"הגענו לכמהין לפני 17 שנים כדי לעשות חקלאות ומאז ועד היום יש לנו משק חקלאי ואנחנו מגדלים עגבניות שרי. לימים הקמנו את חדר הפלאות, מוזיאון חוויתי ברוח הרנסאנס שהקמנו בעקבות אבי, וכאן נולדו חמשת ילדנו. בחרנו לגור בכמהין כדי להיות מחוברים לאדמה, להיות חקלאים. להקים כאן חיים ששוזרים בתוכם את הבית, המרחב, האנשים שסביבנו ואת העסקים שלנו. מעולם לא דמיינתי שאני אעבור לגור בנגב, אבל זה הפך למקום משמעותי עבורי לגדול בו, בטח כילדים אבל גם כאישה וכאימא. היום עצם זה שאני חיה בנגב, זה חלק מהגדרת הזהות שלי".
הדוברת היא לירון אלעד, שיחד עם בן הזוג עופר החליטה לעשות שינוי בחיים. יצאנו אליה בעקבות פרויקט A Day in A Life, פלטפורמה דיגיטלית בינלאומית שמציעה לכל אחד ואחת לבחור מה הם רוצים להיות ליום אחד. הפלטפורמה מחברת בין מארחים לאורחים וכך מאפשרת לבלות יום שלם בקרב עשרות ישראלים מעניינים, החל מנהג מירוצים, דגת זהב, יוצרת קולנוע ועד לאשת דראג. הפלטפורמה הושקה לאחרונה בישראל ובהמשך צפויה להתרחב לחו"ל.
כיצד הבית קשור לעבודה על A Day in a Life (מהי פינת העבודה בבית, איפה הגיתם את הרעיון, האם יש אלמנטים בבית שקשורים למיזם, כיצד עיצוב הבית מושפע מהמיזם, מהמשק ומחדר הפלאות)?
"הנגב הוא חלק מהסיפור שלנו. עצם זה שאנחנו חיים פה ואורח החיים שלנו כאן, הביאו לזה שהגיעו אלינו לא מעט אנשים שהגיעו לבקר אותנו. גם בחדר הפלאות וגם במשק החקלאי שיתפנו בסיפור החיים שלנו. הבנו שהדרך שבה אנחנו חיים מעניינת אנשים אחרים. לימים, גם כשהצטרפו אלינו הביתה, הם חוו איתנו את היום יום ואת הדרך שאנחנו עושים, דרך העיניים שלנו, מה שהוביל לימים להקמת המיזם. המפגש בתוך הבית, ההצטרפות לתחומי העיסוק שלנו ולימים גם לעולמם של המארחים, בבית הרגשי ובבית הפיזי שלהם, החוויה האותנטית בתוך היום יום האמיתי, היא הדבר עצמו. זה ה-Day in a Life שלנו. אנחנו זוכרים את הרגע הזה, כשהייתי בבית והתקשרתי לעופר ואמרתי לו: זהו, הבנתי, יש לי רעיון למיזם חדש".
ספרו על חווית היזמות ממושב כמהין ששונה מיזמות בתל אביב, האם היו קשיים בדרך ועוד, האם המרחק משפיע?
המרחק מבחינתי תמיד משפיע ותמיד לא משפיע. תפיסת המרחק עבורי היא בראש. אני יודעת אם משהו קרוב לי או רחוק לפי התחושה הפנימית שבוחנת אם אני מסוגלת לראות את עצמי שם או לא. בלי פערים של זמן ומקום. מבחינתי זמן הנסיעה הוא נתון אובייקטיבי כדי להגיע למקום מסוים אבל הוא לא חסם בשום צורה. ברמת הנגב, המועצה האזורית בה אנחנו גרים, ובתוך השותפות בוועדות ובעשייה ציבורית ויזמות חינוכית אצלנו במרחב, מעבר למהלכים היזמיים והעסקיים הפרטיים שלנו, אני נחשפת וחווה מהלכים יזמיים מגוונים. יש גם קשיים בדרך, יש מחירים שצריך לשלם, יש החלטות שצריך לקבל, יש קהילה שאנחנו חלק ממנה שהבנייה שלה היא תהליכית וארוכה. כמובן שיש קשיים, אבל הם לא בהכרח המרחק. מתוך כל אלה גדלתי כל פעם עוד קצת.
בחרו פריט או אלמנט אהוב עליכם בבית וספרו מדוע.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה טקסטים ומשפטי השראה, ויש לנו המון כאלה בבית. הם כל פעם מזינים אותי מחדש וזו אחת המתנות שאני הכי אוהבת לתת. על אחד הפריטים שאני הכי אוהבת בבית כתוב "חופש" ובצבעוניות שלו מועבר מסר של רב-גוניות. החופש העמוק ביותר מבחינתי הוא החופש התודעתי, משם נולד השם של הבת הקטנה שלנו, חירות. בראש פירמידת הצרכים האישית שלי והשאיפה האופטימלית עבורי היא מחשבה חופשית ואני מאחלת את זה לכולנו.