תמונות האוכל בפיד האינסטגרמי שלכם מגרות עד שאתם רוצים לטרוף את המסך? מאחוריהן מסתתר עולם שלם של חשיבה ויצירה על מנת לפתח את סף הגירוי לרמות הגבוהות ביותר. רבים חושבים שצילום מזון מצריך צלם מקצועי שיגיע ויתקתק מספר קליקים על המנה ותצא תמונה שכולם יזילו עליה ריר. בעידן של היום, הרשתות החברתיות הן מנוע המכירה המרכזי של עסקי האוכל ולכן כל פיד מפוצץ באין ספור תמונות וסרטונים שאפשר להסתכל עליהן שעות. כל תמונה חייבת להיות מדויקת לפרטי פרטים, מיוחדת במינה וכזו שתופסת את עין הצופה.
מאחורי סט צילומים של אוכל נמצאים תמיד מספר אנשי צוות על מנת להוציא את האוכל באופן הכי מרשים שיש. אחד מהם ויש האומרים החשוב ביותר הוא סטייליסט המזון. בעבר היה סטייליסט מזון אחראי על האוכל בלבד, משמע על חומרי הגלם, הכנת המנות וסידורן בצלחת. היום סטייליסט אוכל צריך כישורים נוספים: יכולת הפקה, ראייה שיווקית, הבנה עיצובית וסטוריטיילינג כדי לבנות דרך התמונות שפה ויזואלית המתחברת לקונספט של המותג.
כסטייליסט מזון פיתחתי את התפקיד ובניתי סביבו עולם תוכן שלם. ההגדרה המדויקת היא ארט דירקטור וסטיילינג. אני אחראי על כל הניהול האמנותי של הפקת יום הצילום, בין אם מדובר בצילומי סטילס או וידאו ובשניהם מוטלת אחריות כבדה על הכתפיים. התהליך הוא מרגע המחשבה על פרוייקט הצילום ובניית השפה הויזואלית, יצירת סט צילום והקומפוזיציה, רקעים וכלים, בימוי של המצולמים שיחזיקו את האוכל במידת הצורך או דוגמני הידיים שיבצעו נזילה או הרמה של המזון. בנוסף, סידור האוכל על הצלחת וחומרי הגלם הנלווים על מנת שיהיה עסיסי ומגרה וישיג את המטרה אותה המותג מעוניין לקדם.
אתם בטח שואלים את עצמכם, מה צריך בשביל להשיג את עבודת החלומות הזו?
את הכניסה שלי לעולם הזה התחלתי קודם כל מאהבה למסעדות, לבישול וחומרי גלם. עבדתי בעולמות השיווק עבור מסעדות עוד לפני עידן הרשתות החברתיות. לקוחותי היו עסקי הקולינריה והפקתי ימי צילום לצורכי פרסום ויחסי ציבור. מיום צילום אחד לאחר נשאבתי לתחום והתאהבתי בתמונות שיצרתי, תוך הסתכלות עליהן כיצירות אומנות. התחלתי לבנות סטים שלמים ולסדר מנות עם פינצטה שיהיו הכי מדויקות שאפשר. תוך כדי למדתי עיצוב גרפי, התמחיתי בניהול והפקה ואפילו יצאתי לקורסים שונים בארץ ובעולם שיספקו לי כלים רלוונטיים. כל אלה כדי להתבלט במקצוע תחרותי בו לכל אחד חייבת להיות טביעת אצבע. מסט לסט השתפרתי והפכתי למומחה בכל מה שקשור לקונספט ותוכן עבור מותגים מתחום האוכל והמזון.
העיסוק באוכל הוא סקסי כי כולנו אוהבים אוכל ובמיוחד לאכול אותו. בשביל ללמוד את התחום יש מגוון סדנאות וקורסים שאפשר להשתלם בהן ולרכוש ניסיון, אני מעביר סדנאות עבור מגוון תחומים- חברות סושיאל, צלמים, משרדי פרסום ויח"צ ועוד. בשביל ללמוד את התחום באופן מקצועי צריך קודם כל תשוקה אדירה ואהבה גדולה לאוכל. הוא סיזיפי, המון שעות עבודה מקדימות ועוד יותר שעות על הסט ואם לא אוהבים אז קשה מאוד להצליח בו. אני מאמין שסטייל של מזון הוא משהו שנולדים איתו ומפתחים אותו כל הזמן כי יש אופנות וטרנדים וחייבים להישאר מעודכנים. בדיוק כמו בכל תחום בעולם, ככל שאתה מתמקצע יותר ומעמיק כך אתה טוב יותר ומיוחד. הסטייליסט צריך להבין לא רק באוכל וצילום, נדרשת הבנה באמנות, קומפוזיציה, צבעוניות ולדעת לייצר סיפור עבור המותג דרך התמונות.
אם זה עשה לכם חשק, יש לי כמה טיפים בשבילכם איך להתחיל. הסטייליסט שרוצה לגשש את צעדיו בעולם הזה יצטרך קודם כל ביטחון, אהבה למזון וראש אמנותי משוגע. אם יש לכם ידע בעולמות העיצוב הייתי ממליץ לכם להתחבר לסטייליסטים ולהפוך לאסיסטנטים. העבודה בשטח על כל יום צילום אם מדובר בוידאו או סטילס היא הדרך הטובה ביותר ללמוד, להגיע לפגישות מקדימות עם הלקוח, להבין את הצרכים שלו ולפרש אותם לעולם ויזואלי על סט הצילום. האינטראקציה על הסט בין כל אנשי הצוות, הדרישות שלנו תוך כדי עבודה וה"טריקים" שמייצרים על מנת להוציא את המנה בצורה הטובה ביותר יתנו כלים מדהימים שבסופם תהפכו לסטייליסטים שעובדים במקצוע.
הדוגמנים הם דוממים אבל מאוד מורכבים לבימוי! אז יש טריקים שלומדים עם הזמן והופכים את העבודה לפשוטה.
כמות המזון שמביאים לכל סט תמיד מטורפת ולכן אם צריך לצלם את אותה מנה על הסט בשביל שתצא התמונה המושלמת אז עושים זאת. צילום מנה אחת יכול לקחת 5 דקות במידה והכל הולך חלק, במקרים מסוימים גם כמה שעות - בדיוק כמו דוגמנות. מתחילים עם צלחת ריקה ובונים מסביבה את האלמנטים והפרופס (כלים), מכוונים תאורה וכשהכל מוכן מגיעים הדוגמנים, במקרה שלנו היא הפסטה שצריכה להראות הכי פרשית ועטופה ברוטב מכל כיוון.
לרוב המנה הראשונה לא מתקבלת טוב בצילום מסיבות שונות ויש להכין אותה שוב. בשלב הזה הוספנו לה את עלי הבזיליקום הכי טריים ויפים שיש ופיזרנו שבבי פרמזן מעל. יש לי ולצלם בדיוק דקה לקליק לפני שהיא נופלת והופכת למנה מדולדלת. לכל סוג מזון יש אורך חיים אחר על הסט, למשל התחום שקשה ביותר לצלם הוא גלידה. בעבר היו מצלמים גלידה העשויה מפירה תפוחי אדמה צבוע בצבע מאכל על מנת שיחזיק על הסט כמה שיותר ויראו את הבקעים והשוליים של כדור הגלידה. היום כבר לא עושים "תרגילים" כאלו כי רוצים לשמור על אותנטיות מלאה ולהיות הכי קרובים למקור. יש מכשור כמו 'שוק פריז' שמאפשר לגלידה אורך חיים ארוך יותר.
הצופה (צרכן) רוצה לקבל בדיוק את מה שראה בצילום ושלא יעבדו עליו. לגלידה יש בדיוק עשר שניות לפני שהיא מתחילה לנזול ולהיות בריכה, לכן העבודה עם גלידה חייבת להיות מהירה ומדויקת. בצילום אוכל צריכים להכין הכל מראש כי אם חשבתם שדוגמניות הן דיוות אז הדוגמנים הדוממים שלנו הם לא יכולים להמתין יותר מדי זמן על הסט.
כל אלו הם רק חלק "מעבודה בעיניים" שאנחנו מבצעים בצילומי אוכל ויש עוד הרבה כמו ההמבורגר שנבנה שלב אחר שלב ובכל חלק בו יש קיסמים, כך הוא יחזיק לאורך זמן ושום דבר לא יזוז. מפעם לפעם מתיזים על הקציצה שמן שיבריק ויראה כאילו עכשיו יצא מהפלנצ'ה.
לנו הסטייליסטים יש הרבה מאוד כלים כמו ספריי שמן, בקבוקון משפריץ עם מים לסלטים וירקות, פינצטות כי אסור לגעת במנה עם הידיים שלא יהיו טביעות אצבעות, ברנר שייתן את הכריחה המושלמת לקציצה והעוף. גם קרמים ומשחות נמצאים בסל הכלים שידמו רוטב קרמל או שמנת ויהיו הכי קרובים למקור מבלי לפגוע באותנטיות של המוצר.
היום כל חברת מזון, רשת הסעדה ומסעדות שף מבצעים סט צילומים מקצועי על בסיס קבוע בשביל לספק תוכן חדש ברשתות. נוכחותו של הארט סטיילינג על הסט היא הכרחית וחשובה ביותר. הוא זה שהופך את התמונות ליצירה עם אפקט ואווו ולא עוד תמונה גנרית שהצרכן כבר ראה עשרות פעמים. יש לנו יכולת לראות את מה שאחרים לא יכולים לראות, להתעדכן בטרנדים ומגמות, כך לבנות את הסיפור הייחודי של בית העסק דרך התמונות.
עידן ספיבק הוא ארט דירקטור וסטיילינסט מזון, מומחה קונספט ותוכן בתחום הקולינריה