צמד המילים "מסיבת תה" או בשמן המהודק יותר "תה מנחה" (Five O'Clock Tea) מעלה בדמיוננו את אנגליה המנומסת של שעות אחר הצהרים המוקדמות, עם כלי פורצלן מעוטרים, עוגיות וקינוחים נפלאים וכריכוני מלפפון בגודל ביס.
הלוויתה של מלכת אנגליה אליזבת השנייה מזמנת לנו הזדמנות להיזכר בכללי הטקס האהובים, שהיו פופלריים בימים עברו ופסו מאז מהעולם, אך לאחרונה התעוררו וזכו לעדנה מחודשת. המלכה אליזבת' השנייה ערכה 3 פעמים בשנה מסיבות תה בארמונה, שאליהן הוזמנו 8,000 אנשים, בהם אזרחים פשוטים שזכו להזמנה כהוקרה על תרומתם לחברה הבריטית. מסיבות התה נערכו בגינה פרטית בארמון בקינגהאם, בתאריכים קבועים ובשעות אחר הצהרים, ועל פי כל כללי הטקס והאסתטיקה המצופים מאירוע מלכותי. את המסורת של מסיבות התה הנחילה מונרכית אחרת שקדמה לאליזבת' - המלכה ויקטוריה.
מסיבות התה החלו עוד באנגליה של תחילת המאה ה-17, עם התגברות משלוחי התה מהמזרח הרחוק. התה שנחשב אז למצרך יקר הפך לסמל סטטוס בקרב בתי האצולה הבריטי שנהגו לחגוג עמו בארועים חברתיים. נקודת הייחוס הרווחת של התגבשות טקס תה המנחה הבריטי היא שנת 1840 שבה הדוכסית מבדפורד הפכה זאת למנהג שרווח בקרב אנשי האצולה המקומית במה שזכה לשם 'תה מנחה' ( afternoon tea שנערך בין השעות 15:00 ל-17:00).
המנהג כבש את הממלכה ועם הזמן הפך למעין טקס, עם כללי נימוס מוקפדים ולעיתים אף מופרכים, כיאה לחברה הויקטוריאנית, למשל: כששותים, הזרת צריכה להיות מופנית כלפי מעלה (הסיבה היא שפעם לא היו ידיות לספלים וזה היה מאזן את הכוס), את התה מוזגים אל החלב ולא להיפך, פיית קומקום התה צריכה להיות מופנית כלפי המארח, אין להרים את התחתית המוגשת יחד עם הספל כאשר יושבים ליד שולחן, אלא רק כאשר יושבים בסלון, לא שותים את התה במהירות אלא לוגמים באיטיות ובעת הערבוב של התה בספל, אין לערבב בחוזקה אלא לערבב מעט פעמים בעדינות. נשמע טרחני? לא כשאתה אנגלי, כנראה.
בישראל, לאחרונה, מסתמנת מגמת חזרה להשקעה בקפה/תה עם עוגה של אחר הצהריים. מגוון כלי פורצלן מוצעים בחנויות ולאו דווקא המתמחות. סקירה של מדפי הכלים בחנויות העיצוב וכלי הבית חושפת עושר של קומקומים, וכלי פורצלן שיכולה להפיל גם את האדישים שבנו.
קיבצנו לכם כמה מהפריטים שמרגישים הכי בית מלוכה. נותר לכם רק להוסיף תה עם חלב, סקונס, ריבה וחמאה ולהגיש לשולחן: