מגלה טפח ומסתיר טפחיים: בית בשדה ורבורג

זה היה בית ישן ומיושן מלא בנישות כבד ונגרות כהה, אך כעת הוא ביתם המחבק של אם ושלושת בניה עם עיצוב שנותן ביטוי לאופיים ומאוויהם של הדיירים באסתטיקה נעימה ומרגיעה

  • עיצוב פנים
מערכת וואלה! בית ועיצוב
מפתחים גדולים ומעוגלים מכניסים אור טבעי לתוך הבית. הבית מבחוץ (צילום: איתי בנית)

הפרוייקט: בית בשדה ורבורג
שטח: 270 מ"ר
דיירים: אם + 3
עיצוב פנים: רוני שני פלדשטיין
חיפויים, כלים סניטריים וברזים: MODY

"כשקיבלתי את הפרויקט היה למול עיני בית מבוגר ומיושן מאוד, אבל הפוטנציאל היה ניכר", אומרת מעצבת הפנים רוני שני פלדשטיין. "הבית היה שייך לזוג מבוגר, והיה משופע בבניית גבס מיושנת, קירות גבס, נישות וספריות מגבס, ונגרות מעץ כהה מאוד". שני פלדשטיין ביקשה להפוך את הבית למודרני ולעכשווי יותר, כך שיענה על צרכיה של המשפחה שרכשה את הנכס, אם ושלושת בניה המתבגרים. "הלקוחה ביקשה בית נעים, נוח ומכיל עבור משפחתה, וביקשה להקל עליהם את המעבר לשם, ככל האפשר", היא אומרת.

עוד בוואלה!

זו היתה אמורה להיות דירת נופש באכזיב, אבל אז הוא התאהב

לכתבה המלאה
נישות הגבס והנגרות הכהה פינו את מקומם למראה מודרני ועכשווי (צילום: איתי בנית)
פלטת צבעים נעימה ועדינה של גרייז' ומוקה. המטבח (צילום: איתי בנית)

פלדשטיין בנתה שפה שאותה ביססה בחללי הבית השונים, שתשדר חמימות ורכות. שהחדרים יהפכו עוטפים ומכילים לדיירי הבית. היא הורידה את הנגרויות הכהות ואת בניית הגבס, ובנתה מפתחים גדולים ומעוגלים, שפתחו את החלל מיידית והאירו אותו באור טבעי רב. פלטת צבעים נעימה ועדינה של גרייז' ומוקה - לצד פרקט עץ אלון טבעי, על כל שריטותיו ופגמיו - הכניסו חמימות טבעית וסייעו לבסס את המראה הנינוח שאליו כיוונה המעצבת.

חומרים טבעיים נוספים בהם השתמשה הם וילונות פשתן נשפכים, שהוסיפו רכות לחלל, וחיפוי אבן טבעית בחצר, שהתכתב בצורה נפלאה עם סביבת השדות המרהיבים. "כל החומרים מדברים 'בשפתם' האמיתית ומשדרים אותנטיות. זה מבטיח תחושה ביתית, וגורם לכל אחד לחוש 'בית' מהרגע הראשון", מסבירה שני פלדשטיין.

תחושת בית מהרגע הראשון. הסלון (צילום: איתי בנית)
החללים הציבוריים פתוחים לרווחה אל נוף השדות המרהיב שבחוץ. פינת האוכל (צילום: איתי בנית)

הבית, בן ארבע קומות, משתרע על פני 270 מ"ר, אך תכנון מוקפד של החלל כמו גם בחירת פריטי ריהוט ואבזור חכמים - סייעו לבסס את החמימות ואת התחושה הביתית העוטפת, חרף גודלו. בקומת המרתף שתי סוויטות הילדים הבוגרים, להם תוכננו מעין יחידות דיור נפרדות ופרטיות. בקומת הכניסה סלון ענק, פינת אוכל ומטבח פתוח לראווה. כל אלה נפתחו אל נוף השדות המרהיב שבחוץ, דרך מפתחים עגולים, שמתכתבים היטב עם הקשתות הבנויות בחצר. הקווים המעוגלים בבית עוברים כחוט השני, ותורמים למראה הנינוח ולזרימה הטובה בחלל.

היא כאן כדי לעשות נעים לדיירים, לא כדי להרשים אורחים מבחוץ. ספת רביצה גדולה בסלון (צילום: איתי בנית)

עבור חדר המגורים חיפש המעצבת והלקוחה שלה ספה שתתאים לצרכי המשפחה. דגמים רבים היו מאוד מינימליסטיים ורשמיים מדי, אך כשהתיישבו שתיהן על ספה נינוחה ועמוקה, ידעו שמצאו את מבוקשן. ספה ענקית וארוכה, באורך של 3.5 מטרים ובעומק של 1.8 מטר הפכה למקום הרביצה האהוב על המשפחה. זהו פריט נעים ומעודן לעין, שמשרת את צרכי המשפחה, ולא נועד להרשים אורחים מבחוץ.

קיר עץ מעוגל מחלק את חדר הבן הצעיר לשני מוקדים - שינה ומשחק (צילום: איתי בנית)

גרם מדרגות שמחופה אף הוא בפרקט מוביל מעלה, חצי קומה, אל חדרו של הבן הצעיר יותר. עבורו איחדה המעצבת שני חדרים, והפכה אותם לחדר רחב ורב שימושי. מכיוון שהוא עדיין צעיר, החדר חולק לשני מוקדים, בעזרת קיר עץ מעוגל ובו ספרייה לראווה וטלוויזיה שמסתובבת לשני הצדדים. בצד אחד, המיטה, שבה יכול לצפות בטלויזיה לבדו, ואילו בצד השני מעין איזור סלוני לאירוח, עם משחקי פלייסטיישן, ופינת עבודה פרקטית. היצירתיות של המעצבת באה לידי ביטוי בהפיכת החלל הרחב לנינוח, חמים ואינטימי במהותו, ולא מאיים ומנוכר. בנוסף, פרט הנגרות, בדמות הקיר המעוגל ורב ההשראה מזכיר פרונט של מכונית, והחומריות מסייעת לבסס תחושת מעטפת. מעין חיבוק מעוצב בלב החדר.

גם הילדים קיבלו כאן החלטות עיצוביות עצמאיות. חדר רחצה בשחור ולבן (צילום: איתי בנית)

לצד החדר מקלחת שחולקה לשחור ולבן. איזור רחצה בשחור, והאיזור של הכיור והאסלה בלבן. האריחים הענקיים מכניסים תחושה של מרחב ואווריריות בחדר הרטוב. את אלה בחר הילד עם המעצבת בעצמו, ובעידוד אמו, וידע בדיוק מהו הסגנון שהוא מבקש. דרך נהדרת להכניס את האופי ואת הזהות ולהפוך את הבית לשלו - בעזרת החלטות עיצוב עצמאיות.

מגלה טפח ומכסה טפחיים. מחיצת סרגלי עץ בסוויטת השינה של האם (צילום: איתי בנית)
עכשיו המיטה פונה אל נוף השדות. חדר השינה של האם (צילום: איתי בנית)

בקומה העליונה נמצאת הסוויטה של האם, שחולקה לארבעה איזורים: איזור שינה, מקלחת, חדר ארונות וחדר נעליים. החלוקה נעשתה בעזרת סרגלי עץ שמכניסים תחושת חמימות ומבססות מראה אינטימי ש"מגלה טפח ומכסה טפחיים". הכל הופך לחלל אחד גדול ומרווח, והמחיצה המינימליסטית, שמתכתבת עם פרקט העץ, מוסיפה חמימות ועניין. המיטה, בשונה מגלגולה הקודם שבו פנתה אל הכניסה, פונה כעת אל נוף המרפסת עוצר הנשימה. חדר הרחצה חופה באריחי גרניט פורצלן ענקיים שעוטפים את כל החדר בגוון רך ועדין. הברזים בגוון נחושת עדין, מוסיפים תחושת יוקרה וייחודיות.

אפילו הנעליים קיבלו חדר משלהן. חדר נעליים בסוויטת המאסטר (צילום: איתי בנית)

בחצר פתחה המעצבת את הגדרות שחסמו את הנוף, בחרה חיפוי אבן טבעית ויצרה ספסל עץ מעוגל שצופה אל השדות המוריקים. ג'קוזי מפנק, פינות ישיבה וגזיבו משופע בצמחיה - מאפשרים לדיירי הבית ולאורחיו ליהנות מיפי הטבע ומתחושה של חופשה שאינה נגמרת. בנוסף לאלה תכננה המעצבת לאם המשפחה ולבנה מעין סטודיו לקרמיקה - תחביב משותף של השניים. הרעיון שלשמו שכרו את שירותי המעצבת התגשם: בית עוטף שיכיל את כל מאוויהם של הדיירים, ויגרום לכולם להרגיש בבית מהרגע הראשון.

תכנון החצר מאפשר למשפחה ליהנות מיפי הטבע ויש גם סטודיו לקרמיקה (צילום: איתי בנית)

"היה חשוב לי שהבית ייצג את הגרים בו וידגיש את ייחודם", מסכמת שני פלדשטיין. היא דאגה לשבץ בכל חלליו תמונות ופריטים ממסעותיהם בעולם, כמו תמונות מטיול בוויאטנם מעל שידת הכניסה ופסלים מאפריקה במטבח. זכרונות שמתעצמים עוד יותר על רקע התקופה הנוכחית שבה לא ניתן לנסוע לטיולים בחו"ל.

תמונות ופריטים ממסעות בעולם שובצו ברחבי הבית (צילום: איתי בנית)
ספסל מעוגל הפונה לשדות (צילום: איתי בנית)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully