המטבח הוא מקום מרכזי וחשוב בכל בית, אך קיימים הבדלים בין המטבח בישראל לבין המטבח במדינות שונות באירופה. התרבויות השונות, הרגלי צריכת המזון ואפילו האקלים בכל מדינה, משפיעים מאוד על עיצוב המטבח.
"המטבח הוא אבן היסוד של הבית. זה המקום המרכזי שמחבר בין בני המשפחה והוא פעיל לאורך כל שעות היום. למרות שלמטבח יש תפקיד זהה בכל מדינה, קיימים הבדלים מסוימים בין המטבח האירופאי למטבח הישראלי, הבדלים המתבססים על פערי תרבות", מסביר יאיר רוזן, מנכ"ל חברת BSH (היבואנית הרשמית של בוש, סימנס וקונסטרוקטה).
רוזן התגורר במשך כ-3 שנים בגרמניה במסגרת עבודתו, ואף חי כנער עם משפחתו בלונדון, שם הוא נחשף לראשונה לפערים ולשוני של מוצרי החשמל במטבחים האירופאיים לעומת הישראלים. פערים הקשורים בקדמה טכנולוגית, פערים כלכליים וגם פערי מזג אוויר. רוזן מונה את ההבדלים בין המטבחים, ומסביר מה עומד מאחוריהם.
1. רק בישראל: מקררים בנפח גדול
במדינת ישראל מקרר בנפח 500 ליטר ומעלה נחשב לסטנדרט, בעוד שבאירופה, מקרר 500 ליטר נחשב לגדול מאוד. המקררים שנמכרים לרוב בישראל הם פי 2 בגודלם לעומת המקררים באירופה. בישראל קיים ביקוש למקררים אפילו בגודל של 600 ליטר ומעלה, בעוד באירופה הביקוש הוא למקררים בנפח סביב 300 ליטר. הפערים בגדלים נובעים מהבדלי צריכה ותא משפחתי. בישראל המשפחות גדולות יותר, והישראלים נוטים לארח לעיתים תכופות יותר, בין השאר משום שלרוב בני המשפחה גרים בקרב גיאוגרפית יחסית. לעומת זאת, במדינות אירופה שהן גדולות יותר, בני המשפחה גרים במרחק ותרבות האירוח אינה שגרתית כמו בישראל.
גם ההבדלים בתרבות הצריכה מכתיבים את ההבדל בגודל המקררים - האירופאים הם צרכנים מודעים, שנוהגים לקנות בכמויות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר. מכיוון שלרוב לא יהיו פערי מחירים בין המכולות הקטנות לסופרים הגדולים, אין להם צורך לעשות 'קניה גדולה' בסופר, אלא בכל פעם הם קונים מזון טרי בדיוק בכמות שהם צריכים.
לעומת זאת, בישראל קיימים פערי מחירים דרמטיים בין הרשתות הגדולות למכולות, ולכן נהוג לערוך קניות מרוכזות גם מטעמי חיסכון כלכלי. בהתאם לכך, הישראלים זקוקים למקרר גדול שיכיל את כל המזון שרכשו. בנוסף, האירופאים באופן גורף מעדיפים מקררים עם תצורה פשוטה - 2 דלתות עם מקפיא תחתון, מעל 50% מהמקררים הנמכרים באירופה הם כאלה. מאידך, בישראל מקררי מקפיא תחתון מהווים רק סביב ה-15% מהשוק והתצורה הפופולרית ביותר היא מקררים עם 3 ואף 4 דלתות, המהווים מעל 50% מהמכירות. מקררים שכאלה עדיין מהווים נתח קטן מאוד משוק המקררים באירופה.
2. קולט אדים: מוצר בסיסי באירופה
האירופאים מאוד מודעים לחשיבותו של קולט אדים במטבח, ערך המוסף שלו נובע כתוצאה מחינוך וממצב האקלים. באירופה במשך חודשים רבים מזג האוויר קר, ועלויות החימום גבוהות יחסית. כדי לא לאבד את החימום הביתי, הם נמנעים מפתיחת חלונות בחורף. לכן, בזמן בישול כשעולים ריחות לאוויר, במקום לפתוח חלונות לאוורור, הם בוחרים להפעיל את קולט האדים ולא לבזבז את החימום הביתי.
במטבח הישראלי, נוטים לבנות את המטבח עם חלון מעל הכיריים במחשבה שריחות הבישול יצאו החוצה עם פתיחת החלון. הפעולה הזו מטעה מאחר שהאוויר החיצוני נכנס פנימה, בזמן שעשן הבישול עולה למעלה לתקרה ונשאר בבית. בישראל קולט אדים עדיין נתפס כ'מותרות' או כפריט עיצובי.
3. אינדוקציה או גז?
רוב הבתים באירופה עברו לבשל בכיריים אינדוקציה המהוות בערך כ-50% מהמכירות של כיריים באירופה, בזמן שבשנים האחרונות עולה המודעות לאינדוקציה בישראל, אך אלה עדיין מהווים רק סביב 10% מכמות הכיריים הנמכרות. ההבדלים בין נובעים בעיקר מפערי תשתיות אך גם מהרגלים תרבותיים. בישראל עדיין אוהבים "לראות את האש" ולשרוף חציל על להבה גלויה.
4. בסיום הארוחה באירופה: כל הכלים למדיח
- מדיח כלים באירופה הוא אחד מהמוצרים הכי נמכרים ובסיסיים שתראו בכל בית. לפי נתוני BSH העולמי, באירופה בין 70-80 אחוזים מהבתים מחזיקים מדיח כלים, בעוד שבישראל רק לכ-40 אחוזים יש מדיח כלים בבית. הפערים נובעים כתוצאה מתכנון המטבח ותשתיות. במטבחים רבים בישראל, בעיקר בבתים הישנים יותר, לא תוכנן מקום ייעודי למדיח. בעוד שבאירופה מדיח נחשב לחלק סטנדרטי במטבח החל משנות ה-70 של המאה הקודמת.
5. כביסה במטבח?
בישראל, לרוב מכונת הכביסה תהיה ממוקמת במחסן, מרפסת, חדר אמבטיה, או בחדר שירות בבניה החדשה יותר. לשם השוואה, בבריטניה לדוגמא, במקרים רבים תמצאו את מכונת הכביסה במטבח דווקא. זאת, מהסיבה שהבתים שם ברובם קטנים יותר והבניה ותיקה בהרבה, ולכן לא תוכנן מקום למכונת כביסה. כפועל יוצא מכך, מכונות כביסה משולבות במייבש הרבה יותר נפוצות בגלל שיש מקום רק למכשיר אחד. במדינות אחרות באירופה, תיתכן בעיה דומה בבנייני מגורים, לעיתים הפתרון הוא חדר כביסה שיתופי, ממש מכבסה, לשימוש כלל הדיירים.