מאז ומתמיד הלבן נוכח בבית בפאן האדריכלי והעיצובי כאחד. הלבן מקבל את האור הטבעי והמלאכותי בצורה נעימה יותר מכל צבע אחר. הוא נייטראלי ויודע לקבל בברכה ולהשתלב עם כל צבע, להיות רקע נקי לכל דבר שאנחנו נוסיף בחלל. מה שמאפשר לנו "להשתגע" עם צבעים, טקסטורות, רהיטים, ואקססוריס בכל גוון וכל צבע או חומר. כאשר הלבן הוא הרקע, מתאפשר לנו לשנות את החלל ואת הצבעוניות שלו.
הלבן הוא לא רק צבע נייטראלי על הקיר , המטרה ליצור באמצעותו קירות עם עומק, כך שאנו עובדים איתו עם חומרים שונים כמו אבן, בריקים, עץ, וכך מייצרים שכבה על שכבה של חומר וטקסטורה שמספקת הרבה אור ומימדיות לחלל. בדרך זו החומר נהנה מאור טבעי או מלאכותי ש"צובע" את הלבן באפור, או חום, שיוצר משחק מעניין בחלל שהוא יחסית נייטראלי. זאת ועוד, הלבן על התקרות מעניק תחושת מרחב וגובה.
ומה קרה עם הלבן לאורך השנים? שנים רבות התפיסה העיצובית והאדריכלית היתה ליצור עניין על ידי שימוש בחומרים וצבעים שונים ומגוונים. כיום אנחנו חוזרים לתקופה של רקע נייטראלי, כאשר השואו, המשחק והזרימה נוצרים עם אלמנטים משלימים.
הדרך היחידה היא באמצעות הלבן לגווניו. והלבנים השבורים נותנים לנו אפשרות לפתוח את החלל ויזואלית.
אם רוצים למרכז את הלבן, אנו הופכים את היוצרות. כאשר המרכז הוא לבן בדמות של טקסטיל, ריהוט או סטיילינג ואז הרקע משתנה באמצעות יחידות נגרות גדולות, פרקט עץ, תקרת עץ, מה שיוצר ניגוד עדין והרמוני.
הלבן הוא צבע ביניים, תמיד אפשר לעשות בו שימוש והוא תמיד יזרום וישתלב בחלל. המשחק של לבן על לבן נעשה בצורה מתוחכמת , על ידי שימוש בטקסטורות שונות, שיוצרות עומק ועניין ובכך נמנעים מיצירת חלל מונוטוני. דרך מצויינת להבליט אלמנטים שונים בגוון דומה.
מאחר והלבן מגדיל ומאיר, השימוש בו נעשה לרוב בחללים קטנים, או חשוכים. לדוגמא במרתפים או פינות משפחה נישתיות השימוש בלבן הוא מצוין. לעומת זאת, אם נבחר לתכנן מטבח לבן, השיש הלבן יהיה עם גידים שיספק לו טקסטורות ויבליט אלמנטים. הלבן משדר ניקיון, הוא פותח את החלל ברמה הוויזואלית.
בחללים גדולים כמו סלון, פינת אוכל, חדרי שינה, הלבן משולב בטקסטורות שונות או בגוונים מעט אפורים, יותר בז'ים, שמספקים אופי שונה לחלל.
הכותבת היא בעלים משותפת של "שרה ונירית פרנקל אדריכלות ועיצוב"