כן, על פניו נשמע שמדובר בעיצוב משעמם (בינינו, אולי כל מה שאנו כמהים בימים אלה זה שעמום), אולם העיצוב המונוכרומטי, כאשר הוא עשוי טוב, עם קשת רחבה של חומרים וקשת רחבה של אותם 2-3 גוונים שבחרנו, יוצר עומק בחלל.
"עבורי העיצוב המונוכרומטי מרגיע. כזה שלא נמאס, אלא וצר סקרנות ועניין, בלי להרעיש מדי, עיצוב מדוייק ובגובה העיניים" מסביר מעצב הפנים ניצן הורוביץ, "נכון שאנחנו מתלהבים מצבע, מדפדפים בקטלוגים נועזים, ורוצים להכניס הרבה שיק וסטייל לחלל. דמיינו חלל נוטף שיק, וצבע? הרי בסופו של בסופו של יום אנחנו הרי רוצים להגיע לבית רגוע ומרגיע שייטיב איתנו.
"פתחו לרגע את המלתחה שלכם, אני בטוח שברובה היא כוללת צבעים נייטרליים, של שחור, לבן ואפורים למיניהם, המשחק בא לידי ביטוי בחומר הבד, בטקסטורה, וכך נוצר עניין. בדיוק אותו דבר בבית. העיצוב אינו צועק, הוא בולט בדרכו שלו בזכות הרמוניה בין החומרים - בטון, עץ, זכוכית, ברזל, טקסטיל", מסביר הורוביץ.
העיצוב המונוכרומטי משמעותו בחירה במספר מצומצם של צבעים, כאשר לכל אחד מהם גוונים משתנים מהבהיר לכהה והשילוב ביניהם הוא הרמוני במרחב העיצובי. המרקם של החומר, לצד השונות בגוון, הם אלו שיוצרים עניין, תנועה ועומק בחלל. אין צורך לבחור בצבעים חזקים או בצבעוניות נועזת כדי להקפיץ את החלל או ליצור עניין, ואם בכל זאת תרצו לעשות זאת, בחרו בפריט אמנות, כורסא וכו'.
עוד מסביר הורוביץ: "כמי שמחובר לחומרים המחוספסים בעולם העיצוב, השילוב הוא שיוצר את האיזון. חלודה, ברזל, בטון, זכוכית, יוצרים תחושה נונשלנטית, משתבחים עם הזמן, ומספקים לבית אופי. אין צורך להכביד בצבעים, או בעיצובים ואלמנטים בחלל. אני מאמין שהשפע יכול לבוא לידי ביטוי גם במינימליזם, וגם בגוונים רגועים ובלי רעש בעיניים. אלו תורמים לבית והופכים אותו למרגש".
"דווקא בתקופה הנוכחית הבית צריך לשמש כמקור השקט שלנו. המקום בו אנו נרגעים בסופו של יום. מקום שנטיב לשהות בו, בלי יותר מדי רעש, או צבע, או בלאגן, בסופו של יום גם השחור, לבן והאפור "יודעים" לעשות את העבודה", הוא מסכם.