העונה השלישית של הלהיט "רק רוצחים בבניין" מגיעה לסיומה. כדי לציין זאת ישבנו לשיחה עם המעצב האומנותי של הסדרה פטריק האו, שהיה מועמד מוביל לפרס האמי על עבודתו. בראיון האו נתן לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של הסדרה האהובה, איך מעצבים סטים אייקוניים לאגדות כמו מריל סטריפ, אלו פרטים ורמזים יתכן שפספסתם וגם טיפים על מה כדאי לחשוב בבואכם לעצב את חלל הבית.
העונה השלישית מוצאת את צ'ארלס, אוליבר ומייבל (סטיב מרטין, מרטין שורט וסלינה גומז) חוקרים רצח שאירע מאחורי הקלעים של מחזה בברודוויי. הנרצח הינו בן גלנרוי (פול ראד), כוכב אקשן הוליוודי שהופעת הבכורה שלו בברודוויי נגדעה בפתאומיות עקב מותו בטרם עת. בסיועה של שחקנית המשנה לורטה דורקין (מריל סטריפ), השלישייה יוצאת לפצח את התעלומה הקשה ביותר איתה התמודדו עד כה, כל זאת בזמן שאוליבר מנסה נואשות להרכיב חזרה את המחזה שלו.
"רק רוצחים בבניין" לכדה את תשומת ליבם של צופים רבים בישראל ועבודתך כמעצב ההפקה שיחקה תפקיד מכריע ביצירת האווירה הייחודית של התוכנית. תוכל להתחיל לספר לנו על הקונספט העיצובי הכולל של הסדרה? ספר לנו איך בחרת את הקונספט המרכזי של הסט?
בבידור, עיצוב ההפקה הופך להיות עוד דמות, עוד ממד, עוד ביטוי שעוזר לספר ולמכור את הסיפור. הוויזואליה מתקיימת יחד עם הדיאלוג של הדמות והבימוי, כולם תלויים זה בזה. הקונספט העיצובי הכללי שלי הוא להציג עולם שנראה ריאליסטי, אך מרומם. להציג סגנונות חזותיים חינניים שכל הגילאים והתרבויות יכולים להתחבר אליהם. יש כל כך הרבה קסם, אישיות ומוזרות בסיפורים וביחסי הדמויות, שאני מנסה לשקף מציאות מעט קסומה ומרובדת על בסיס ריאליסטי.
ספר קצת על תהליך היצירה שלך לאחר קבלת התסריט, מה היו פרטי העיצוב המרכזיים או המוטיבים שבהם השתמשת כדי להשיג את המראה האייקוני?
"התהליך שלי לאחר קריאת התסריט הוא לקרוא אותו 2-5 פעמים נוספות! הכתיבה כל כך חכמה, שאחרי כל קריאה מתגלים עוד רעיונות, טונים ובדיחות נוספים החושפים את עצמם לאחר כל קריאה, במטרה לעורר רעיונות חדשים. ככל שאני מקבל את התסריט מראש, כך קל לי יותר ליצור פלטה כוללת לסדרה, עם מראות ומצבי רוח התומכים בכל דמות וקו עלילה בדרכים ייחודיות. התסריטים מעניקים בידול ואינדיבידואליות להגדרות הדמות ולסגנון שלה. כאן נכנסים שיקולי הפרטים הקטנים שבאים לידי ביטוי באמצעות צבע, דפוסי טפט, צפיפות של עיצוב, קישוט אדריכלי, גופי תאורה מובנים ופריסות רהיטים לכל דמות".
הסדרה כוללת מגוון רחב של תפאורות, החל מדירות הדמויות עד לבניין ארקוניה עצמו ואפילו תיאטרון. אתה יכול לספר על האבולוציה של החללים האלה (למשל הדירה של מייבל), ועל האתגרים והבחירות היצירתיות שעשית בעיצוב החללים האלה כך שישקפו את האישיות של הדמויות ואת העלילה הכוללת?
"כן, אני אוהב את עונה 3 בדיוק מהסיבה הזאת. עבור מייבל, המטרה שלי הייתה לשמור על המשכיות האדריכלות הראשונית של הדירה כדי שהקהל יזהה אותה כחלל שהוא מכיר בשתי העונות האחרונות, ובו בזמן לאפשר לגישה חדשה לגמרי לפרוץ קדימה מעיצוב הפנים החדש. בחרתי בניגוד מוחלט ככל האפשר למה שהצופים היו רגילים לראות, ולהציג מראה זוהר ויוקרתי ומעודן התואם את היושרה של מייבל מבחינת סגנון, אך לצורכי סיפור, לא משקף יותר מדי את אישיותה שלה מכיוון שהיא שיווקה את הדירה למכירה. לדירתו של בן גלנרוי היה אתגר דומה לשמור אותה מוכרת לקהל הן כדירתו של סטינג (עונה 1) והן כדירתה של איימי שומר (עונה 2), תוך התאמה אישית של החלל לתמוך במעמדו המאצ'ואיסטי והנרקיסיסטי של בן ככוכב קולנוע הוליוודי. ניגוד לשתי הדירות האלה בארקוניה, היה המראה שיצרתי לדירה של לורטה (מריל סטריפ) חום, כנות, קסם וניצוץ בשפע".
איזה סט היה האהוב עליך ליצור ומדוע?
"התשובה לשאלה הזו מחברת בין הדירות של מייבל, בן, לורטה והבמה הענקית שהינה תפאורה למחזמר - לDeath Rattle Dazzle! אבל, אם הייתי צריך לבחור אחד, אני אלך עם הדירה של לורטה.
"למה? כי זה תמיד אתגר קיצוני להעביר את הסיפור שאתה רוצה לספר בחלל קטן, ובמעט מאוד סצנות. במקור הוא היה מיועד לפרק החמישי בלבד, אך למרבה המזל, הסצנות התרחבו מעבר לכך. היו כל כך הרבה איכויות שרציתי שיהיו לחלל שלה, וזה הרבה מידע לדחוס לתוך כמות זעירה של מ"ר, פשוטו כמשמעו. הסיפור הכתיב שזו דירת סטודיו. עשיתי בחירות רבות כדי להראות את החכמה שצריך כדי למקסם את שטח האחסון, ולבחור רהיטים לפונקציות מרובות. זו הייתה הקלה ליצור דירה שאינה בארקוניה, ובכך גיוון חזותי. התרגשתי להציג חלל צנוע של המעמד הבינוני הנמוך, אבל כזה שהיה מושך, מלא קסם, שנינות, מסתורין ואנרגיה שהינה הדמות של לורטה. התרגשתי להתאים את מורכבות הביצועים של מריל בפרטי האדריכלות והעיצוב".
"גם העבודה על במת הברודווי למחזמר לDeath Rattle Dazzle הייתה אתגר גדול מהחיים. כדי ליצור סביבה משכנעת של מחזה ברודווי: מגדלור נובה סקוטיה עם נוף סלעי לגופה מתה, חדר ילדים אינטימי לתינוקות (שלישיית החשודים העיקריים ברצח), חלל במה מלא למקהלה של גברים רוקדים, גרם מדרגות בן שתי קומות לריב המתרחש תוך כדי שירה, הכניסה למקלט של האומנת, הכל מיועד לשינויים מהירים בפורמט ברודווי אמיתי".
סדרות מסתורין כוללות לעתים קרובות רמזים ופרטים נסתרים. האם שילבתם אלמנטים עיצוביים שהצופים יצטרכו לשים לב אליהם כדי למצוא רמזים?
"למעשה כל הרמזים הרשמיים מופיעים בתסריט, כך שהמטרה שלי היא ליצור את הגרסה הטובה ביותר שלהם שניתן לראות באופן גלוי אבל לא באופן ברור מידי, דבר המצריך המון שכבות ואנחנו השתעשענו הרבה (יותר מדי?) עם זה".
האם אתה יכול לשתף פרטים נסתרים אהובים בעיצובי הסט שהצופים אולי פספסו?
"סטים רבים מהסדרה גדושים בפרטים ורמזים המטופלים ביד אמן על ידי מעצב הראשי ריץ' מאריי. יש כל כך הרבה בדירות של בן גלנרוי ולורטה. כמעט כל פריט נוי בדירות הינו רמז ומחווה לסרטים וסדרות בהם כיכבו מריל סטריפ ופול ראד".
לסיום האם יש לך טיפים על מה לחשוב בעת עיצוב החלל שלך?
"כן! החליטו איזה סיפור אתם רוצים לספר עם החלל שלכם ולכו עד הסוף, עשו בחירות המשקפות את ה"אני" האמיתי שלכם. או שקפו את 'הפנטזיה של עצמכם'. כך או כך, עבדו עם צבעים, צורות, טקסטורות, גימורים, פריסה של כל הפריטים הגדולים והקטנים, מרהיטים לאמנות, לכלים. להיות אותנטי זה להיות אקלקטי (לא לרכוש הכל בסגנון אחד מחנות אחת)".