שירן מלול היא בוגרת תואר הנדסאית אדריכלות ועיצוב פנים מטעם הטכניון, תושבת קיבוץ יסעור בגליל המערבי. "כבר למעלה מעשור ומשנת 2009 אני בעלת משרד המתמחה בתכנון פרויקטים מסחריים ווילות, בפרט במושבים ובקיבוצים", היא מספרת, "המשרד מספק מענה כולל משלב בחירת הקרקע, דרך התכנון האדריכלי-קונסטרוקטיבי של המבנה ועיצוב הפנים ועד לפיקוח עליון שמבוצע לאורך כל שלבי הבניה.
"הבתים מתוכננים בהתייחס לתוואי ותנאי השטח ולהוויה ששורה באזור. הרעיון הוא לייצר מקשה אחת שלוקחת בחשבון את כל השכבות ונותנת מענה מנומק ומקצועי לכל אחת ואחת מהן. הטבע מקבל את הבמה והמבנה מתוכנן בהתייחס למשאבים הטבעיים כמו כיווני האוויר והאור והנופים שנשקפים מכל זווית".
איך זה שונה ממקומות אחרים?
"אורח החיים הרבה יותר שליו ורגוע והמרוץ מטבעו יותר איטי. האנרגיות מאוד מאוזנות, הכול זורם והטבע שמקיף אותנו מכל עבר מביא אותנו לתכנן בתים שאינם מסתירים אותו אלא מחוברים לסביבה האורגנית באופן כמעט בלתי אמצעי. הכול הרבה יותר קרוב ונגיש, אנחנו חיים בקהילה מאוחדת- מעין מדינה קטנה ועצמאית שיוצרת ביננו קירבה וחיבור אותנטי וטבעי".
מה מייחד את חיי הקהילה בישובים? כיצד זה בא לידי ביטוי בתכנון הבתים?
"השותפות היא מעל לכל והיא באה לידי ביטוי ביתר שאת בפרט באירועים ובחגים. ההוויה נעימה ואינטימית, הבתים פתוחים לנוף ובניגוד לבתים אורבניים, שם בהרבה מקרים משתמשים בסבכות בנויות כחלק אינטגרלי מהמבנה ותפקידן למסך בין המתרחש בתוך הבית פנים לדינמיקה של הרחוב, המפתחים אצלנו הם פתוחים וגלויים.
"המבנים לא גרנדיוזיים אלא פרופורציונליים וחפים מיתר קישוטיות. התכנון נאמן למידות של בני הבית ולכן הבתים פחות גדולים ודרמטיים ויותר שקטים ומאופקים. שילוב המבנה בסביבה הטבעית שלו הוא קריטי- אין חומות ומחיצות בנויות, הטבע הוא שיוצר את הזרימה והייחוד של כל אחד מהמבנים ומאפשר לבית להשתלב במרחב מבלי לפגוע בפרטיות ובאינטימיות. מכיוון שברוב המקרים הבתים רחוקים האחד מהשני ומוקפים בחצרות, גם בחזיתות הצדדיות ניתן לייצר מפתחים משמעותיים".
האם יש קו שמחבר את הבתים בצפון - או שאת מזהה סגנונות והעדפות שונות מאוד?
"בהחלט יש קו מחבר והוא מבוסס על הרצון לאפשר לחוץ להיכנס פנימה ולטבע להפוך לחלק אינטגרלי מהבית. הבתים פתוחים ונגישים ויש המון שימוש בחומרי גלם טבעיים כמו אבן, גגות רעפים וקורות עץ. המטרה היא לשלב את הבית באופן אורגני עם סביבתו כך שלא יקרא כזר ומנוכר. אנחנו פחות עובדים עם צבעוניות חזקה והנטייה היא להשתמש בפלטת צבעים נייטרלית כך שהבית לא ירגיש בולט בשטח, נהפוך הוא- המטרה היא לגרום לו להשתלב כמעט אותנטי לחלוטין, כאילו תמיד היה שם".
האם יש אופי לישוב עצמו שמשפיע באופן שונה על תכנון הבית מישוב לישוב?
"לכל יישוב אופי משלו, קו משלו, נוף משלו. אני מתכננת בתים בקיבוצים שפונים לים ושם ההתעסקות עם החומרים היא שונה והתכנון הוא במפלסים כך שניתן יהיה להשקיף לים מבעד לחלונות ככל שעולים בגובה. לעומת זאת, ניקח כדוגמה את הקיבוץ שלי, שהוא מישורי כך שיש פחות בתים שבנויים במפלסים או שיש בהם מדרגות. תפיסת התכנון משתנה ממקום למקום ורואים זאת באופן מובהק".
המשמעות שיש לבית בפריפריה בכלל, ובצפון המרוחק בפרט - מבחינת אירוח, חיי יומיום וכדומה. וכיצד זה בא לידי ביטוי בתכנון.
"כמעט בכל בית שתכננתי עלתה דרישה לייצר יחידת אירוח. אנחנו ממוקמים בצפון הרחוק וכשמגיעים אורחים הם נשארים ללון או לחילופין צריכים לכל הפחות פינה להתארגן, להתרענן ולנוח. החללים הציבוריים יותר מכילים וגדולים והם אופטימליים לאירוח. זה בא לידי ביטוי למשל בגובה התקרות, שהן גבוהות מהממוצע ומייצרות תחושת מרחב. יש גם דגש רב על נגרויות ויצירת מקומות לאחסון כללי ולכלי אירוח".
מה ההבדל בין תכנון של בית חדש בהרחבה חדשה לעומת תכנון/שיפוץ בית במקום ותיק יותר?
"ההרחבות מטבען הן בסימן התחדשות- השפה עדכנית והחומרים חדשים לכן נראה בהן בתים בקו מודרני ונקי יותר. נראה גם שימוש בחומרים תעשייתיים והמון פרגולות וגגות שטוחים. בבתים שמצויים בחלקים הוותיקים יותר בישוב הסיפור שונה; רבים מהם הם חלק מדו משפחתי כך שאנחנו נדרשים לגלח את הקיים וליצור מבנה חדש לגמרי שעליו להשתלב באופן טבעי עם הקיים, ברמת הצורניות וברמת החומרים".
"בבתים החדשים בהרחבות אני נוטה להשתמש הרבה בחיפויי אבן שמשמשים כטקסטורה ומעניקים אופי למבנה. הם נשמרים בשיאם הרבה מאוד שנים, שומרים על המבנה ומתיישנים איתו. בחלקים הוותיקים אני נשענת על השפה העיצובית הקיימת ולכן התכנון והעיצוב של כל בית הוא שונה. חלקם מאופיינים בחיפויים וקורות עץ גלויות ובגגות רעפים- מעין אינטרפרטציה חדשה לתפיסת העיצוב הרווחת באזור. בתוך כך אני משתמשת במקרים האלה בטיח מינרלי כדי לשמור על קו כמה שיותר קוהרנטי ואחיד".
פרטי מה מייחד את התכנון שלך בבתים כאלה - במה הוא שונה מתכנון במרחבים אורבניים או מרכזיים יותר?
"אני מנסה לשמור על פשטות- הבתים שאני מתכננת מאופיינים בסגנון חם; הבית לא ראוותני אלא עוטף ומכיל, מלא באור ומייצר תחושת נוחות וביתיות. חומרי הגלם הם שמעניקים לו אופי ומאפשרים לו להתיישן בצורה טבעית וכך הוא משתלב בצורה האופטימלית בסביבה. בית טוב נמדד לפי האופן בו הוא מתנהל ביום-יום; סביבת מגורים נוחה ויעילה שהזרימה בה טבעית ולא נדרשות במרחב יותר מידי תוספות. אם התכנון נכון וחומרי הגלם מנומקים ונבחרו בקפידה, אין שום סיבה לייצר חללים עמוסים ומקושטים. התכנון מתבסס על פשטות, צניעות, אותנטיות וחיבור אמיתי לאורחות החיים ולאופי של כל אחת ואחד מבני הבית".