- עבור: משרד.
- היכן: מרכז תל אביב
- שטח המשרד: כ-6500 מ"ר (המתפרסים על פני 5 קומות)
- תכנון ועיצוב פנים: 'אורבך הלוי אדריכלים': אדריכל שותף- אורי הלוי, אדריכל אחראי- נועם מוסקל
- צילום: עוזי פורת
חללי העבודה השתנו ללא היכר בשנים האחרונות ויעידו על כך עובדי תעשיית ההייטק, עובדי החברות הממשלתיות ומשרדים מכובדים, שעל אף תדמיתם המעונבת מרביתם נהנים כיום מעבודה בסביבת תוססת וחווייתית. כך גם במקרה הזה.
משרדי החברה ממוקמים כבר שנים רבות בלב תל אביב ובניגוד לחברות רבות, שכאשר מחליטות על "מתיחת פנים" - הן כבר נוטות להעתיק את מקום משכנן ללוקיישנים חדשים, במקרה זה החליטו קברניטי החברה להישאר בסביבתם הטבעית ולחדש את הקיים- סביבת עבודה של כ-6500 מ"ר הפרוסה על פני 5 קומות.
לשם כך רתמו את אדריכלי המשרד 'אורבך- הלוי אדריכלים', מהמובילים בתכנון מבני הציבור והמשרדים בישראל, שמשתפים בתהליך: "מדובר באחת החברות הגדולות בישראל בתחומה ועל כן הוחלט לארגן מחדש את פונקציות המשרד, לרענן, לחדש ולמתג", אומר האדריכל נועם מוסקל, האדריכל האחראי מטעם 'אורבך הלוי אדריכלים. "בתוך כך התמקדנו בתכנון קומה שלמה מתוך החמש, המשמשת לאירוח ולפעילות ציבורית וכוללת חדרי ישיבות במגוון גדלים, לאונג'ים א-פורמאליים לפגישות עסקיות יומיומיות וקפיטריה מרכזית גדולה בשטח של כ- 200 מ"ר. זה המקום אליו כולם מגיעים בשעות הצהריים- מרחב מפנק בו מתקיימים גם אירועים פנים חברתיים או חיצוניים כמו כנסים מקצועיים וסמינרים".
"במקרים בהם חברות עתידות להישאר שנים ארוכות במשכנן, הרצון הוא לייצר עבורם מרחב שאינו מתעייף, מרחב שיישאר רענן, אלגנטי ורלוונטי לאורך שנים . התובנה שאירוע מעבר של החברה ממקומה או שיפוץ נוסף יתרחש רק בעוד שנים רבות מהיום, הובילה לשיח אדריכלי פורה ביננו לבין מובילי המהלך מטעם החברה, ואיתו ההבנה שיש ליצור חלל על-זמני שיחזיק שנים קדימה. אחת ממטרות השיפוץ היתה להגדיר את ה-DNA של המשרד בחלל על-זמני שיהדהד את ערכי החברה".
"ישנם קווים משיקים רבים בין משרדים בתחום הזה למשרדי אדריכלים - תחומים ששייכים לעולם הישן ומטבעם פועלים על פי מערכות חוקים", מסביר האדריכל אורי הלוי, מבעלי 'אורבך הלוי אדריכלים. "בחלל הזה יישמנו חוקים אדריכליים של קצב, הרמוניה תדר - כך למשל מערכת מסכי העץ בחזית חדרי הישיבות המשמשים כמערכת אחידה ופשוטה שתופרת את כל החלל ומייצרת מקצב נעים וקריאות במרחב. מסכי העץ מאפשרים שקיפות, ומעבר של אור, תוך שמירה על פרטיות בחדר הישיבות על ידי הפרדה ומיסוך בין אלה שבפנים לאלה שבחוץ ובמקביל לאפשר תצפית אל עבר הנוף האורבני והים".
" מסך העץ, או "המשרבייה" עוצב במיוחד לפרויקט ומושתת על שני מודולים באורך מטר על 2.65 מטרים, שאותם הפכנו וסובבנו אותם על מנת שייווצר דפוס אקראי שונה בכל חדר", מסביר מוסקל. "הקומה כוללת 15 חדרי ישיבות, חדרי משרדים וכאמור קפיטריה ופינות ישיבה והמתנה שפזורות בה.
ריצוף טרצו אחיד מלווה את החלל הציבורי, כמו גם ותקרה לבנה ונקייה בקווים מעוגלים המנחים את המהלכים בקומה: "הקבלה מהווה אלמנט ראשי ומכובד ממנו מתפזרים לחדרי הישיבות. המינימליזם הוא השולט, עם מעט מערכות שהן כשלעצמן פשוטות וקלות לתפיסה.
קיר גרעין הקומה חופה בדקטון בגוון אבן אפורה וטקסטוראלית, וגם הוא מלווה את ההולך המסדרון, בכל היקף הקומה, בדומה למערכת מסכי העץ האוורירית, הניצבת מולו.
ככלל, כדי ליצור משרד על- זמני תמיד נשאף להשתמש בחומרים טבעיים ככל הניתן אם זה אבן, מתכת, טרצו או עץ, ונמנע מחומריות מלאכותית משהו שהיא לא - הרציונל היא להישאר נאמן ל"אמת החומרית"".
מהפתחים שבהיקף הבניין נגלים כמה מהאתרים והמבנים החשובים והידועים בעיר. כחלק ממהלך המיתוג החליטה החברה להעניק לכל אחד מחדרי הישיבות שם שמתייחס לאתר הנשקף ממנו; כך למשל כיכר רבין', המוזיאון', הקריה', נמיר' , ככיר המדינה, פיקוסים וכיוב'.
"אם בקומה הציבורית הגישה היא אקסטרוברטית, שמתסכלת החוצה ומשתפת את נופי העיר כחלק מהחוויה במשרד, ברחבי 4 הקומות הנוספות, שגם הן שודרגו ורועננו, ננקטה גישה אינטרוברטית, המסתכלת פנימה, לריכוז לעבודה שקטה וממוקדת".
כדי לשמור על קווים מקשרים לעיצוב הייחודי של הקומה הציבורית, הריצוף בקומות הוחלף לאריחי טרצו ובנוסף הותקנו תקרות גבס לבנות ושודרגה מערכת התאורה. שילבנו בהן אלמנטים שמשתלבים עם אלה שבחרנו עבור הקומה הציבורית ויצרנו חברה אחת ייחודית שמאחדת בין כל הקומות וסביבות העבודה. בצד המערבי שפונה לים יצרנו בכל אחת מהקומות לאונג' עם פינת קפה ופינות ישיבה א-פורמליות; מקום אופטימלי לקיום חוויה חברתית ומקצועית שונה. בנוסף, בכל קומה יצרנו גם חדר זום וחדר פלייסטיישן שמחזקים את האינטראקציה בין כל העובדים, ומאפשרים להם לקחת הפוגה במהלך היום".