כשמתפרסמת כתבה על בית מעוצב, כפי שקורה מדי יום גם במדור הזה ממש, התמונות נראות מושלם: האור מדוייק ובהיר, החללים מרווחים וסימטריים, כל הרהיטים עומדים בדיוק בזווית הנכונה ומוחמאים על ידי האקססוריז הנכונים. הכל מסודר, נקי, מושלם. "כזה. כזה בית אני רוצה", אומר לעצמו קורא מזדמן שנחשף לתמונות. אבל איך נראים החיים בבתים האלה, רגע אחרי הצילום של הפריים המושלם?
זאת בדיוק השאלה ששואלות בקול רם אילור טפר קירשנר ושירי שקד בעבודה המשותפת שלהן - Happily ever after - שתוצג בשבוע העיצוב בירושלים, שנפתח היום. "היום כל מעצב פנים מסיים פרויקט, מביא צלם, מנקה את כל הבית, משאיר קערה אחת בפריים ומייצר מצג שווא שחף מטעויות, מאנשים, מפעולות". מסבירות השתיים את אפקט האידיאליזציה המכוון שנוצר בתהליך הזה. לדבריהן, "חלק מהמרדף אחרי ההדמיה הזאת זה גם רצון של האנשים לייצר אידיאליזציה של החיים שלהם שהכל fine, חיים מתוך קטלוג. בתת מודע אתה משליך על זה חיי משפחה טובים, חיי זוגיות - כאילו המרחב המושלם הזה ייצר גם את החיים המושלמים", הן אומרות.
טפר קירשנר היא מרצה בביה"ס לעיצוב וחדשנות של המסלול האקדמי המכללה למנהל, מעצבת ויוצרת פרפורמנס, ושקד היא בעלת STUDIO SHIN שמתמחה בעיצוב חללים מסחריים וציבוריים. בחמש השנים האחרונות הן גם משתפות פעולה במרחב יצירתי תחת השם "היא וזו", ובמסגרת זו הן מנסות לפתח מרחב למחקר שעוסק במערכות יחסים בין מרחב לאמנות ולשאול שאלות על עולם העיצוב ומציגות בתערוכות ותחרויות עיצוב.
המיצג שלהן בשבוע העיצוב Happily ever after - עוסק בייצוג של עולם העיצוב כפעולה שיווקית, איך מציגים עיצוב פנים לקהל הרחב. "אנחנו מנסות להביט על עולם העיצוב מנקודה ביקורתית, לא פונקציונלית, ולשאול שאלות על העולם הזה שמכיל בתוכו עיצוב, אמנות, אנשים, חברה ותרבות", אומרת טפר קירשנר.
בעבודה של השתיים שכוללת סרטוני וידאו לצד Flip Book שמציג רצף של תמונות של חללים מעוצבים החל מהפריים הנקי והמפולטר שלהם ועד לפריים ה"מלוכלך" שמציג את החיים האמיתיים כפי שהם נראים בלי פילטרים. המבקרים מוזמנים לדפדף בקטלוג מצד אחד שלו לשני, והם גם יכולים לבחור לאיזה כיוון לעשות זאת - האם ללכלך את הפריים המושלם, או לנקות את הפריים המלוכלך. בסרטונים נראים החללים המעוצבים כשבתוכם פועלות בצורה מכאנית ורובוטית דמויות שמייצגות את השימוש בחלל, מבלגנות אותו, משתמשות באביזרים שבתוכו באופן יומיומי ולמעשה מורידות אותו לקרקע המציאות.
מתוך העבודה ה"קונספטואלית" לכאורה, עולות לא מעט נקודות למחשבה גם עבור הקהל הרחב, ולא בהכרח רק לאנשי מקצוע מתחום העיצוב. "זה כמו התמונות המפולטרות באינסטגרם - אנשים מעלים לפיד תמונה אחת טובה שבה הם מחייכים בים, ומה שלא רואים זה ששנייה אח"כ הילד קפץ עליהם והעיף מלא חול. אותה מחשבה עומדת בבסיס העבודה שלנו - התמונות שרואים במגזינים ובאינסטגרם הן תמונות שעברו עיבוד: מעצבים מורידים בפוטושופ את מתגי החשמל, את הגרילים של המזגן, השתקפויות בחלונות. זאת תמונה מאוד מהונדסת. זה דימוי של החלל, זה לא החלל עצמו", אומרות השתיים.
"העבודה שלנו באה לשבור את התפיסה הזאת. היא באה להראות את החיים כמו שהם ולהגיד 'זה חלל מעוצב', חלל שפועלים בו, עובדים בו וחיים בו, ולקבל את זה שגם זה חלק מהאסתטיקה שאנחנו מחפשים", אומרת שקד.
בעבודה שלהן בחרו שקד וטפר קירשנר להציג 4 חללים עיקריים שנמצאים כמעט בכל בית: מטבח, סלון, חדר שינה וחלל עבודה. כל חלל כזה קיבל סרטון שבו יש דמות יותר סטטית שמייצגת את מי שגר בבית ויש דמות של "המעצבת", אלא שכאן במקום לנקות את החלל היא מפעילה את החלל ומכניסה לתוכו את החיים והפעולות היומיומיות: פותחת ארונות, מזיזה ספות, מניחה תיקים ומביאה כביסה וצעצועים של הילדים. "כל דבר שקורה שם קורה בכל בית וכולם יכולים להזדהות עם זה. זה כמו הדמויות השחורות בתאטרון שמחליפות תפאורה", מסבירות השתיים.
הסרטון שמדגים את הפער בין הרצוי למצוי בצורה הברורה והבוטה ביותר הוא ככל הנראה זה של חדר השינה, שבו חדר רחצה שמופרד מאזור השינה בקירות זכוכית שקופים, דבר שמותיר את המשתמש חשוף בכל הפעולות הכי אינטימיות שלו. "גם אם היו סיבות עיצוביות טובות לעשות את חדר הרחצה עם קיר שקוף, בסופו של דבר מציאות החיים גרמה לו להיות חלל פחות מתפקד. האנשים שגרים שם לא משתמשים בו בדיוק בגלל החשיפה הזאת. וזה מעלה את השאלה מתי האסתטיקה גוברת על הפונקציונליות?", אומרות המעצבות.
"בסופו של דבר, אנשים חיים במקום הזה וחייבים להתאים את החלל ללקוח. זה כמו אי במטבח - עושים על אוטומט כי זה טרנדי, כי זה מצטלם נהדר, עובד אסתטית. הכול משרת את התמונה הסופית. וזה לא רק מצד המעצבים, אגב", הן מחדדות. "גם הלקוח רוצה להשוויץ בבית החדש וה'מעוצב' שלו, אבל השאלה היא מה קורה אחרי הרושם הזה, איך הוא חי שם?".
איך הביקורת הזאת מתקבלת בתוך הקהילה המקצועית שלכן?
"המעצבים הגרפיים שאנחנו עובדות איתם אמרו שחייבים לעשות תערוכה שלמה כזאת על איך חיים בתוך המרחב אחרי העיצוב. קולגות שעוד עוסקות בעיצוב אמרו שהן רוצות את התמונות לתלות בבית. זה פותח גם לאנשים שבאים מתוך העולם הזה את הראש ומעלה להם שאלות".
"אבל זו הסביבה הקרובה אלינו. אני בטוחה שאנשים מהמקצוע יתנו לזה גם הצדקה הפוכה. כשאנחנו מסתכלות על זה כאקט שיווקי, זו נקודת מבט אחת. מישהו אחר יכול לבוא ולומר 'זו האמנות. ואמנות היא נקייה - בלי האנשים והפעולות. אחרי זה אנשים חיים בתוכה'. זה כמו לקחת תמונה מהמוזיאון ולתלות אותה בבית, זה לא אותו דבר ולא אותו מרחב", אומרת טפר קירשנר.
"המטרה שלנו היא לייצר את הדיון, זה מה שחשוב פה. אי אפשר לראות את אותו חלל כל הזמן, עם אי במטבח וספת רי"ש בסלון. זה כמו שתהיה דעה פוליטית אחת לכולם. למרחב יש אקראיות שחייבים להתחשב בה. המרחב צריך להיות גמיש. מעצב טוב מאפשר לדברים לקרות בחלל שהוא מעצב, לא חלל מוכתב מראש וקבוע".
שבוע העיצוב ירושלים יתקיים בתאריכים 23-30 ביוני 2022, בבית הנסן - גדליהו אלון 14 ירושלים