מה אכפת לציפור? בית משנות החמישים קיבל טוויסט

• תכנון, עיצוב ואדריכלות: אדר' רון שפיגל "שפיגל אדריכלים"
• פרויקט: בית לששה ברמת גן
• צילום: אלעד גונן

הבית שלפניכם הוא הנכס הראשון שבני הזוג רכשו לעצמם ברמת גן, וביקשו להפוך אותו לבית חמים עבורם ועבור ארבעת ילדיהם (בגילאי 3-14). הבית, שנבנה בסוף שנות החמישים, ניצב על מפלס מוגבה ובולט בחיצוניותו המשובבת לעוברים ברחוב: של שני גגות משופעים שמתחברים בסמוך לדלת הכניסה. הוא ניצב בגאון על מגרש שמתפרש על שטח של חצי דונם, והיה צורך לרענן את מראהו, כמו גם לעצב את חללי הפנים ולרהט אותם, כמעט מאפס. "הם התייעצו איתי בשלב הראשוני ורצו בתחילה להרוס אותו ולבנות תחתיו בית חדש", מסביר האדריכל רון שפיגל. "אבל למזלי הצלחתי להסביר להם איזה 'יהלום' יש להם בידיים, ושלגמרי כדאי לשמור על הצורה הייחודית של חזית הבית".

ואכן שפיגל עיצב את הפרויקט בצורה מרהיבה ומכבדת, תוך הבלטת המוטיבים המסורתיים של הבנייה, ושילוב מדויק בין ישן לחדש. החומריות מקבלת את קדמת הבמה, וממחישה היטב את הסגנון המודרני-תעשייתי שנוצק אל גרסת הבית החדשה. "כנפי" הגג הכחולות, בגלגולן הקודם, הפכו יציקת בטון מדויקת, שמתכתבת עם הגדר שבחזית המבנה, והן עם חללי הפנים.

אדריכל שפיגל מציין שאלה בגדר הפתעה לבאי הבית: "מכיוון שהבית נמצא על מפלס מוגבה מהרחוב, היה לי חשוב להדגיש את הכניסה אל הבית, ועשיתי זאת בעזרת מדרגות במראה מרחף ומנותק, שמודגשות בעזרת תאורה", הוא מסביר. "ההפתעה בעיניי היא בחזות הבית שנדמה כקומפקטי וצנוע-ממדים, וחלל פנים שנדמה כקונטרסט, בזכות תקרה גבוהה ומאוד מרשימה. ביחד עם ויטרינה רחבת ידיים שצופה לגינה - המראה הוא אחר ממה שנדמה מבחוץ".

עבודתו של אדריכל שפיגל על הפרויקט מגלמת מערכת איזונים בין סגנונות ותקופות ושאר משחקי גלוי, נסתר ומנותק. האחרון שבהם מגולם בחלוקת החלל. שלושה מארבעת חדרי הילדים מוקמו בקומת הכניסה, ביחד עם החללים הציבוריים של הבית, ואילו סוויטת ההורים נהנית מפרטיות במפלס העליון, מנותקת מהשאר. גם חדרו של המתבגר ממוקם בנפרד, ונהנה מפרטיות בקומת המרתף, אשר בזכות ההגבהה של הבית והמפתחים הרחבים שבו, נדמית כאילו היא נמצאת בקומת הכניסה.

"הבקשה של בני הזוג למקם את שלושת חדרי הילדים בקומת הכניסה גרמה לשינוי היחס שבין קומת הכניסה לשטח החצר, והכרח לצמצם את זה האחרון", הוא מציין. בהתאם לזאת הוא פתח את החלל הציבורי ככל האפשר, כדי לאחד בין החללים וליצור אשליה חזותית של מרחב אחד, שבו חוץ ופנים מתחברים. בחלק הנמוך יותר של החצר, מצדו האחורי של הבית, ניטעו עצים וצמחיה פראית, ותוכננה משחקיה תחומה עבור הילדים, שמנוצלת על ידם היטב, גם בזכות הפרטיות והקרבה אל הבית.

דלת כניסה ומשקוף עשויים סרגלי עץ אופקיים, מתכתבת עם תריסי החלונות, עם "גריל" אוורור קומת המרתף שעל הרצפה, ועם מעקה הגדר החיצונית. מצדה השני, בפנים הבית, היא צבועה בשחור דרמטי, צבע "חיזוק" שזרוע בחלל הציבורי כחוט השני. ממולה, גרם מדרגות ייחודי, עשוי מפח מכופף בגוון חלודה, ולצידו מעקה בדוגמת אלכסונים גיאומטריים, שכמו מזכירה את גג המבנה. לצדן של המדרגות תוכננה ספריית כוורת שנטמעת בקיר, בגוון זהה, ובה שולבו אביזרי דגש ושאר חפצי נוי ואמנות של בני המשפחה.

שני אגפי הבית - הציבורי והפרטי, משני צדי הדלת. מצד ימין, מאחורי הספרייה, אגף חדרי הילדים שזוכה לפרטיות יחסית גם בחלל הציבורי השוקק. ואילו מצד שמאל, האגף הציבורי של הבית, הכולל חדר מגורים, פינת אוכל ומטבח.

פינת האוכל השחורה מתכתבת עם דלת הכניסה. מעליה, בגובה מרשים, מיתמרים שלושה גופי תאורה שנדמים כמו ציפורים עפות, ומרפררים אל גג המבנה. ויטרינה רחבת ידיים, קבועה במסגרת אלומיניום דקיקה, כוללת יציאות מגוונות אל החצר. האחת אל סלון אלטרנטיבי ופינת ישיבה חיצונית, ואחרת אל מטבח מאובזר.

חדר המגורים מגלם היטב את הסגנון התעשייתי והחם שביקש אדר' שפיגל לבסס בבית. ספות בגווני אפור וחלודה יוצרות מסגרת ישיבה נינוחה, ומולן קיר טלוויזיה עשוי טלאים-טלאים, במראה של בריקים פוסט-מודרניים. אלה עשויים מעץ ומסתירים באלגנטיות את מערכות הבידור ומערכות המיזוג.

מטבח רחב ידיים בצורת קווים מקבילים, כולל ארונות גבוהים עם שטחי אחסון למכביר, משטחי עבודה רחבים ואי שמשמש כמשטח עבודה ואזור לארוחות יומיומיות. מכיוון שמיקומם של הארונות הוא בצדדים, התחושה היא של מטבח רחב ומאוורר, שבו מוטמעים כל אביזרי החשמל ושאר האלמנטים ההכרחיים בצורה אלגנטית. למרות המראה הדרמטי והתעשייתי, תחושת החמימות ניכרת, בזכות חיפוי בעץ אשוח, בהיקף נישת הארונות, וגם בתחתית האי.

סוויטת ההורים, הממוקמת בקומה העליונה, כוללת איזור שינה רחב ידיים, שבו הפרדה שקופה ומינימלית אל חדר הרחצה וכן יציאה למרפסת אינטימית שצופה אל הגינה. פרקט כהה מחפה את הרצפה בתבנית "פישבון" ומעניק תחושה יוקרתית וחמימה, וכמו ממשיך אל חדר הרחצה, אך בתצורה אריחים כהים, עם נגיעות חלודה, שמחפים את החלל מרצפה ועד תקרה.