בית חנה הרבי שנפתח לאחרונה הוא האח הצעיר של בית חנה בשדרות בן גוריון בתל-אביב, שפעיל מזה שש שנים, כשכבר בשלבי עבודה מתקדמים בית חנה נוסף ברמת אביב. זהו אחד הפרויקטים המלהיבים בשכונת פלורנטין - מבנה תעשייתי בסגנון בינלאומי-באוהאוס, בפינת שממוקם בצומת הרחובות הרבי מבכרך ורחוב קומפורט, באזור המלאכה הזעירה של פלורנטין, במבנה ששימש ממש עד לאחרונה כמפעל טקסטיל. המבנה הבאוהאוסי, כיאה לסגנון בנייה זו, הינו חף מקישוטים ומתאפיין בקווים נקיים.
תחת ידיו של דן טרוים, החתום על כמה מהפרוייקטים המסקרנים בעיר כמו הורמוטריה החדשה שבנחלת בנימין, מלון סול בטשרניחובסקי, הווספר שברחוב קפלן- עבר המקום שינוי ייעוד למרכז קהילתי פרטי ובו מרכז תרבות וכושר לצד מסעדה ולאונג'. מהלך זה נעשה בהתאם לתפישה האופיינית לטרוים, קרי, שפה עיצובית מאופקת ומינימליסטית שמשלבת בהצלחה בין תחושת הזרות המרגשת לתחושת השייכות הנינוחה.
הרעיון העיצובי של טרוים נועד כדי להשיב על הפרוגרמה של הפרויקט שביקשה ליצור בו אווירה פלורנטינית המשדרת פשטות ובו זמנית לחבר בין חלקיו באופן הרמוני, כך שכל חלל ואזור מקבל את הפרקטיקה והבמה שלו, אך יחד עם זאת מתמזג עם שאר החללים שבמבנה. תחושת המיזוג נוצרה על ידי שימוש במחיצות המשמשות כספריה דו צדדית שיצרו סדר ואחדות במגוון החללים בתוך קומפלקס עשיר זה.
המבנה- המתפרש על פני 700 מ"ר וגינה אחורית בשטח 250 מ"ר- כולל בית קפה ומסעדה בקומת הקרקע, אימוני ספורט מגוונים כמו חדרי יוגה וכושר וסטודיו למלאכות יד בקומות שמעל וחללי עבודה וכינוס בקומת הגג.
בקומת הקרקע של המבנה, שנבנתה במקור בשנות ה-30, יצר הסטודיו שלושה אגפים צמודים- בית קפה, לאונג'/אזור עבודה וקבלה עם חנות. את אלה עוטפת חצר אחורית ורחוב קומפורט, כאשר במרכזם של כל החללים האלו נמצא מטבח שמשרת את בית הקפה והלאונג' המרכזי.
קירות המבנה המקורי נחשפו וכך התקבלו לבני הסיליקט האותנטיות ועמודי הבטון המלווים את חללי הפנים. אולם הכושר, היוגה הפילאטיס והמלאכה אשר תוכננו בקומה הראשונה והשניה נמצאים בחללי לופט עם המון חלונות המשקים גם הם על הגינה והרחוב שלצידם. בין החללים השונים נמצאות פינות המתנה. בקומת הגג נוצרה כיתה להרצאות וממנה יציאה לגג ארועים פתוח עם מטבח חוץ
התחושה שנוצרה בעיצוב החללים השונים בבית חנה היא על טהרת האווירה- קלילה, מגניבה ונונשלנטית, כיאה למקום שאפשר לבלות בו ולחוות עיצוב מכל הכיוונים. לשם כך, נוצר ריהוט ספציפי עבור כל אזור לפי הצורך, באופן שמשרת ושלא מפריע למבנה הבאוהאוס התעשייתי ומחבר את כל אזורי הבית תחת אותה שפה. מהלך זה אף הוא מתיישב עם הקונספציה של טרוים, לפיה אין עיצוב לשם קישוט. עיצובו של חלל צריך להוציא את הדברים הכי טבעיים ואין צורך להעמיס פריטים לשם העיצוב אלא מתוך הקונספט והצרכים האמיתיים של המקום.
מרפסת הגג הנמצאת בקומה העליונה של המבנה, שנבנה במקור בשנות ה-50. המרפסת תוכננה במטרה לשמש כאזור רביצה ועבודה, היודעת בחלק מהזמן להפוך לאזור המארח סדנאות והרצאות. עבור המרפסת, תוכנן מערך ריהוט מגוון ומודולרי העשוי משטחי עץ, ברזל ונגיעות טקסטיל החוזרות על עצמן בריהוט בשאר חללי המבנה. הדגש היה על ישיבה נמוכה המאפשרת שקיפות ואווריריות בחלל הפתוח של המרפסת המשקיפה אל השדרה. את המרפסת הקפנו בהמון צמחיה המטפסת מעלה על גבי המעקה הקיים שמקיף אותה.
לסיכום, המקום כולו עוצב ונבנה מתוך כוונה ליצור צפיפות שיתופית המעודדת מעבר בין החללים תוך שמירה על אופיו של המבנה. העיצוב הקליל מעודד שיטוט קריאטיבי מהנה בקרב הלקוחות המגיעים למבנה.
מעצבות אחראיות מטעם טרוים אדריכלות ועיצוב: הגר פינוס, ענבל אגא. אבזור: אדוה הופשטיין