דברים שרואים משם: מהי ההשפעה של האדריכלים הישראלים בחו"ל?

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר אדריכלים ישראליים שמתכננים פרויקטים בחו"ל, כמו כן גם יזמים ישראלים אשר מעדיפים לקחת אדריכל מקומי לפרויקט שהם מקדמים מעבר לים. מה השיקול של היזם בבחירת אדריכל מקומי או ישראלי ומה הערך המוסף של האדריכל הישראלי בפרויקטים בינלאומיים?

האדריכל גיל שנהב מכנען שנהב אדריכלים ויו"ר ה-CTBUH ISRAEL שמלווה בעצמו מספר פרויקטים בחו"ל, מסביר: "בעולם יש הערכה רבה לתכנון האדריכלי וההנדסי שלנו, המשלחות הישראליות בחו"ל בתחום הזה, הן בין הגדולות ביותר מכלל המדינות. בשנים האחרונות אנו גם רואים כיצד האדריכלים הישראלים זוכים באופן קבוע בפרסים היוקרתיים ביותר במרבית הקטגוריות. העבודה מול אדריכלים בינלאומיים מאפשרת לנו לקבלת זווית ראייה חדשה וחשיפה למתודות תכנון חדשות, מדובר על חוויה מעשירה. הסוד של לווי פרויקטים מעבר לים הוא לבחור את הטובים ביותר ולעשות זאת במסורה. חשוב לתת את מלוא תשומת הלב בעבודה בארץ, בחו"ל מדובר בסוג של דובדבן שאנחנו מוסיפים. התמקדות של משרד בעבודה מרובה מול חו"ל יכולה לשבש את הפעילות השוטפת בארץ.

האדריכל הישראלי אנריקו סגרה, תכנן את אחד ממתחמי השימור ההיסטוריים בפראג (צ'כיה), פרויקט אשר משתרע על פני 110 דונם ונעשה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית פראג. הפרויקט תוכנן בהמשך לזכייה בתחרות בין לאומית שכללה הצעה לפרוגרמה חדשה למתחם ולתכנון האדריכלי שלה. במסגרתו, אנריקו תכנן עירוב שימושים בכל המתחם והפך את ייעוד המבנים במתחם לאזור מסחרי, אזור בילוי (מסעדות בתי קפה וקומפלקס בתי קולנוע), מגורי סטודנטים, שווקים, ואזור התכנסות לאירועים גדולים.

כיום מתכנן סגרה פרויקט שאפתני נוסף לשחזור ההיפודרום ההיסטורי ברומא. הוא מסביר כי, "הפן הכלכלי סביב שכר התכנון לא מהווה שיקול, המטרה שלי היא לתכנן בכל מקום אפשרי בעולם בגלל הרצון לגיוון והכרת תרבויות חדשות ורעיונות תכנונים שונים. לרוב העבודה מתבצעת בשני מישורים - ברמה הפרקטית המשרד הישראלי מוביל את שלב התכנון. ברמת הרישוי עובדים במקביל עם משרד אדריכלים מקומי שמכיר את כל ההליכים הבירוקרטיים בצנרת התכנון של אותה מדינה. הפיקוח מלמעלה נעשה על ידי המשרד הישראלי".

סגרה מרחיב על הליך הלמידה השונה והאינטראקציה מול האדריכלים המקומיים במדינות השונות, ומציין כי, "במדינות שונות באירופה האדריכלים המקומיים מתכננים את בנייני המגורים לפי ההפניה של השמש, אפילו במחיר של ויתור על נוף מדהים מחזית הבניין. הם עושים זאת בגלל סיבות אקלימיות. בזכות הטכנולוגיות כיום ניתן להתגבר בקלות על בעיית אי החשיפה לשמש מבלי להפסיד את הנוף ולרוב אדריכלים מקומיים לא עושים את זה בגלל קיבעון מחשבתי מסוים. לדוגמה, בהמשך לדיון עם אדריכל עמית בחו"ל על פרויקט בתכנון על שפת הנהר, האדריכל המקומי רצה להפנות את עורף המבנה לנהר בשל כיוון השמש. לאחר הדיאלוג עם האדריכל המקומי והצגת תכנון חלופי, הוחלט על תכנון הפרויקט עם החזית לנהר ולנוף. במדינות אחרות שבהן מזג האוויר קיצוני יש תקופות שבלתי אפשרי לעבוד בחוץ (ובטח לא לבצע עבודות צבע אשר קופא בחורף) ולכן כל המשאבים מופנית לעבודות פנים. יש מדינות שלוחות הזמנים בפגישות הן להמלצה בלבד, כמובן שלכל פרויקט יש את הלך הרוח שלו שמקושר לתרבות המקומית".

יש תחומים שבהם הידע המקצועי בארץ טוב יותר ממדינות מסוימות. לדוגמה, בתחום עבודות נירוסטה מורכבות: "במקרים הללו אנו משלבים בעלי מקצוע מהארץ לעבודות בחו"ל. יש כמובן מקרים הפוכים בהם אנחנו מתכננים פרויקטים, מבצעים אותם בשלמותם בחו"ל ומביאים אותם לארץ להרכבה/התקנה בלבד. היתרון הבולט בפרויקטים האלו בא לידי ביטוי שאנחנו יכולים לבצע בסדנה אחת את כל המלאכות (מסגרות, נגרות, אינסטלציה, חשמל, חיפוים וכו'), להביא את הכול מוכן כקיט מבלי לעסוק בהקמת פרויקט עם בעלי מקצוע שנאלצים לעבוד אחד אחרי השני באותו מקום ובכך לחסוך זמן רב בהקמת הפרויקט במקביל לדיוק מירבי בביצוע.

למשרד של אנריקו סגרה יש מספר רב של פרויקטים שתכנן במדינות שונות: איטליה, רוסיה, צ'כיה ועוד.

ערן לשם וערן שקד, בעלי משרד CityBee אדריכלים, תכננו בניין משרדים בגאנה עבור חברת הגז הלאומית GNPC. מדובר בבניין בן 7 קומות הכולל 7,000 מ"ר של משרדים וכן שורה של שירותים לעובדים שביניהם מרפאה, מעון לילדים, חדרי אוכל, חדר כושר, מרכז כנסים עם אודיטוריום הכולל 300 מקומות, לאונג'ים לפגישות עסקיות ועוד.

הקמת הפרויקט כללה אתגרים רבים בהשוואה לבניינים הנבנים בישראל. החל מאקלים של 40 מעלות רוב השנה וקרבה לים שחייבו שימוש בחומרים עמידים לקורוזיה, והתאמות רבות נוספות. לדוגמה, בגאנה מתרחשות הפסקות חשמל ומים רבות, מה שמחייב הסתמכות על גנרטורים לגיבוי ועל מאגרי מים משמעותיים, ויכולת לתפעל באופן עצמאי את המערכות האלה במקרה הצורך. כמו כן הטיפול בביוב נערך במסגרת הבניין שכן אין באזור תשתית של ביוב מרכזי.

לשם ושקד מספרים כי "התחלנו לעבוד על הפרויקט לאחר שקיבלנו פניה מיזם בריטי שהוא יהודי עם קשר חם לישראל. הוא בחר בחברה ישראלית שתנהל עבורו את הפרויקט והיא זאת שגייסה אותנו. לאדריכל שמגיע מבחוץ יש לרוב ראייה שונה, הוא הרבה פעמים משוחרר מהתפיסות הלוקאליות ויש לו יותר דרור להציע דברים שאולי מישהו מקומי שמקובע בתפיסת התכנון שלו לא היה מגיע אליהם. כשניגשנו לפרויקט ניסינו לבוא עם עדינות וכבוד למקום ולתרבות תוך כדי למידה של השוק המקומי באמצעות האדריכל המקומי".

ברמה המעשית אומרים לשם ושקד כי "הדרך לעבוד בצורה מסודרת שתאפשר לכל הגורמים להתאים את עצמם לתכנון היתה באמצעות יצירת מסמכים תכנוניים שיהיו מובנים בכל שפה ולפי פורמטים וקודים בינלאומיים. זו שיטה שאמנם מצריכה זמן ותכנון ארוכים יותר, אבל לא מותירה מקומות פתוחים ושאלות שלא ניתן להן מענה. הצוות היה בינלאומי - אדריכל הנוף היה מקומי מגאנה, יועץ האלומיניום והקירות מסך היה מדובאי, אבל יועצי האינסטלציה והחשמל וכן מהנדס הביצוע היו ישראלים. בכל מקרה כל הפגישות היו בזום והיינו תמיד בליווי של חברת הפיקוח, חברה מקומית מגאנה שמעסיקה מהנדסים מספרד ואיטליה. מרבית העבודה על הפרויקט היתה בתקופת הקורונה, והשליטה שלנו בנעשה נעשתה מרחוק באמצעות שימוש בטכנולוגיה החל משיחות זום וכלה בקבלת עדכונים ותמונות מרחפנים שהפעלנו במקום".

ומה התועלת למשרד הישראלי בתכנון פרויקט כזה? לדברי לשם ושקד, "זו התנסות בתכנון מאתגר מבחינה תרבותית עם ערכים אחרים, וחשיפה של המשרד ללקוחות ושווקים נוספים שזה תמיד טוב. העקרונות שהיו חשובים להם במיוחד הם אוורור ואור טבעיים, והערך המוסף שאנחנו הבאנו לפרויקט הוא יישום של העקרונות המקומיים החשובים האלה באמצעים מודרניים וטכנולוגיים. מבחינתנו זו היתה הסתכלות מרעננת שרלבנטית גם לעבודה שלנו בישראל. לא באנו לאפריקה ממקום פטרוני וגבוה, אלא כשותפי דרך שיכולים ללמד אבל גם ללמוד. הפרויקט היה תהליך מרגש ומאתגר, ואנחנו מרגישים שהצלחנו להביא מהניסיון והידע שלנו".

שמוליק לוי מנכ"ל קבוצת אמבסדור, היוזמת פרויקטים למגורים בארץ ובחו"ל מסביר את הצד של היזם בבחירת אדריכל ישראלי בפרויקט מעבר לים ומציין: "בכל הקשור לפרויקטים של יזמים ישראלים בחו"ל, בעיקר במזרח אירופה, אדריכלים ישראלים בדרך כלל יהיו אחראיים על התכנון הקונספטואלי, בבנייה רוויה משמעותית, או כשמדובר בשכונות מגורים ומי שיבצע את התכנון המפורט יהיה האדריכל המקומי. יש לציין שבכל מקרה יידרש אדריכל מקומי על מנת לבצע את התכנון המפורט, ההגשה והרישוי כי רק הוא מורשה. לכן השילוב הזה בעיקר במדינות הפחות מפותחות כמו יוון ורומניה, הוא הכרח. במהלך השנים האדריכלים המקומיים בחלק מהמדינות למדו כיצד לתכנן שכונות ויודעים לעשות את זה טוב, לכן במדינות כמו סלובקיה אין כבר צורך באדריכלים ישראלים לשלב הקונספט או התכנון הראשוני כפי שהיה בעבר. דוגמא - הפרויקט הראשון של תכנון שכונה שלמה חדשה נעשה בברטיסלבה (סלובקיה) לפני 15 שנה על ידי האדריכל אבנר ישר מכיוון שהמקומיים לא ידעו כיצד לתכנן שכונה שלמה מהיסוד. היום כבר יודעים לעשות זאת".

בהתייחסות לעלויות לוי מסביר ליזם הישראלי זה עולה יותר כי צריך לשלם לשני אדריכלים, אבל זה שווה כי כל נושא התקשורת בשפה אחת בעיקר לשלב גיבוש הקונספט הוא מהותי. "ברומניה זה עדיין קורה, בפרויקט שאני יוזם לבניית פרויקט גדול של 650 דירות מי שמתכנן את הקונספט הוא האדריכל משה רז ומעביר לאדריכל המקומי לבצע את התכנית המפורטת וכל נושא הרישוי".