לפני ארבע שנים טסנו, אשתי ואני, לבודפשט. היצע המלונות בעיר לא גדול והמלונות המעטים שיש שם יקרים, ולכן הלכנו על AIRBNB. מצאנו דירה מהפנטת על המדרחוב של ואצ'י. הדבר היחיד שטרד את מנוחתי היה המתח הקבוע שמאפיין הזמנה בפלטפורמה - תהליך הכניסה והיציאה מהדירה. מאחר שאין פקיד קבלה 24/7, לצ'ק אין וצ'ק אאוט צריך לתאם מסירת מפתח, ומ"תתקשרו אלי חצי שעה לפני שתגיעו" זה הופך ל"חבר שלי גר רק שני רחובות משם, דברו איתו ותפגשו אותו בבייגלה הפינתי סמוך לקיוסק של ההוא שמוכר קולה זירו בטעם מנגו". איף, מעיק. אה, וזוכרים שבאמת היה זירו בטעם מנגו?
בדירה ההיא כל זה נחסך מאיתנו. הבעלים שלחה לנו הוראות להורדת אפליקציה, הגענו לפתח הדלת, לחצנו על "Open door" - ועולם חדש נגלה בפנינו. זה היה נטול דאגות ובעיקר נטול מפתח. היינו בשוק. הרגשנו שהתקבלנו למאה ה-21.
מיטיבי הלכת שביניכם יזלזלו בוודאי ויגידו כעת "אה, מנעול חכם, איך לא הכרת, מה אתה, ילד?", אבל למען האמת השימוש במנעולים חכמים לא היה נפוץ כל כך אז ובישראל הוא עדיין בינקותו. ב-2013 המציאה החברה האמריקנית August Inc את ה"אוגוסט הום", המנעול החכם הראשון. כעבור ארבע שנים רכש התאגיד השבדי Assa Abloy את אוגוסט ובעזרת הפלטפורמה שלה הכניס את המנעולים החכמים גם למותג הוותיק והמוכר שלו Yale. לאחרונה השיקה יל ישראל, באמצעות מולטילוק, דור חדש בתחום המנעולים החכמים - ™ LINUS.
בגדול, הסיפור די פשוט: המתקין מגיע אליכם, מפרק את הצילינדר הישן של הדלת ושם צילינדר חדש מבוסס בלוטות'. המנעול, המעוצב בגימור מתכת מוברשת או שחור קלאסי, מאפשר למשתמש לנעול ולפתוח את הדלת ללא מפתח ומופעל על ידי אפליקציית Yale Access. את הדלת ניתן לפתוח מכל מרחק והיא ננעלת אוטומטית לאחר פרק הזמן שתגדירו אותה (אנחנו הגדרנו ל-10 שניות).
אלא שכמו כל דבר בטכנולוגיה, מתחת לאמת הפשוטה מסתתרת מציאות עם לא מעט רבדים. בעוד התפעול של פתיחת וסגירת הדלת פשוט ביותר, ההגדרות של ™ LINUS דורשות התעסקות. מהן אותן הגדרות? מתן הרשאה לחברים/בני משפחה לפתיחת הדלת, אינטגרציות לעוזרים קוליים כמו ה-HomeKit של אפל, Alexa של אמזון ו-Google Assistant, יחד עם פלטפורמות בתים חכמים מובילות. בנוסף לאפליקציה יותקן לכם גם קודן על משקוף הדלת, כך שאם יצאתם בלי הטלפון או שמישהו צריך להיכנס הביתה באופן חד פעמי, ניתן לעשות זאת באמצעות הקשה על הסיסמה.
וכמובן, אי אפשר בכל זאת בלי המפתח המכני. אתם מקבלים עותק אחד של מפתח עם כרטיס, אני ממליץ לשכפל עוד שני עותקים (כ-80 שקל לשכפול) ולשים את הכרטיס במקום בטוח שאתם יודעים את מקומו. שננו היטב - בלי כרטיס לא ניתן לשכפל, ואם איבדתם את כל המפתחות, תצטרכו צילינדר חדש.
אז מה חשבנו על המנעול?
אחרי כל זה, הגיע הזמן לספר על החוויה. האמת היא שבהתחלה חששנו. מדוע? כי אנשים מפחדים מטבעם משינויים. איך זה יעבוד, כמה מסובך יהיה להגדיר, כמה מכוער זה ייראה ומה אם האקרים איראניים יחליטו שהבית שלנו הוא הדבר הכי חשוב ביקום ויפרצו לנו את המנעול?
המתקין אמר לנו שרמת האבטחה של המנעול גבוהה ברמת אבטחה של מתקנים צבאיים ומוסדות פיננסיים. ובכן, אנחנו יכולים להסתפק גם בפחות. הוא גם סיפר כמה חשוב וכדאי לחבר אותו לגוגל אסיסטנט, אבל עזבו את העובדה שאני טכנופוב ושונא לדבר למכשיר ולקבל ממנו תשובות, ההתקנה הייתה מעט מסובכת והתמורה לא משתלמת, מה גם שאחרי שאסיסטנט מקבל את הפקודה הוא דורש ממך גם את קוד הכניסה. סתום את הפה כבר, יא מתיש. בקיצור, הלחיצה על אפליקציה או קודן מספיקה, לא צריך לעשות "הריגת יתר". ואגב, הצילינדר בכלל לא מכוער.
חלפו רק מספר דקות, וכבר הבנו שחיינו השתנו ללא הכר. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וחיפוש מפתח הוא בדיוק מה שעונה להגדרה של "פרטים קטנים". כמעט בכל יציאה לטיול עם הכלבה או לסופר היה לנו את עניין ה"רגע, לוקח מפתח", או "לא נעלתי, תנעל/י אחריי". זה כבר לא קיים וזה באמת, באמת שדרוג עצום.
אלא שהסיפור הזה טומן בחובו גם קוריוזים משעשעים. ביום שישי האחרון הלכנו לרכב. חיכיתי שאשתי תפתח, היא חיכתה שאני אפתח, ולבסוף שנינו הסתכלנו זה על זה עד שהיא הכריזה "רגע, אף אחד לא לקח מפתח". כן, ההרגל החדש יכול להגיע גם לשם.
המחיר המומלץ לצרכן הוא 2,140 שקל (כולל מע"מ), והוא כולל החלפת צילינדר, קודן, מגשר אינטרנט והתקנה. זה לא סכום שווה לכל נפש, אבל לא בהכרח מדובר במותרות. מעבר לנוחות המיידית, יש גם שיקולים אחרים להתקנה: עצמאות מוחלטת של כל בני המשפחה בלי צורך לשכפל העתקים ובלי חשש לאבד אותם, אפשרות להעניק גישה לכל אדם שתרצו להכניס גם אם אינכם בבית ובאופן כללי - שחרור מהשתעבדות. איזו הקלה, סופסוף אנחנו מרגישים באמת במאה ה-21.