30 תינוקות, ילדים, ילדות, בני ובנות נוער מגיל תשעה חודשים ועד 17 נחטפו באותה שבת אכזרית של השביעי באוקטובר. מיזם אמנותי משותף לפארק שרונה, Studio Ha!- סטודיו לעיצוב פנים ומיתוג בבעלות תומר ארבל ולי עקרון - וחמ"ל משפחות החטופים מתמקד בילדים החטופים ובתמימות שנקטפה, במטרה להעלות את המודעות להשבתם.
ארבעה עשר חלונות ראווה ושילוט, הפרוסים ברחבי פארק שרונה ועל רחוב קפלן, בו נמצאות מדי יום משפחות החטופים הפכו בימים אלה למיצב אמנותי. כל אחת מהויטרינות מתייחסת לגילם הצעיר של החטופים: באמצעות אלמנטים המתייחסים לתמימותו של הגיל כדוגמת כיסא טרמפולינה של תינוק דרך בובות ילדים, ילקוט, חליפת צופים, חוברת תאוריה ומכתב צו ראשון במרכזו של כל חלון ניצב פודיום מלוכלך מתוך ההריסות, מוכתם בכתמים שרופים ומפויחים, מלא בחול ועם נתזים של צבע אדום המסמלים דם. על חלקו הקדמי מודבקת מדבקה עם תמונות הילדים בליווי הכותרת "התמימות נלקחה אבל אתם תשובו". על חלקה האחורי של הויטרינה מודפסים פוסטרים עם תמונות מההרס של העוטף, שצילם עומר בר (26), צלם יליד קיבוץ עלומים הסמוך לבארי. בר, המתגורר בשנים האחרונות בלונדון הגיע ארצה אחרי האירוע כדי להיות עם משפחתו, חש צורך עז לתעד את אשר ארע כדי לספק תיעוד בעיקר למי שחשב שהיו חבריו בחו"ל והיום הוא נחשף לפרצופם האמיתי: "גדלתי עם אנשי בארי, יש לי חברים משם, זה מקום שהיה חלק מהחיים שלי. ירדתי לצלם ממקום כואב- צילום מתוך רגש של בתים ואנשים שחדרו לעומק ליבי ומה שנותר שם הוא הרס, חורבן וריח של מוות".
לדברי גאלה גיא בנסימון, מנכ"לית פארק שרונה: " פארק שרונה- שביומיום משמש מתחם בילוי תרבות ומסחר- יושב על רחוב קפלן, בו התייצבו למן הרגע הראשון משפחות החטופים בדרישה לשחרור יקיריהן. כאזרחית וכאמא לילד בן שנתיים, המראות והסיפורים המצמררים שכולנו נחשפנו אליהם באותה שבת חשוכה ואפלה לא עוזבים אותי. אין בליבי מספיק מקום לכאב ולדאגה של אותן משפחות. לכן עלה בי הרעיון לנכס את הויטרינות הפרוסות ברחבי הפארק ועל רחוב קפלן, שבימים כתיקונם משמשות לפרסום ושילוט העסקים, על מנת להדהד בקרב דעת הקהל בישראל ובעולם את סיפוריהם של 'הילדים של חורף 23', אותם ילדים ופעוטות תמימים שנקטפו בידי מפלצות, בתקווה שנזכה לראותם ואת יתר החטופים חוזרים במהרה בריאים ושלמים לחיק יקיריהם".
לדברי תומר ארבל, בעלי Studio Ha!: "החלטנו שאנחנו חייבים לתרום מהיכולת המקצועית שלנו כדי לזעוק את זעקת החזרת החטופים. במהלך העבודה לא הפסקנו לחשוב על הילדים וחיוכיהם התמימים המביטים אלינו מהתמונות ולא יוצאים מהראש. איך ילדים שלא אמורים בשום עולם להיות קלפי מיקוח הפכו לשבויי מלחמה?"