ממש כמו בכל נדבך בחיים, גם את עיצוב הפנים של הדירות והבתים שלנו צריך לדעת להתאים לזמן ולמקום: הסגנון הקלאסי, זה הכולל בתוכו שלל גישות תכנוניות ופרטים, הוא אחד הזרמים המובילים ואכן לא נס ליחו אך יחד עם זאת, הוא עשוי להתפרש ככבד בפרט בסביבת המגורים הישראלית הטיפוסית. כמי שמשכיל לקחת את הסגנון האהוב ולספק לו אינטרפרטציה עדכנית, ביקשנו לבדוק עם מעצב ומתכנן הפנים מושיק חדידה כיצד ניתן לשלב את הסגנון הקלאסי מבלי לייצר גודש צבעוני וצורני שלאורך זמין יעיב על חללי הבית השונים.
"הניאו-קלאסיקה מושפעת מהתקופה הקלאסית ומתייחסת לאמנות, לעיצוב ולאדריכלות מתקופות מאוחרת מזו הקלאסית ואם אנחנו לוקחים את זה לעיצוב בין ימינו, הכוונה היא בעיקר ליצירת סגנון שנותר נאמן לעקרונות ולמאפיינים האירופאים הקלאסיים המובהקים אך יוצק בהם מוטיבים שיוצרים כסות קלילה ואוורירית", הוא מסביר.
"אנחנו רואים את הסגנון הניאו-קלאסי כובש את פנים הבית כמו גם את החוץ ובעוד שהאדריכלות הקלאסית המקורית עשויה להתפרש כנטע זר בסביבה הארץ-ישראלית, המאפיינים של זו הניאו-קלאסית הופכים אותה למעודנת בהרבה הודות לעיטורים ופינישים יותר מהוקצעים. הפיתוחים והקווים מעודנים בהרבה. אנחנו רואים את זה בחזיתות הסימטריות, בקרניזים ההיקפיים, בבליטות העמודים ובמרפסות הצרפתיות שבולטות מקו המבנה. כך גם בפרזול, במעקות ובגופי התאורה- כולם נאמנים לקו הנכסף אבל מעודנים יותר והגוונים של מרביתם הם לרוב יותר מונוכרומטיים כשהמסה העיקרית היא בהירה וההדגשים הם כהים".
ומהחוץ לפנים; גם שם הסגנון האהוב מקבל פרשנות עדכנית: "גם בעיצוב הפנים הסגנון הקלאסי מקבל ניואנסים עדינים יותר: הוא מאוד הרמוני, נקי ואינו זועק. הצבעוניות עדינה ומאוזנת בהרבה מזאת אותה אנחנו רגילים לראות בעיצובים הקלאסיים המקוריים. אנחנו עושים שימוש בקרניזים, במסגרות שמייצרות חלוקות על גבי הקירות, רק שבניגוד לסגנון המקורי הקירות בסגנון הניאו-קלאסי פחות עמוסים. אנחנו משתמשי כאמור בפלטת צבעים בהירה בהרבה שהופכת את הקירות לרגועים- על טהרת גווני הלבן כמו גם הגרייז', האבן והלבן השבור שמקנים למרחב מראה יותר פתוח, אוורירי ועדכני. את הצבעים החמים כמו האדום, החום והכתום מחליפים גוונים יותר קרירים כמו כחול, אפור וירוק".
"אותה גישה מנחה אותנו גם בבחירת הריצוף והמשטחים במטבחים ובחדרי הרחצה שהם עמוסים פחות מבחינה גרפית וצבעונית. הטקסטורות מעודנות וחדות יותר גם בשטיחים, בפרקטים ובטקסטיל. כך למשל בווילונות שבניגוד לסגנון הקלאסי המובהק אצלנו הם זוכים למראות פחות כבדים. אנחנו עובדים עם בדים עדינים מוותרים על הגדילים, המדליונים וההדפסים ומשתמשים בגוונים בהירים ורכים. הווילונות אינם אטומים וכבדים- הם מסננים את קרינת ה-UV אך מאפשרים לשמש הישראלית לחדור פנימה ולהציף את המרחב באור טבעי".
פרטי הנגרות הניאו-קלאסיים עברו אבולוציה גם הם: "החזיתות ברובן אינן חלקות כמו בסגנון המודרני אך הן גם לא עתירות בפיתוחים כמו בזה הקלאסי והחריטות מעודנות בהרבה. כך אנחנו עובדים גם במקרה של הפרטים: בעוד שבסגנון הקלאסי המסורתי אנחנו רואים קנטים עם הרבה דירוגים, בעיצובים החדשים אנחנו שומרים על קנטים עבים ומרשימים אך יוצרים בהם פחות דירוגים. באופן זה ניתן להטמיע כחלק אינטגרלי מתפיסת עיצוב החלל פריטים נוספים מעולמות תוכן שונים כמו הכפרי, התעשייתי או המודרני שמייצרים טוויסט והופכים את הקלאסיקה לאקלקטית יותר ועתירת רבדים".