יותר מ- 100 בוגרי ובוגרות המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה מהמחלקות ארכיטקטורה, תקשורת חזותית ועיצוב גרפי, צילום ואמנויות המסך ועיצוב אופנה יסיימו השנה את לימודיהם באירוע השיא - תערוכת הבוגרים. התערוכה תתקיים ברחבי המרכז האקדמי ויצו חיפה ובה יבוטאו אספקטים יצירתיים רבים של חוויות אישיות לצד מגמות טכנולוגיות, חברתיות ואקולוגיות.
הנשיא היוצא של המרכז האקדמי ויצו חיפה, פרופ' שמעון עמר: "אחד היתרונות הגדולים של המכללה שלנו היא התחומים השונים במקצועות העיצוב. הייתה לכם, הסטודנטים והסטודנטיות, ההזדמנות, שגם ניצלתם בהצלחה רבה, לצאת מגבולות התחום המצומצם בו התמחיתם וללמוד גם מן התחומים האחרים, לשלב ידע נוסף ולפגוש טכנולוגיות ושיטות חדשות. המפגשים האינטרדיציפלינריים שהתרחשו כאן במכללה, תרמו רבות לעיצוב דמות הבוגר שלכם, השפעתם ניכרת כבר היום בעבודות הגמר שלכם ותבוא לביטוי רב גם בעתידכם המקצועי."
בין הפרויקטים הבולטים:
יותם שדמי, מהמחלקה לארכיטקטורה, בפרויקט "חידה אורבנית" בהנחיית פרופ' אדר' אירית צרף נתניהו - בעידן של צפיפות וחיפוש אחר עירוניות חדשה, הפרויקט מציע מודל מרחבי שונה, המתמודד עם צפיפויות גבוהות במרחב האורבני, תוך דגש על עירוב שימושים, ומרחבים ציבוריים מגוונים ונגישים. הפרויקט בונה על תשתיות המטרו והרכבת הקלה, ומציע אלטרנטיבה לתוכניות המקודמות בפועל למתחם. התפיסה האורבנית בפרויקט מציעה אריזה מרחבית (במקום שטוחה) של שימושים מגוונים, ושוזרת את הפעילויות השונות האחת אל השנייה תוך חשיבה על מידת פרטיותן. המודל המרחבי מציע סביבה מקיימת הן בשיטות הבנייה שלו ובצורתו המרחבית והן במענה אקלימי.
תמרי צור, מהמחלקה לתקשורת חזותית בפרויקט "מי שמך בר סמכא" בהנחיית ירון שין. הפרויקט מבקר את תופעת ה'גורואיזם' ברשתות החברתיות ואת התחושה שכל אדם, גם אם אינו בעל ידע מקצועי, יכול להפיץ אם רק ירצה, את תורתו לעולם. "הסכנה הגדולה ביותר היא כאשר ישנה פלישה לתחומי גוף ונפש. ברגע זה פורמט ה"טיפול" הופך את עורו בצורה אבסורדית בעיניי" אומרת תמרי צור ומוסיפה " המטפל הופך להיות הנושא, ואין הסתכלות על המטופל. אם כך- לכולם מגיע אותו הטיפול ומגיעה אותה העצה?" בעבודתה, אפיינה צור 12 גורואים מודרניים, כל אחד 'מומחה' בתחומו- כיצד הוא נראה, כיצד נראה עולמו, מה הוא אומר ואיך הוא נשמע.
איתי ליפשיץ מהמחלקה לצילום ואמנויות המסך בפרויקט The Closer I Get, The Less I See בהנחיית ראובן קופרמן וערן חדד-ברק. הפרויקט מזמין את הצופים לחקור את הנוף הרגשי של העידן הדיגיטלי, המתאפיין בקשרים מרובים וחופפים, תחושת ניכור עמוקה וגבולות עמומים בין מציאות לסימולציה. בפרויקט נעשה שימוש במגוון אמצעים כגון - צילום, אמצעים אנלוגיים, AI image - to-image generators, CGI - Computer-generated Imagery. העבודה מעלה שאלות קיומיות על יחסי התלות המתעצמים בין האדם לטכנולוגיה, שעשויות להוות מרכיב מרכזי בהגדרת הזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית. שאלות אלו, נוגעות בתפיסת המדיום הצילומי בעידן הדיגיטלי. העבודה לא מנסה לספק תשובות סופיות. במקום זאת, היא מעודדת את הצופים להסיק מסקנות משלהם.
אושרת פפיר, מהמחלקה לעיצוב אופנה בפרויקט "אופנה מלאכותית" בהנחיית מרינה מור יוסף מוחין. המחקר העיצובי של אושרת פפיר בחן את התגובות של AI לקלט אנושי. הקולקציה בוחנת את ההפריה ההדדית בין בינה מלאכותית ליצירתיות של מעצב האופנה. כצעד ראשון לפיתוח הקולקציה, הוזנה המכונה במשפט הבא: the fashion world will not run without humansשממנו נוצר הדגם הראשון. הקולקציה היא מיזוג בין דגמים שעוצבו על ידי הסטודנטית לאורך לימודי התואר לעיצוב אופנה, לבין תוצרי הבינה המלאכותית. הקולקציה מציבה מולנו שאלות מאתגרות לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתיד עולם העיצוב בכלל ועיצוב אופנה בפרט. מנגד, מדגישה הקולקציה את הפוטנציאל המרגש לשיתוף פעולה בין מעצב לבינה מלאכותית.