מאז אירועי הדמים של אותו בוקר ארור ב-7 באוקטובר, עשרות אלפי ישראלים טובים מחפשים כל דרך אפשרית לתרום ולהתנדב בהם גם רבים מבוגרי ובוגרות הסטודיו ללימודי עיצוב פנים של ברברה ברזין שפועלים לילות כימים במגוון אופנים. אחד מהם הוא על ידי יצירת סביבת מגורים זמנית, אך מכילה ועוטפת, לעקורים שפונו מבתיהם שבצפון הארץ וביישובי העוטף. הנה כמה מהפרויקטים והסיפורים האנושיים שעומדים מאחוריהם.
בוגרי הסטודיו, בהם בוריס סולטנוב (המשמש כיום כמרצה בבית הספר) ליאת גוברין, לאה שאבי, לילך צוריאל, יהודית אדרי וגילה שם טוב לוקחים בשבועיים וחצי האחרונים חלק בפרויקט המרגש "תומכים בבית" שהוקם ע"י 3 גופים; overwolf, הפורום הישראלי למנהיגות ILF ו- ewave ומטרתו לתמוך במשפחות שנעקרו מביתן בעקבות פעולות הטרור בגבולות ישראל: "במסגרת הפרויקט יוזמיו מאתרים ומשריינים דירות חדשות שעומדות לפני אכלוס ומוסבות בשעה הזאת לטובת אכלוס תושבים מפונים", כך לדברי מעצבת הפנים ליאת גוברין. "הצוותים מצידם ממלאים את הדירות הריקות בריהוט, באביזרים ובמכשירי חשמל שעתידים להישאר ברשות המשפחות גם בתום התקופה הזאת. בתוך כך, כל הנוגעים בדבר דואגים לפרטים הקטנים שהופכים את הדירה לבית לכל דבר, גם אם מדובר בבית זמני, תוך מאמץ לשמור על משפחות וקהילות יחד על מנת לסייע להם בתהליך ההחלמה".
"צוותי המעצבים שנרתמו לפרויקט מסייעים בסידור החללים ובמתן מענה ספציפי למשפחה עבורה הדירה מיועדת", מוסיפה גוברין. "כמעצבים, חשוב לנו ליצור עבורם קומפוזיציה נעימה, זורמת ושקטה ככל הניתן, כך למשל התייחסנו למיקום התינוקות ליד הוריהם ואנחנו משתדלים להתאים את האבזור לפי הגילאים והמינים של הילדים. הקו שמנחה אותנו לאורך התהליך הוא להתוות עבורם ההתחלה חדשה שהם ללא ספק ראויים לה. בתוך כך אנחנו מסייעים בקשרים שרקמנו לאורך השנים עם ספקים מענף הבניה והעיצוב והם מצידם מסייעים בתרומת אביזרים לשימוש המשפחות".
בוגרת הסטודיו מעין רהב, תושבת מתחם 200 בהוד השרון נרתמה מיד עם תחילת הלחימה ליוזמה אותה מובילה קטלינה פנדו איתן- אחראית חמ"ל 200 בשיתוף העירייה. "השכונה בה אני גרה מלאה בפעילויות קהילתיות בשגרה ועם פרוץ המלחמה היה ברור שנקים מיזם אזרחי פרטי בו נסייע במה שניתן", מסבירה מעין. "במסגרת הפרויקט אנחנו מלקטים מוצרים חיוניים לאזרחים ולחיילים ומשנעים אותם ובד בבד פועלים לספק מגורים זמניים לתושבים שפונו בבתים מארחים ובנוסף אנחנו מייצרים חדרי פנאי לילדי השכונה".
"בשבועות שחלפו נרתמתי לחבר בין אנשים שחפצים לפתוח את ביתם לבין תושבי הדרום והצפון שמחפשים מפלט בימים הנוראיים האלה. כבר ביממה הראשונה פונו חדרי הדיירים במתחם 200 וקיבלנו אישורים מכלל ועדי הבניינים לשכן בהם מפונים בעת הצורך, עם זאת ההיענות לא היתה רבה לכן התחלתי לאגד רשימות של תושבים שמעוניינים לארח בבתיהם הפרטיים. במקביל מגיעות אלי פניות מתושבים עקורים או מקרוביהם ואני יוצרת את החיבורים המתבקשים".
"כמו הרבה מיזמים אחרים גם המיזם הזה הוא פרטי, לכן ריכזתי את הנתונים באופן כזה שאוכל לספק מענה מהיר ונכון העונה על הצרכים של כולם. אני עושה את השידוכים כך שיעבדו בצורה הטובה ביותר ובמקביל חברתי למאגר העירייה על-מנת כדי להגדיל את האפשרויות העומדות בפני המתעניינים מתוך הכרה בצורך לספק לכל אחת ואחד מהם מרחב אישי ופרטי, כזה שמאפשר סוג של חיי שגרה גם בימים הקשים האלה. בפרט כמעצבת, שמבינה את המשמעות של פינה אינטימית, חשוב לי לקחת חלק במפעל הזה ולאפשר לאנשים לשהות במקום מכיל, מגונן ובטוח בו יועלו לנסות לפחות להמשיך ולקיים את התא המשפחתי, באופן שפוי כלל הניתן בעת המאתגרת הזאת".
בוגרת הסטודיו שלומית גליקס פעילה גם היא בשלל התנדבויות אזרחיות ותוך כדי חושבת על היום שאחרי: "התחולל כאן אירוע בקנה מידה שלא הכרנו ועל ציבור האדריכלים והמעצבים להירתם- עלינו לחשוב באופן יצירתי ולספק פתרונות אופרטיביים לאלה שבתיהם נחרבו ונשרפו כליל", היא מסבירה. "יש כאן הרבה מאוד נדבכים שיש לתת עליהם את הדעת כמו בינוי תואם אזור ומתן פתרונות בהיבטים הביטחוניים אך גם כאלה שיאפשרו לתושבים לשוב לשגרת חיים שפויה והגיונית.
"עוד קצת מוקדם לדבר על כך אבל אנחנו חייבים להגיע לרגע מוכנים כך שבהינתן האות נתחיל לפעול על מנת שיחזרו במהרה לשגרה. יש הרבה מאוד בתים שיצטרכו לעבור שיפוץ מקיף ו/או להיבנות מחדש מהיסוד. באופן טבעי עלינו לחשוב כיצד אנחנו מייצרים סביבת מגורים מגוננת ומותאמת: לייצר עבורם מערכות בטוחות בין אם מדובר במערכות אזעקה ובין אם מערכות חשמל ומים שיפעלו גם בעתות משבר ומצוקה. עלינו להירתם וללוות אותם משלבי הבירוקרטיה וההיתרים, דרך שלבי התכנון השונים ועד לעיצוב הפרטני, הלא אין ראויים מהם לסביבת מגורים נעימה ובטוחה שתגרום להם לשמחה בלב.
"הקהילה שלנו צריכה ויכולה לסייע, בין אם ביוזמות פרטניות ובין אם בהתאגדות של גורמים מקצועיים. זה הוא קול קורא למעצבות: זה הזמן לתת מעצמנו, עלינו לחבור למועצות העוטף ולצעוד עם התושבים יד ביד בין השלבים המורכבים ברוגע ובבטחה".