האמן מייקל קאן ואשתו לדה לבנת, מומחית לטקסטיל, השקיעו 28 שנים מהחיים שלהם כדי לבנות את בית החלומות שלהם - שעשוי כולו מגרוטאות ישנות ועצים שנסחפו בזרמי המים.
הם החלו לבנות את ביתם, אותו הם מכנים "בית הפילים" ב-1979 וסיימו את הבנייה ב-2007, קצת לפני מותו של מייקל. תאמינו או לא, אבל הם בנו את הבית מחומרים כמו עצים שנסחפו בזרם, סלעים וחומרי בניין שנזרקו. ויצרו את בית הקליידוסקופ הייחודי הזה בכפר קטן שנקרא קורנוויל וממוקם באריזונה.
מבחינות רבות יש במבנה את כל השירותים הבסיסיים של בניין רגיל, כמו הסקה מרכזית, חשמל ומים זורמים (למרות שבבניין הראשי אין חדר רחצה). אבל חוץ מזה אין שום דבר סטנדרטי בבית.
ומה הקשר של הבית לשם "בית הפילים" אתם שואלים? ובכן, הסיבה היא בגלל הצורה הייחודית של הכניסה לבית שנבנתה מסלעים וצמחייה חופשית בתור גג ויצרו יחד מעין חדק של פיל שמוביל לתוך הבית.
ככה זה נראה
לבית הצבעוני יש תקרה בגובה של 7.5 מטרים והוא יושב על שטח של 12 דונם. יש בתוכו הרבה קימורים, כיפות סוריאליסטיות ובקתות קטנות.
בפנים יש משכן מחתרתי עם פסיפס עץ ואבן, אריחים,, סלעים וגרוטאות מאתרי בנייה והרבה עיקולים וצורות אורגניות, כשהאור מגיע מחורי אור או חלונות מרהיבים ביופיים. כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס", הקירות נבנו מברזל וצינורות מצופים בטון, עם מגוון חומרים אחרים מחוברים, כולל זכוכית, עץ, סלעים ושברי חרס.
כשנשאלה על תוכניות המתאר או על הפריסה המיועדת של הבית, הסבירה לדה: "לא חשבנו במונחים האלה. חשבנו על מחסה מפגעי מזג האוויר ועל מקום יפה לחיות בו: ויטראז'ים וכלי חרס ועץ, לופט שינה ואח. למייקל לא הייתה תוכנית מוגדרת - מלבד לעבוד ולראות מה תהיה הצורה הטבעית. אם אתה נשאר מקובע עם הדעה במוקדמת של מה אתה רוצה שיהיה - זה יכול להיות מגביל מדי".
בית הפיל הוא אחת הדוגמאות המוזרות ביותר לארכיטקטורה גולמית, והוא רשום כחלק מיוזמת ה-SOS (Save Outdoor Sculptures) של מוזיאון ה-Smithsonian.
הבית הפך להיות מוקד משיכה לתיירים רבים מרחבי העולם שרצו להיחשף אליו, אבל החל ממרץ 2018 מתגוררים בו אנשים והוא סגור לציבור. וונדי ג'ונס, הבת של לדה, טוענת שהיא מבינה למה תיירים רוצים להיכנס לבית הזה או סתם עוצריחם לידו כדי להביט בו. "זה נראה כאילו הוביט גר שם? לא?".