בכל בתי הספר לאדריכלות בארץ מפתחים כיום מעבדות ומחקרים, על מנת שהדור הבא של האדריכלים יביא למימוש עתידי את ה AI בתעשייה, הן בפן התכנוני והן בפן הנדל"ני.
חשוב להבין, כי הטכנולוגיות הקיימות של הדפסות או חיתוכי לייזר, והדפסה תלת מימדית, מבוססות במידה מסויימת על בינה מלאכותית. התוצר של השימוש בהן הוא אופטימיזציה של חומר, או אוטומציה של שיטות ייצור וביצוע שחוסכות זמן.
לדוגמא, בימים אלה משרדנו מתכנן בניין בסין, הממוקם בתוך פארק, באזור מרוחק ממרכזי ערים ומקומות תעשייה. כל הייצור מתבצע בצורה ממוחשבת, כאשר רק ההרכבה נעשית במקום עצמו. בדרך זו, התהליך מצריך שימוש מינימאלי ומדוייק בכח אדם, כמו גם חסכון בזמן ובהוצאות שינוע.
חשוב להבין כי רק בשנתיים האחרונות נכנסה לחיינו ביתר שאת הבינה המלאכותית. היא קיבלה תנופה משמעותית בענף האדריכלות והעיצוב, ומגוון האפשרויות עוד לפנינו. אין לי ספק כי בעתיד הלא רחוק נעשה בה יותר ויותר שימוש בענף. שימוש שיוביל לתהליכים אופטימליים יותר.
כיום, כאשר אדריכל מתכנן פרוייקט בין 200 יח"ד, היזם מקבל ממנו בד"כ 4-5 אפשרויות תכנון שונות בפרוייקט. כאדריכל, אני חושב שיש פה פספוס, שנגרם מטעמים כלכליים. כאשר התהליך ממוחשב, לדוגמא בפרוייקט CITY BREEZE שתכנן המשרד בנצרת הכולל 120 יח"ד, כל אחת מ 120 הדירות היא שונה. כל דירה קיבלה תכונות מרחביות שונות בשל מיקומה במרחב. כמובן שלא יכולנו לתכנן את זה ללא הבינה המלאכותית. כל דירה קיבלה את התכונות האופטימליות שלה. הבינה אפשרה ליזם להציע מגוון עצום של טיפוסי דירות. בכך נהנה היזם והן הלקוח הסופי מאפשרויות בחירה מגוונות שמהוות ערך כלכלי ושיווקי לפרוייקט.
לסיכום, הבינה המלאכותית אינה רק כלי לתכנון ועיצוב מפתיעים. החוכמה לעשות בה שימוש שייטיב עם הסביבה, עם הלקוח, עם היזם, בדרך אופטימאלית וכזו שנותנת כבוד לסביבה.
אני משוכנע כי הבינה המלאכותית תביא בעתיד הקרוב בשורה אמיתית ומהפכה בענף הבנייה והנדל"ן.
הכותב הוא שותף במשרד לברס טבעוני, בבעלות פרופסור אנריקטה לברס וד"ר אימאן טבעוני. למשרד נציגות בישראל, לונדון וסין