נרות מציעים כלי פשוט אך רב עוצמה לכל מי שהנפש שלו מנווטת את דרכה במורכבות התקופה האחרונה. אמנם נרות אינם תרופה לדיכאון, אך ראוי להכיר כי מעבר למשיכה האסתטית שלהם וליכולתם ליצור אווירה חמימה, יש להם השפעה מרגיעה על אנשים שחווים מצב רוח מדוכא.
הריח הוא טריגר חזק לרגשות, וניחוחות מסוימים ידועים כמשפרים מצב רוח, מרגיעים את הגוף והנפש ומחדירים בנו שלווה. כל ריח והאפקט הספציפי שלו. לדוגמה, ריח הלבנדר, הוורד, הילנג-ילנג והקמומיל, ידועים בהשפעה המרגיעה שלהם. בעוד שריחות הדרים כמו לימון ותפוז קשורים לאנרגיה מוגברת ולהעלאת מצב הרוח.
למציאת נחמה בדברים הקטנים והפשוטים ביותר יש משמעות גדולה, במיוחד בימים כמו שאנו חווים בתקופה האחרונה. הם משליכים זוהר חם המשרה אופטימיות ונחמה.
פאסט-פורוורד לשנות ה-80, הנרות הופכים לפריטי הום סטיילינג פופולאריים בעיצוב הבית. שנות ה-90,הפופולאריות של הנרות מרקיעה שחקים, כאשר כימאים פיתחו שעווה מפולי סויה, שעד היום, נחשבת לנפוצה, בעיקר בזכות מרקם רך ובעירה איטית.
שנות ה-2000 סימנו שינוי לעבר נרות דקורטיביים ואומנותיים יותר. צרכנים החלו לחפש נרות ייחודיים ואסתטיים ששימשו גם כפריטים פונקציונליים וגם כפריטים דקורטיביים. יצרני נרות ארטיזנליים זכו לבולטות ככל שאנשים התעניינו יותר ביצירות בעבודת יד ומותאמות אישית. צורות, צבעים ומרקמים ייחודיים הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף עיצוב הנרות.
הדחיפה לקיימות וחיים מודעים לסביבה השפיעה על החומרים המשמשים בייצור נרות. היצרנים החלו לבחון שעוות חלופיות, כגון מעץ הדקל ושעוות דבורים, המתחדשות ומתכלות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בביקוש לנרות ידידותיים לסביבה, המשקפת שינוי חברתי רחב יותר לכיוון מוצרים אחראיים לסביבה.
השנים האחרונות מאירים בזרקור מיוחד את היצירתיות הגדולה בתחום שניראה כי טרם נאמרה בו המילה האחרונה. ניכר כי הנרות הפכו לחלק בלתי נפרד מסגנון החיים של כולם.