האם לא חלפו 75 שנה מאז הקמת המדינה? זהו סיפורה של שכונת ארד אל יהוד, נווה צדק של חיפה, שעוברת היום תהליך שיקום והחזרת עטרה ליושנה.
לפני כשנה נקראתי לקחת חלק במיזם מדהים שיקום מבנים לשימור בשכונה. לא האמנתי למראה עיניי כשהסתובבתי בשכונה בה עומדים מבני אבן איתנים מהיפים שיש בארץ, כולם נטושים וכל החלונות סגורים ביציקות בטון מאז קום המדינה. רצף המבנים העזובים ברחובות ובסמטאות מסתוריות נוצר בתוכו את סיפורה של שכונה שפעם הייתה שוקקת חיים.
תוך כדי עבודה התחלנו לתעד גם את סיפורם האישי של התושבים שגרו בה. הרגשנו שליחים לצד סיפורי זוועה, שמענו סיפורי גבורה והרגשנו שחשוב לשמור את הסיפורים למען הדורות הבאים שיספרו את סיפור התקומה שלנו סיפורים על הגיבורים שפעלו לפני קום המדינה והגנו על הארץ. לא תיארנו לעצמנו ששנה מאוחר יותר נהיה במלחמה שתספר סיפורי זוועה לצד סיפורי גבורה גם בהווה.
בשנת 1891 קמה בחיפה ארד אל יהוד (אדמת היהודים), השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר, השכונה שקמה באותן השנים, כמו נווה צדק ומשכנות שאננים, כללה שני רחובות אורכיים כשביניהם עוברים רחובות קצרים המחברים אותם. הבתים היו חד קומתיים בנויי אבן, מוקפים גינות בהם שתלו המתיישבים עצי פרי וירקות. השכונה כללה גם את כל השירותים הקהילתיים, מסחר, בתי כנסת ובתי תפילה ו-ועד חזק שניהל את כל אורחותיה. התקיימו בה חיי קהילה שיתופית במלוא מובן המילה.
בגלל בידודה, וכשהיא מוקפת בהתיישבות של ערבים, סבלה השכונה מתקיפות שפגעו במתיישבים ובבתיהם גם עם נשק חם. בעקבות התקיפות פנו המתיישבים אל הברונית הירש בבקשת לקבל עזרה שתאפשר להם לשכור שומרים כבר בשנת 1907. במאורעות 1936, עם רציחתה של אסתר שיטרית על ידי שכנה הערבי, ברחו כ-3,000 תושבים מהשכונה ושוכנו כפליטים בארצם במבני ציבור ובעיר אוהלים בהדר הכרמל. רובם לא שבו אליה.
תוך כדי סיור ראינו בקצה השכונה מבנה עליו שלט בית כנסת כתוב באותיות דהויות, מתוכו יצא אדם שסיפר לנו שהוא פועל מאז שהוקם ב-1900, למעט בקרבות של מלחמת העצמאות. הוא סיפר לנו את סיפור הגבורה של שלושה אנשים, שהצילו תוך כדי קרבות ואש תופת את ספרי הקודש מבית הכנסת והעבירו אותם לבית כנסת בשכונה אחרת. "את יודעת", אמר, "אחד מהם היה ילד ועד היום הוא מתפלל איתנו בבית הכנסת". מיד ארגנו מצלמה ותיעדנו את הסיפור שלו. בית הכנסת שוקם בשנה האחרונה ומתפללים רבים פוקדים אותו.
תהליך שימור ושיקום מבנים מורכב הכולל בתוכו כמה שלבים. בשלב ראשון פנינו למחלקת שימור מבנים ממנה קיבלנו הנחיות ספציפיות הקשורות לנראות המבנה לחומרים הנדרשים ולתהליך השיפוץ. נדרשנו להכין תיק תיעוד המספר את ההיסטוריה של השכונה ואת ההיסטוריה של המבנה הספציפי. תיק התיעוד כולל מפות מדידות, תמונות היסטוריות ועוד. את מלאכת השיקום עושים בעזרת צוות מיומן של אנשי מקצוע, המתמחים ספציפית בשיקום מבנים, בניגוד למבנה חדש בו התהליך מתכנון לביצוע נעשה מאפס.
בתהליך השיקום יש להתחשב במצב המבנה ובסבלנות רבה לשקם, לחבר ולחדש כל אחד מהחלקים והפרטים שלו על מנת לשמור על האוטנטיות של המבנה המקורי. אם נתייחס, לדוגמה, למבנה ברחוב יהודה הלוי 54 בחיפה, בשלב הראשון היה צריך לפתוח את כל פתחי המבנה החלונות והדלתות ולאפשר גישה לכל החלקים הפנימיים שלו. רק כשזה קרה גילינו שצריך לשחזר את המדרגות המקשרות בן שתי הקומות ,ובעזרתו המיומנת של ניזר, הקבלן שלנו, יכולנו לעלות לקומה השנייה של הבניין. גילינו שאף על פי שעברו עשרות שנים מאז גרו פה אנשים, הקירות הפנימיים והחלוקות בין החדרים עומדים רובם איתנים ושלמים. בחלק האחורי של המבנה נותרו בחלק מהחדרים שאריות של מרצפות מצוירות שישמרו וישולבו במבנה במהלך השיפוץ. הקירות המתקלפים מגלים שכבות של צבע המייצגים את הדורות שחיו כאן ומספרים את סיפורם.
הבניין מכיל 8 נכסים
- שתי דירות בנות כ 80 מטר כל אחת בקומה הראשונה ארבעה שטחי מסחר בקומת הקרקע שתי דירות פרטר
הקירות החיצוניים של המבנה הבנויים אבן בעובי 30 ס"מ יוצרים בידוד טרמי וגם מעידים על חוזק המבנה הבנוי. עבודת השיקום תכלול שיחזור של המרפסות החיצוניות שיקום ואיטום מעטפת המבנה. חלונות ודלתות הבניין יהיו מברזל (פרופיל בלגי) בגוון צבע אבן. וככה, בסימבוליות קוסמית, ארד אל יהוד הנטושה תשוקם 75 שנה אחרי שננטשה במקביל לשיקום יישובי עוטף ישראל. אני מאחלת לכל תושבי עוטף ישראל שיקום מהיר וחזרה במהרה לביתם.
אורנה בר היא מעצבת פנים, שותפה בסטודיו אורנה ומינה