נסיעה על כביש החוף בין נתניה לחדרה זכורה לכולנו בשנים האחרונות כסיוט בעמידה אינסופית בפקקים של הכביש הראשי בעל שני הנתיבים. פרויקט השדרוג העצום שהסתיים לאחרונה, סיפק לנו לאחרונה חוויית נהיגה מרהיבה לא רק בשל העובדה שהכביש נפתח, תרתי משמע ונוספו לו נתיבים, אלא בזכות ובעיקר בגלל קירות אקוסטיים עוצרי נשימה, גשרים ומחלפים חדשים והמעבר בתאי שטח ייחודיים לאורכו, כשהנהגים נהנים מחוויה אקלקטית של נוף משתנה עם היסטוריה עשירה. הכביש שנסלל לראשונה בשנות ה-60 עובר בתא שטח ייחודי במישור החוף, מהווה תא שטח ליניארי שנמתח מחדרה בצפון עד חבצלת השרון בדרום ומשתרע באורך של כ- 13 ק"מ.
הגלישה למרחב בית ינאי ממערב ולבית חרות שכנתה ממזרח, יורדת לשיקוע בתוך סלע הכורכר המאפיין את הסביבה ותוכנן על ידי אדריכל הנוף צביקה קנוניץ בעלי 'קו בנוף', עם חומרים וגוונים שמתכתבים עם צבע החול. קירות מהפנטים בגבהים משתנים עד 15 מטר תוכננו עם קווים לינאריים אלכסוניים בכדי לשבור את משטחי הקיר ולעמעם אותם. קווי האורך הודגשו בהפרדות של קורת הראש לקיר השיקוע מלמטה ולקירות האקוסטיים השקופים מלמעלה המאפשרים מבט איכותי לים להולכי הרגל. אלו נועדו לפתוח את המבט דרך השקיפות ולהחדיר אור דו צדדי הן לנוסעים והן להולכי הרגל במרחב הכפרי הסובב.
ככל שמדרימים מחדרה, פארק השרון נפרס ממזרח ונצפה היטב על ידי הנוסעים כתוצאה מחתך האורך של הכביש. ממערב גבעות הכורכר של חדרה בממשק עם הים. נקודה זאת על ציר הכביש פותחת נוף מפואר לכוון הים ומלווה את הנוסעים כברת דרך וגולשת לגשר נחל אלכסנדר ולחולות הלבנים בין בית ינאי למכמורת ממערב, כאשר ממזרח שמורת נחל אלכסנדר וחירבת סמר ההיסטורית .
קו הרקיע של גשר בית ינאי החדש מרגיע והופך לציון דרך לנוסעים מדרום לצפון. הגשר שהחליף גשר צר וגבוה להולכי רגל משנות ה-80, נבנה מבטון שנטמע בנוף, משדר רכות ותוכנן לנצל את קווי הגובה כשהמעבר מגדה לגדה מתבצע ללא רמפות מדרגות והפרעות ויזואליות מיותרות. לאורך ציר הכביש תוכננו קירות אקוסטיים משתנים מחומרים שקופים וחיפויים דמויי אבן שלידם מערכת צמחית מטפסת משלימה לריכוך האלמנטים התלת מימדיים.
לדברי צביקה קנוניץ "האתגר המרכזי בתכנון צירי לינארי משתנה הוא להתאים את התכנון למקטעים השונים עם רגישות והבנת חווית הנוסע מחד והסובב האנושי וטבעי מאידך. בנוסף, כביש 2 בית ינאי מושב הולדתי, הוא מקור מחצבתי הרגשי והפיזי, הציר כולו מוכר לי על "כל גרגריו" והפך את התכנון לרגשי ועוצמתי"