לא פעם ולא פעמיים אנו עדים ושומעים שהאנטישמיות שגואה בחו"ל, תגרום להרבה ישראלים חוזרים, וליהודים שבגולה, להגיע ארצה.,להמשיך את העסקים בחו"ל, אבל לחיות בישראל, או לפחות להגיע לכאן תכופות ולא רק לחגים וחופשות.
זאת ועוד, באחרונה שמענו שמשרדי מכירות בענף הנדל"ן כבר מכינים את השטח עם אנשי מכירות דוברי שפות זרות, שנשלחות לקהילות יהודיות בעולם על מנת לשווק את הפרוייקטים שלהם.
כמי שעלתה ארצה מאורוגואי לפני 26 שנה, מבינה אדריכלית ליליאן בן שוהם שכדי שהמעבר יהיה קל, יש צורך בהבנת הצרכים של העולים החדשים בהתאם לארץ מוצאם. כך שכל אחד מהם ייהנה מבית שתואם את התרבות ממנה הוא הגיע לצד התרבות ה"כחול לבן" שלנו.
"הבנתי שאני רוצה שהבית שלי יהיה בית משולב תרבויות, חומרים והרגלים שהיו חלק ממני בביתי שבדרום אמריקה. במקום בו גדלתי, המטבחים סגורים. פינת סלון ופינת משפחה נפרדות האחת מהשנייה. בביתי שלי יצרתי קווים נקיים שמאפיינים את ישראל יחד עם החמימות של דרום אמריקה. שילבתי בין שני העולמות".
רגע לפני הגעתם ארצה, מסבירה בן שוהם: "בתור מי שנחתה כעולה חדשה אני מגלה רגישות רבה לצרכים שלהם. רובם רוצים לשמר את ההרגלים, התכנון, והבית ממנו הגיעו ואליו היו רגילים. יחד עם זאת יש צורך לעשות התאמות למבנים של הדירות והבתים בישראל שלא תואמים בגודלם ותכנונם לארץ המקור, לאקלים הים תיכוני, למסורת הישראלית ולרצון של העולים להשתלב בתרבות הישראלית. לדוגמא בדרום אמריקה, מאחר ולרוב יש עוזרת בית LIVE IN , המטבח מופרד מהסלון ומוסתר לחלוטין מהאורחים. כאן, תכנון כזה לא מתאים מאחר והמטבח הוא לב הבית והאירוח".
עוד מסבירה בן שוהם: "בצרפת המרפסת אינה כוכבת כמו בישראל וההתייחסות אליה היא לחדר נפרד. באופן טבעי, המרפסת בישראל היא ההמשך הישיר של הבית, וככזו גם התכנון והעיצוב שלה מתייחסים לכך, מה גם שלעתים ההשקעה במרפסת זהה להשקעה בסלון ומכילה את כל הפסיליטיס של הפנים. האקלים הישראלי, הופך אותה לרלוונטית, ואין ספק שגם המשפחות בחו"ל, שאינן רגילות לשהות בה, כאן בישראל היא בהחלט תנוצל".
בשלב ראשוני, טרם הגעת המשפחות ארצה, סביר להניח שכל התכנון ייעשה בשלט רחוק ולכאן הם יגיעו כאשר הפרוייקטים כבר מוכנים עד הפרט האחרון.