אנו אומרים "ביתי הוא מבצרי", וכבר חודש שבישראל נועלים את הדלתות בשני סיבובי מפתח. תחושת בטחון היא השנייה במדרג הצרכים של מאסלו מיד אחרי אוכל, שתייה ונשימה. מהות הטרור היא לפגוע בתחושת הבטחון, ועל כן הפרקטיקות השטניות שלו אשר נועדו לזעזע, לערער את האמון בבני האדם ולתעד את הזוועה בכדי להדהד אותה ככל האפשר.
הבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם קשורה באופן ישיר לתחושת הבטחון. אדם שחש סכנה מתמשכת מצוי בדחק הפוגע במנגנוני הרפואה הפנימית שלו המסייעים להשתקם ולהתחסן מפני מחלות. אם היעדר הבטחון ממושך, עשוי הלחץ לגרום למחלות לב ועיכול, הפרעות שינה ודיכאון.
מראשית האדם היווה הבית מכשיר להקניית בטחון, מקום המעודד רווחה פיזית, נפשית וחברתית. בגלל חשיבותו של הבית בחיזוק יכולותיהן של קבוצות אדם, הוא הפך גם למטרה קבועה בעיתות מלחמה: החרבת בתים במלחמה היא סמל וגם טקטיקה המסייעת להגעה להכרעה. בסכסוך הנוכחי שני הצדדים משקיעים מאמצים עצומים בהריסת מבני האויב, ואנו נחשפים לתמונות מן ההרס הזה המתקשר אצלנו לנזק כואב כשזה בצד שלנו או להישג אל מול הצד השני.
בין שאר תפקידיה, על האדריכלות מוטל לחזק את תחושת הבטחון של בני האדם באמצעות מענה מרחבי. בעשורים האחרונים קמו כלי מחקר מדעיים הפותחים שער מרתק לצורה בה אנו כבני אדם מרגישים בטוחים במקומות בהם אנו נמצאים.
אחת התופעות הנחקרות קרויה "תיגמוטקסיס", מושג מתחום הביולוגיה המתאר את החיבה של יצורים חיים להצמד לדפנות. הזכרו בביקור שלכם בבית קפה או מסעדה ריקה: האם תעדיפו לשבת בשולחן מרכזי, או קודם בשולחן צמוד לקיר או חלון? רוב בני האדם מרגישים בנוח כאשר יש בסביבתם הקרובה דופן מוגדרת. אנשים בעלי פחד ממקומות פתוחים (אגורפוביה) סובלים במיוחד בחללים פרוצים ללא תיחום, אך הנטייה הטבעית של רובנו היא להרגיש בטחון כאשר המרחב מוגדר ונשלט. פסיכולוגים משייכים את התופעה לתחושה בה "לא ניתן להפתיע אותנו מאחור", אך ההתנהגות הזו קיימת באופן גורף גם אצל יצורים מיקרוסקופיים. על כן ביולוגים יטענו שיש לזה קשר להתמצאות במרחב ואף לתחושת מגע (כמו בתוך רחם למשל) וכך או כך במרחב מוגדר יונקים נצפו רגועים ונינוחים יותר מאשר במרחב פרוץ.
מאפיין נוסף של תחושת בטחון בבית ובמרחב קשור ליכולת השליטה הויזואלית שלנו, כלומר לצפות על דרכי הגישה אל הבית ולא להיות מופתעים. חלון אל החצר או דלת הכניסה הוא אחד הפתרונות, וכן מיקום ראש המיטה בחדר כך שיצפה באלכסון אל הדלת, אך גם תופעה זו מושרשת עמוק יותר מאשר בפרשנות שכלתנית פשוטה. במחקר הציגו אלפי תמונות נוף שונות בפני אנשים, תוך שהם מחוברים למכשיר fMRI המודד שינויים מזעריים בפעילות המוח. התמונות עוררו תגובות מוחיות שונות הקשורות לדחק (סטרס) או לרגיעה, והתגלה שיש סוג מסוים של תמונות אשר באופן משמעותי מפחיתות לחץ. התמונות היו של עמק מוקף גבעות נמוכות, כאשר הצופה ממוקם בגובה כניצב על אחת מהן. זו כנראה תחושה קמאית של המצאות במרחב נשלט במבט וסביבו צורה גיאוגרפית התוחמת ומגנה עליו.
גם לשיטת הבנייה יש משמעות בהקניית תחושת הבטחון. מבנים המתוכננים לשרידות גבוהה מפני נזקי לחימה, אש ורעידות אדמה מקנים תחושת בטחון לנמצאים בהם. גם המרחב המוגן הישראלי (ממ"ד או מקלט) חשוב בהקשר זה, ומסייע לתושבי ישראל לקיים שגרה יחסית גם בתקופות של סכסוך אלים. הקרבה למרחב מוגן משפרת את ההתמודדות הנפשית והיעדרו מגבירה את הפחדים.
בחודש האחרון התרבו האנשים המבקשים להתקין אזעקות, מצלמות, סורגים ואמצעי מיגון ושליטה, ונראה שזו תופעה שעוד תלווה אותנו. הצורך שלנו במרחב מוגן ובתחושת בטחון הנו קיומי, ובלעדיו כל צורך אחר נדחק הצידה. בכוחה של אדריכלות טובה לחזק את תחושת הבטחון בבית וגם במרחב העירוני, ועל תכנון כזה להילקח בחשבון ביתר שאת בישראל של אחרי השביעי באוקטובר.
איל יוסינגר הוא אדריכל בעלי משרד אדריכלים איל יוסינגר אדריכלים ומייסד מכללת BuildUP לבנייה מתקדמת וירוקה