הציבורי יש אופן ספייס שעובד כיחידה אחת, כאשר הסלון ופינת האוכל מתפקדים כאלמנט פרי סטנדינג, מה שמעצים את גודלו הלא סטנדרטי של הבית. הגוונים הבולטים מונוכרומטיים בכיכובם של הבטון, השחור והאפור, כאשר אלמנטים שונים מחממים את החלל ומאזנים בין החומרים והגוונים.

• ינון בן דוד - אדריכלות ועיצוב פנים
• שטח הבית: כ-300 מ"ר
• צילום: נמרוד לוי

הרבה כבוד לבנייה המסורתית יש בפרוייקט זה בתכנונו של ינון בן דוד עבור זוג פלוס 4 ילדים קטנים. הפתרונות היצירתיים שניתנו לאתגרים הטופוגרפיים הרבים, האדריכלות האורגנית עתירת הקשתות ועיצוב הפנים הרך והאינטימי הם רק חלק מהסיבות בגינן הבית אותו תכנן האדריכל ינון בן דוד באזור הדרום. הבית הינו תצוגת תכלית של חמימות, אינטימיות וחיבור מיטבי למקום. בני הזוג ביקשו מבן-דוד לייצר עבורם סביבת מגורים משפחתית, מחומרים טבעיים, שתתחבר לאווירה המדברית השורה במקום. לדבריו "יצרתי עבורם מבנה בעל השפעות אוריינטליות מובהקות, שנותן מקום של כבוד לאבן המקומית. הבית עתיר קשתות, יש לו חצר פנימית סביבה חומה שמזכירה את הבניה הערבית המסורתית, וקשת בכניסה שמאפשרת קשר עין ותקשורת רציפה בין כל בני המשפחה".

הבית ממוקם בלב אזור מדברי שחשוף לרוחות חזקות המגבילות את הישיבה בחוץ. העובדה שמדובר בבית רחב ידיים בשטח של 300 מ"ר ובו 7 חדרים דרשה מבן דוד לייצר אינטימיות והוא השכיל לעשות זאת בדרכים שונות ומגוונות כדוגמת העדר קישוטיות יתר, נוכחות חזקה של הנוף בחללים השונים ושימוש בצבעוניות שקטה ורכה ובחומרים טבעיים.

• מעצבת פנים קרן גנס
• גודל: 180 מ"ר + 150 מ"ר חצר
• צילום: אסף פינצ'וק

יש שלב בחיים שבו הילדים מתבגרים ועוזבים את הקן. כך קרה גם אצל בני הזוג בשנות ה-60 לחייהם שהחליטו שביקשו לרענן את העיצוב, לחדש ולהכניס הביתה הרבה אור ושמחה - שיהיה לילדים ולנכדים כיף בזמן הביקורים. המטרה העיקרית הייתה להעניק לבני הזוג בית מואר, גדול ומרווח - שיתאים לצרכים היומיומיים שלהם אך גם ישמש כמקום אירוח עבור המשפחה הגדולה שהקימו בני הזוג. לטובת מלאכת השיפוץ, הם פנו למעצבת הפנים קרן גנס, אליה נחשפת בעלת הבית דרך הרשתות החברתיות והתאהבה בסגנון הייחודי שלה.

תחילה, החלל הציבורי עבר מהפך. בראש ובראשונה היה חשוב לבני הזוג לסדר מחדש את החלל הציבורי כך שהוא יהיה מרווח ומואר, להוסיף מקומות אחסון וליצור פינת אוכל מרווחת. המפתחים של הסלון הוגדלו והורחבו עד למקסימום האפשרי כדי ליצור חלל כמה שיותר מואר ולקשר את פנים הבית אל הגינה שבחוץ, שגם היא כוללת פינת אוכל ומטבחון המהווים אופציה נוספת לאירוח המשפחה המורחבת.

בנוסף, בחרה המעצבת לבטל ולהוריד את הקיר המפריד בין המטבח לחלל הציבורי - וכך למעשה ליצור תחושה של מטבח רחב, גדול ומואר. את הקיר עליו ניצב אזור השיש והעבודה האריכה המעצבת באמצעות קיר נמוך, אותו היא השלימה

לבעלי הבית החדש, הממוקם באחת השכנות השקטות של הוד השרון, היה חלום אחד: לייצר עבורם ועבור שלושת ילדיהם המתבגרים מרחב מגורים פתוח, מואר ומזמין שישים את חווית האירוח במרכז ויאפשר אינטראקציה אמיתית וישירה בין השוהים בכל אחת מהקומות.

הם פנו במטרה לבנות בית פעיל, דינמי, גדול ומואר בו הם וילדיהם המתבגרים יוכלו לארח באגפים השונים חברים ומשפחה ולהרגיש את הביחד ואת הלחוד.

"הבית ממוקם במרכז מגרש מלבני ונבנה בקונספט של קוביית בטון חשוף עליה רוכבות קומות החדרים שחופו בטיח בהיר. בין שתי המסות הללו קושרת בהיקף המבנה שורת חלונות מלבניים שיוצרת ניתוק בין המפלסים ומקנה למבנה מראה מרחף. לאפקט הזה תורמת גם הוויטרינה הגדולה שפונה לכיוון החצר", אומר שפיגל. "החיבור האופטימלי בין הקומות ממשיך גם בבית עצמו, שם, כבר מדלת הכניסה, נגלה גרם מדרגות פתוח, מונומנטלי ועוצמתי הקושר בין הפונקציות והקומות. בתוך כך הסלון שמשמש כמרכז הבית יושב תחת חלל כפול ומסדרון קומת החדרים שמעל פתוח לעברו, כך נשמרת האינטראקציה בין בני המשפחה כמעט בכל רגע נתון וכלל לא משנה באיזה חלק של הבית הם נמצאים". חצר האירוח ובריכת האינפינטי שנשפכת לאזור מגונן, נגלות כבר מהכניסה למגרש.