המסכים הולכים ונעשים משוכללים יותר ויותר, וגם גודלם תופס נפח. המשמעות היא שאותו סלון, שבעבר שימש כמקום לאירוח, היום הוא הופך יותר לחדר קולנוע. מה עושים עם זה?
"קיים שיח סביב מיקום המסך בחלל הציבורי. האם אכן הוא חייב להיות בסלון?", שואלת רטורית ומסבירה מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות", "אני נתקלת יותר ויותר בלקוחות שמחפשים אלטרנטיבה למיקום המסך, שהיא לאו דווקא הסלון. הם מעדיפים לשמור על החלל הציבורי נקי ממסכים, ונטו לתת מקום לאירוח. יש להבין, שהמסך עצמו הוא בעצם עוד קיר, שגם עשוי להסתיר ולחסום את הנוף. הפתיחות של החלל מתאפשרת כאשר מוצאים פתרון אחר למיקום המסך".
"הכול תלוי בתכנון" מציינת רוט, "כאשר יש חלל שמורכב מפתחים וויטרינות ענק, ניתן למקם את הטלוויזיה באמצע החלל, מסך פרי-סטנדינג, שמככב כרהיט חופשי בחלל ושאינו מסתיר את הנוף. יש להבין שהטלוויזיה גם גדלה לאורך השנים, כך שהיא הפכה לאלמנט מאוד דומיננטי והמיקום שלה אינו דבר של מה בכך".
כדוגמה נותנת רוט דירה שתוכננה על ידי המשרד בגבעתיים, צד אחד של המסך הוא תמונה אמנותית וצד שני מתפקד כטלוויזיה. יש אפשרות לשחק ולסובב את המסך במידת הצורך. דרך נפלאה שמקטינה את הדומיננטיות של הטלוויזיה. כיום, גם יש מסכים שאוטומטית הופכים לתמונה כאשר המסך סגור.
דרך נוספת להתמודד עם המסך הגדול, פשוט להוציא אותו מהסלון. כך נשאר הסלון נטו כמקום אירוח, וכאן נדרשת חשיבה תכנונית. "המטרה לייצר פינת טלוויזיה בחלל הציבורי, כזו שמיועדת רק לצפייה. בדרך כלל היא תמוקם באותה קומה ובסמוך לסלון. לגבי פינת הטלוויזיה, בדרך כלל אני 'נוגסת' מחלל הכניסה, מייעדת פונקציה שבה רק רואים טלוויזיה, וכפועל יוצא מכך הסלון מיועד לאירוח בלבד. כל רעיון ופתרון הם פונקציה של חשיבות המסך ביום יום של המשפחה. אני מתשאלת את האנשים עד כמה המסך חשוב ודומיננטי בחייהם, ובהתאם לכך בונים את הקונספט. רוב האנשים לא מוותרים על המפלצת הגדולה בסלון וחבל".
כאשר לא מוותרים וממקמים את המסך בסלון, היא אומרת, הדרך לטשטש אותו היא על ידי הפיכת הקיר בו הוא ממוקם לקיר כח עשיר ועוצמתי: "זהו קיר שבד"כ יתוכנן כיחידה אחת הכוללת גם ספרייה, קמין, פרטי אמנות, אחסון, תמונות, חיפויים מיוחדים, וכו, שיתנו מקום למאפיינים האישיים של המשפחה. המטרה, להכניס עוד ערכים ואיכויות נוספות לקיר הטלוויזיה ובדרך זו המסך הוא חלק ממשהו גדול ומעניין".