"יותר חשוב מהחומר הוא החיבור בין חומרים, כאשר ניגודיות ניתן להשיג לא רק בין גוונים, אלא גם בין מרקמים. כאשר החומר תיכול להיות גם הקונספט של הפרוייקט, מתוכו נולד כל הרעיון. החומרים משתנים ואני תמיד מחפש את הדבר הבא".
הדובר הוא אדריכל רון שפיגל , בן 46, בוגר אוניברסיטת אריאל, שבתום לימודיו עשה 4 שנות התמחות אצל סעדיה מנדל, שגם היה המורה שלו. בתום ההתמחות החליט לפתוח משרד עצמאי, שקיים מזה 15 שנים. משרד בוטיקי הכולל 8 עובדים, עוסק בעיקר בסביבת מגורים, בתי יוקרה ובנייני מגורים, כמו גם מרכזים לוגיסטיים ומשרדים. התמחות באורוות סוסים היא באמת משהו מיוחד ונדיר ויוצא דופן, כמעין אהבה ישנה שתמיד שם.
כשנשאל מה אנחנו הישראלים אוהבים השיב שפיגל: "הישראלים מיוחדים. אנחנו מאוד מגוונים. עם שמגיע ממקומות רבים, פתוח לעולם וכך גם לחומרים, כמעט ללא הגבלה. זו הסיבה שאנו עדים לאדריכלות מאוד מגוונת בארץ. הפופולריות של החומרים היא הרבה פעמים נובעת מטרנדים, כמו בטון, עץ, נחושת וכו שמככבים בבית. מה שטוב, שאנו תמיד מופתעים, מחדשים ומסוקרנים".
לדבריו "בחירת החומרים נעשית ממש בשלב הסקיצה הראשונית. זהו שלב שהלקוח מתייחס להיבטים הפרקטיים של הבית, אני מאידך מתכנן את החומרים , אם זה בטון, עץ, דלת פליז וכו. החומרים הם חלק מהקונספט עוד בשלב הראשוני, בלי לגרוע בהיבט הפונקציונאלי של הפרוייקט. יחד נוצרת ההרמוניה. החומר 'עובד' לטובת העיצוב והאדריכלות, ואלו "עובדים" כדי שהפרוייקט יהיה פרקטי. כך לאט לאט הפאזל קורה".
"בחירת החומר היא תוצר של דיאלוג עם הלקוח. זו בוודאי לא החלטה בלעדית שלי, אני יושב איתו, מבין את הצרכים שלו, את החיבורים שלו, העדפות, וכך מציג חלופות ללקוח. ביחד אנחנו בוחנים את החומרים בפועל באולמות התצוגה או בשטח, ורק לאחר מכן מחליטים על החיבור ביניהם, וכך גם מתקבלת החלטה לגבי החומר המוביל. אני מסביר ללקוח את המשמעות של כל חומר ואת ההרמוניה שתיווצר בין כולם. תמיד יש חומרים מובילים. לדוגמא כאשר בוחרים תקרת בטון, יש לה נפח ומשקל בפרוייקט. היא נוכחת.
"היופי בחומרים טבעיים טמון בהתיישנות שלהם. מי שבוחר בחומרים טבעיים חייב להבין את המשמעות ואת השינוי שהם יעברו לאורך השנים. בעיני זה מקסים. בית נושם הוא בית שחי. אגב, יש כאלו שכל כך 'מכורים' לעניין החומרים הטבעיים, שכבר מראש הם בוחרים חומרים שהתיישנו. גם הסדקים שהולכים ומשנים צורה, וגם הגוון המשתנה, הם חלק מהיופי של החומר. החלל לא נראה סינתטי. יש לו חיות ויופי. החסרונות שהחומרים דורשים טיפול. זאת, לצד ההבנה שאותם חומרים שבחרתי היום, יקבלו צורה אחרת לאורך השנים, כדוגמאת בטון, עץ, פח, פליז".
"אחד החומרים האהובים עליי הוא הבטון. אני חושב שהכניסה של הבטון לעולם האדריכלות והעיצוב חוללה מהפכים רבים. הבטון במינון הנכון ועם שילוב חומרים נכון, הוא מדוייק. יש בו משהו נכון לבית הישראלי. אני גם מאוד אוהב ומתחבר לברזל. יש לנו הרבה פרוייקטים בהם אני משלב בין השניים".
גם לחומרים יש טרנדים, אומר שפיגל: "טרנדים באים והולכים. בשנים האחרונות מאוד פופולרי השימוש בזהב ופליז. כמו בבגדים, אופנות הולכות וחוזרות. אני לא חושב שיש משהו שהוא על זמני, הכל הולך ומשתנה. עם מגוון עצום לכל חומר וחומר. העולם נפתח. החומר כחומר בסיסי נשאר, אבל האופציות עצומות ככל שגם הטכנולוגיה תורמת.
"בחירת חומרים בסגנונות נעשית גם על פי סגנון העיצוב של הפרוייקט. במודרני רוב החומרים יהיו יותר סינטטיים, כמו גרניט פורצלן, אלומיניום וכו. דווקא עם הסגנון בכפרי יהיה יותר מקום לחומרים טבעיים כמו בריקים, אבן טבעית, עץ. הקלאסי יותר נקי ועבורו אני נוטה לשלב בין חומר הטבעי והסינטטי. התעשייתי - שימוש בחומרים כמו אבן, בטון וברזל, שהבסיס שלהם טבעי, אבל עבר עיבוד כלשהו".