הממ"ד הפך להיות חדר מחדרי הבית. יש המשתמשים בו כחדר שינה ויש ההופכים אותו לחדר עבודה או חדר משחקים. ובכל זאת, במה הוא שונה חדר זה מחדרי הבית האחרים?
כניסה. הכניסה לחדר היא דרך דלת ברזל כבדה ולא אטרקטיבית. נוכל להפוך את החיסרון ליתרון ולהשתמש בה כלוח לכל המגנטים צבעוניים שאספתם מטיולים בעולם ולצילומי משפחה מאירועים שמחים. על הרצפה מומלץ להניח שטיח יפה או לחפות בפרקט שנוסך אווירה חמימה וביתית.
תאורה. תאורה טובה, נעימה ולא מנוכרת חשובה מאד: בחרו גוון אור חם, ודאגו ליותר ממקור אור אחד. מנורה עומדת יפה בנוסף למנורה מהתקרה יכולה "לעשות את העבודה".
קירות. את הקירות לא נשאיר בצבע לבן בוהק וזועק. ניתן לבחור גוון אחד ניטרלי, או שילוב של 2 גוונים. אפשר לצבוע קיר אחד בגוון כהה יותר ואת שלוש הקירות האחרים בגוון בהיר יותר. אפשרות נוספת היא לחלק את הקירות לרוחב, ועד 1/3 הגובה ולצבוע בגוון כהה יותר ואילו בחלק שמעל - בגוון בהיר יותר.
ריהוט. חשוב לדאוג לרהיט ישיבה או שכיבה נוח. מכיוון שהחדר אינו גדול, אני ממליצה להכניס אליו ספה הנפתחת למיטה. גם טלויזיה קבועה היא פריט חשוב שמומלץ למקם מול הספה.
תמונות. הדובדבן שבקצפת, שממש לא כדאי לוותר עליו: בחירה ותליית תמונות. כמו בשאר חדרי הבית, גם בממ"ד תמונות התלויות בגבהים נכונים (מרכז תמונה כ - 140 ס"מ מהרצפה), במידות ובכמות שמתאימה לחדר, נותנות את הטאץ' הסופי.
אם תעקבו אחר העצות הללו, מבטיחה לכם שאף אחד לא יזכור שהחדר הזה היה ממ"ד קר ומנוכר.
הכותבת היא אדריכלית ומעצבת פנים, המתמחה במעבר לדיור מוגן בכלל ובאחוזת פולג בפרט.