מתריסים ממוגני ירי ועד מרחבים קומתיים שננעלים אוטומטית רגע לפני חדירת גורמים עוינים: ישראל מתכוננת ליום שאחרי אותו אירוע טראומטי שטלטל את המדינה. מבדיקה שערכנו הטראומה, כמו גם הפקת הלקחים מאירוע שלא דמיינו שנחווה, מובילים כבר עתה בונים ומשפצים רבים לדרוש התאמות ושיפורים במערך האבטחה הביתי. יצאנו לבדוק האם חלונות הוויטרינה הגדולים יהפכו בקרוב לנחלת העבר; האם ועד כמה צפוי מערך האבטחה הביתי והאם הספרינקלרים שהורגלנו לראות בעיקר במשרדים ובמגדלים צפויים לעשות דרכם גם לבתים הפרטיים.
נתחיל בחדשות הטובות: לטענת המומחים פתחי הוויטרינה הגדולים, אלה המחברים בין החוץ לפנים ייוותרו בעינם: "האירועים האחרונים לימדו אותנו עד כמה קל לפרוץ למרחב הפרטי ויש שחוששים לתכנן זגוגיות ענק בהיקף הבתים אך יש כאן שתי סוגיות: הראשונה היא שעובדתית קשה מאוד לחדור את הזכוכיות הללו והשנייה: אם אכן נדרש לבצע שינוי כל-כך מרחיק לכת, שישפיע באופן גורף על אורחות החיים, הבעיה מולה אנחנו ניצבים גדולה ואינה קשורה לתכנון- אני צופה שיופקו לקחים ולא נגיע למקום הזה ויישובי ישראל יישארו בטוחים, סביר שעכשיו יותר מתמיד", אומר אחד מהם.
אז מה כן? לשיטתה של שלומית זלדמן, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, תידרשנה התאמות כאלה ואחרות ברמת מערכות המיגון אך אין צפי לשינוי תכנוני גורף שישנה מהותית את תוואי הבתים ברמה שתפגע באיכות החיים, נהפוך הוא: "אני מאמינה שבראש ובראשונה הממ"דים, שהפכו עם השנים לחדרי ארונות, שירות ומחסנים, יחזרו לשמש כחדרי ביטחון לכל דבר בהתאם לתקנות פיקוד העורף ואף יזכו לשיפורים. הם כבר לא יהיו עמוסים ברהיטים וחפצים והפעולה הפסולה של פירוק דלת הברזל התקנית תפסק- בעלי נכסים ישמרו מכל משמר על ממ"ד תקני".
"בתוך כך, בבניה חדשה נראה שהממ"ד, שעל פי תקן עליו להיות בשטח של 9 מ"ר לכל הפחות, יהפוך לגדול יותר זאת כתלות במספר הנפשות. במידה ומדובר בזוג אין סיבה אמיתית להגדיל את שטחו אך כשמדובר במשפחה בת 6 נפשות הסיפור הוא אחר. כבר עכשיו עולה הדרישה ליצור אזורים ממוגנים- כאלה שכלולים ממ"ד וחדר רחצה סמוך. אזור בקצה הפרוזדור שינוטרל לחלוטין משטח הבית במקרה של חדירה על ידי נעילת פתח ממוגן על ידי מפסק או אפליקציה ייעודית בטלפון הנייד, ממש כמו בשכונות יוקרתיות ברחבי דרום אפריקה שם הפשיעה בשיאה כבר עשרות שנים. באופן זה השהיה במרחב המוגן לאורך זמן תהפוך לנוחה ויעילה בהרבה.
"מערכת נוספת שלא מן הנמנע תעשה דרכה גם לבתים הפרטיים היא מערכת הספרינקלרים שכרגע מבוצעת על פי חוק במגדלי משרדים ומגורים. במקרה של הצתה היא יכולה לשנות בתכלית את התמונה".
שירלי דן, גם היא בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, סבורה גם היא כי הממ"ד יחזור לשמש כחדר ביטחון לכל דבר. "בתכנון בתים פרטיים אין מניעה להקצות חדר ייעודי לטובת העניין. אני צופה שהממ"דים יפסיקו לשמש כמזווים או כחדרי ילדים והם יתוכננו כמרחב פונקציונלי נעים ומאובזר עם פתרונות אחסון אסתטיים סגורים מבעד לדלתות, אקסטרה מקומות אחסון לחפצים אישיים של כל אחד מבני הבית, ספה נפתחת למיטה שבשגרה תוכל לשמש אורחים, ספריה עם אלמנטים שיעזרו להעביר את הזמן בעת לחימה ופינת מחשב וטלוויזיה שתאפשר לבני המשפחה להישאר מחוברים לעולם. ישנן כיום מערכות תקשורת עם תשתיות אלחוטיות מתקדמות כך שאין חשש מפני חיתוך כבלי החשמל וחבלה במערכת".
בדומה לוויטרינות הזכוכית, דן צופה שגם הגדרות והחומות שבהיקף המגרש יישארו בממדיהם הנוכחיים: "אני צופה שאנשים יקפידו לשלב מנגנוני נעילת שערים ויחווטו מצלמות אבטחה אינטגרליות. כאמור, אני לא רואה שינוי במבנה הפתחים אבל כן עולה בקשה לשלב בוויטרינות צלונים או תריסים. בשלב זה המערכות הקיימות בשוק אינן יעילות בפני התרחישים שראינו ולא מן הנמנע שהחברות שעוסקות בתחום תידרשנה למצוא לכך פתרונות".
האדריכלית ליליאן בן שוהם סבורה כי ידרשו התאמות במערכות המיגון בממ"ד: "המציאות החדשה מלמדת אותנו שלא רק שנדרשים מנגנוני נעילה פנימיים מובנים, דלת הממ"ד הנוכחית שעשויה משכבות מפח חייבת לעבור אדפטציה ולהפוך לעמידה גם בפני ירי. ככלל, אני חושבת שתקנות הממ"ד צריכות להשתנות, בראש ובראשונה בהיבט המימון- סבורה שהעלויות צריכות להיות מושתות על המדינה. בתוך כך, בעבר ניתן היה לתכנן ממ"ד במרחב פנימי במרכז הבית ולדעתי מומלץ לשקול לתקף שוב את החוק, כך חדר הממ"ד יהיה מוגן יותר מפני מתקפות טילים ופח"ע. עם זאת נדרש לבחון פתרונות מילוט".
"בתוך כך חשוב להתקין מערכת Wi-Fi עוצמתית שתעבוד בצורה אופטימלית גם דרך קירות הבטון המזוין. חשוב ליצור עמדה למחשב קבוע ולמנגנוני פתיחה ונעילה שיופעלו בשלט רחוק גם אופליין במידה והגלישה תנוטרל".
בדומה לדן, גם בן-שוהם סבורה שלא נראה שינוי במתווה החומות והגדרות: "הישראלים אוהבים את הפרטיות שלהם ולכן הגדרות גם כך גבוהות יחסית, מה שכן סביר שהן יצוידו במערכות התראה מצוידות בחיישנים שיותקנו על הקופינג (שכבת הכיסוי העליונה בראש המעקה) כך שברגע שמופעל משקל על האלמנט מערכת האזעקה מופעלת מיד".
האדריכל בועז שניר, שמתמחה בין היתר בכל הקשור לתוספות ממ"ד בניינים קיימים ובתים חדשים, מעיד כי גוברת הדרישה לתפיסה תכנונית חדשה של ממ"דים במסגרתה הם יתוכננו כמרחבים מוגנים הכוללים בנוסף חדר רחצה אינטגרלי מבוטן: "מדובר בעתיד המרחבים המוגנים", הוא מסביר, "פתרון ממשי שיאפשר לשהות שהיה ממושכת במהלכה אפשר יהיה להתפנות ולהתרענן ובנוסף להשתמש במקרר קטן או במיני בר שבקונסטלציה החדשה בהחלט יש להם מקום".
לדברי שניר, "פיקוד העורף מעודד את הרעיון כל עוד הבניה עומדת בתקנים, כך למשל שנעשה שימוש באריחי אמבט שלא ישברו לרסיסים במקרה של מתקפה. עם זאת יש לנו עוד כברת דרך לעבור ועלינו למצוא בדחיפות פתרונות לאתגרים אליהם נחשפנו בצער במאורעות האחרונים. הראשון שבהם הוא תיקנון מנגנון נעילה לדלתות ולחלונות שינטרל את האופציה לפתוח את הממ"ד מבחוץ. אלה שהצליחו בשארית כוחותיהם למנוע מהמחבלים לחדור על ידי חסימת המנגנון הצילו הלכה למעשה את חייהם וחיי קרוביהם. מניסיון העבר אני מעריך שיופקו לקחים והנושא יטופל בהקדם, ממש כפי שלוחות הפלדה בממ"דים הוחלפו בחזיתות מאוימות (כלומר בישובים בטווח על עד 7 ק"מ מהרצועה) ללוחות עבים יותר זאת בעקבות מותו של הילד עידו אבגיל ז"ל שנרצח מרסיס רקטה שחדר דרך חלון הממ"ד בביתו".