אחרי הקורונה: איך יראו המשרדים שלנו כשנחזור לעבודה?

אין ספק שהקורונה הפכה גם את עולם עיצוב המשרדים על פניו. כאשר השאלה הראשונה שאנחנו ממהרים לשאול היא "משרד?" מי בכלל אמר שחייבים משרד בשביל לעבוד? להיות במשרד? להגיע כל בוקר? כל יום? לפגוש בעובדים נוספים? לקיים פגישות פנים מול פנים? חדרי ישיבות קטנים/גדולים שהוקצו לטובת אין ספור פגישות, חללי עבודה משותפים - "Open space"? מטבחונים? מה נעשה עם כל אלו עכשיו?

גם כאן הקורונה הוכיחה לנו שאפשר אחרת. הסתכלות ולמידה מחדש של כל מה שנוגע ל"סביבת העבודה" שלנו. הפתרונות "הטכניים" שנאלצנו להוסיף - מחיצות פרספקט, שימוש בחללים משותפים לפי ימים או שעות, שמירה על ריחוק חברתי לא ישארו איתנו אחרי הקורונה. השאלה מה כן? מה נרצה להשאיר ומה נהיה חייבים להשאיר?

מן הסתם, ההשפעה המיידית והגדולה ביותר היא על הבתים שלנו. נאלצנו לארגן לעצמנו תוך זמן קצר חדר או פינת עבודה, לעבודה יומיומית מתמשכת. העבודה מהבית ושיחות הווידאו הארוכות, שהיו בעבר נחלתם של ההייטקיסטים בלבד, הפכו להיות עבור ארגונים רבים טבעיות ואפילו פרודוקטיביות. המעביד נאלץ להתארגן תוך זמן קצר על עדכון ותגבור המערכות והחומרה והמוטיבציה של העובדים, שהשקיעו מעל ומעבר כדי להוכיח שזה יכול לעבוד גרמו לזה לקרות - תוך זמן קצר ענפים רבים עברו לעבודה פרודוקטיבית מרחוק.

אבל האם נמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה? כנראה שלא. אמנם הוכחנו שזה אפשרי, אבל סביר להניח, שברגע שהמגיפה תיגמר, רובנו נמצא את עצמנו, מהר מאוד בדרך למשרד. בינתיים, כל עוד אתם בכל זאת עובדים מהבית, כדאי שתשפרו מעט את התנאים שלכם. אז בהנחה שכבר דאגתם לעצמכם לכיסא עבודה נוח, שישמש אתכם לישיבה ממושכת. כדאי שתתייחסו גם לתאורה ולאקוסטיקה בסביבת העבודה שארגנתם לעצמכם. גם את אלו ניתן לשפר ולשדרג בקלות יחסית.

בעניין התאורה: שימו לב לגוון האור - התאורה הביתית שונה מזו המקובלת במשרדים, גוון האור בבית יהיה בדרך כלל חם יותר (3,000-3,500 קלווין) בעוד שעבור עבודה מומלץ גוון אור לבן יותר (4,000-5,000 קלווין).

בנוסף, אם אתם יושבים בסביבת חלון ונהנים מאור יום טבעי, השתדלו למקם את המחשב עם הגב כלפי החלון, כדי למנוע השתקפות וסנוור, ובכל מקרה, דאגו שיהיה בשטח העבודה שלכם פיזור של אור אחיד עד כמה שניתן, תאורת שולחן למשל, ממש לא מספיקה ומעייפת מאוד את העיניים. הימנעו גם מגופי תאורה שפולטים חום. השתמשו בתאורת לד, שהיא גם חסכונית יותר וגם לא מוסיפה לחדר חום מיותר.

ובעניין האקוסטיקה - "נקודה רגישה" במיוחד, כאשר בדרך כלל, הבית מאוכלס בבני משפחה נוספים, שגם הם עובדים, לומדים או מקיימים שיחות וידאו למיניהן. גם כאן, ניתן לעזור ולשפר את המצב באמצעות כלים אקוסטיים פשוטים - כל דבר מחורץ או ספוגי שתוסיפו לסביבת העבודה שלכם ישפר את האקוסטיקה: שטיח קטן שתניחו מתחת לשולחן יכול להיות התחלה מצוינת, וילונות, כריות, מדפים/כוורת - משמשים כסופגי רעשים מצוינים.

סביר להניח "שהיום שאחרי", ישאיר אותנו מעט "מצולקים" וחוששים, או לפחות עם רצון להיות מוכנים יותר לקראת הפעם הבאה. "היום שאחרי" גם לא יקרה ביום אחד, מדובר בתהליך של מחקר ולמידה מחדש של תנאים וצרכים. התאוששות ממגפה עולמית מחייבת חשיבה עיצובית חדשנית.

החשיבה העיצובית החדשה תכלול לא רק שינוי בסגנון הכללי, אלא גם באופן החשיבה על הפונקציונליות של כל חלל וההתייחסות אל תנאי השטח כאשר מתמודדים עם צרכים חדשים, במיוחד במקומות בהם אנשים עשויים לבוא במגע קרוב זה עם זה. הפרוגרמה משתנה ותפקידו של מעצב הפנים הופך להיות חשוב ומאתגר מתמיד.

מעצב הפנים נדרש ליישם את הלקחים ולתכנן חללים - חללי עבודה, חללי קמעונאות, כיתות לימוד, מסעדות, בתי מלון, בתי חולים וכדומה, שיאפשרו עבודה בריאה ובטוחה יותר בעתיד.

הנושא הבוער הזה נמצא על סדר היום העיצובי, ומשרדים שיעוצבו בעת הזאת חייבים להתייחס לנושא ברמת התכנון, העיצוב והחומר.

במהלך תשאול והכנת הפרוגרמה לתכנון משרד חדש נהיה חייבים להתייחס לאזורים בעלי פוטנציאל חשיפה גבוה. לייצר מעין "סולם ממשקים", אם תרצו אפשר גם לקרוא לזה "רמזור". מטבח, חדרי שירותים וחדרי ישיבות, ידורגו למשל גבוה בסולם, בעוד שעמדת העבודה האישית, של כל עובד, תדורג במקום נמוך.

"הרמזור" חייב להתייחס גם לנקודות ולאזורים שמושכים אליהם מגע באופן שוטף, כמו ידיות לפתיחת דלתות ומתגי תאורה, את מקומו של המגע הפיזי יתפסו במקרה זה חיישני תנועה וטכנולוגיה מתקדמת.

גם בחירת החומרים תזכה להסתכלות חדשה, נעדיף חומרים ומשטחים עמידים בפני חיידקים ובעלי יכולת לעבור סטריליזציה בקלות ובמהירות יחסית, כמו מוצרי ויניל ומשטחי נירוסטה.

במטבחים, במעקות, ובדלפקי הקבלה למשל נעדיף לשלב גימורים של חומרים בעלי עומס נגיפי נמוך. זכוכית, פרספקס, ברונזה, נחושת, פליז וחומרים שאינם נקבוביים, יקבלו ביטוי גובר בעיצוב חלל עבודה יפה ובטוח יותר.

האפשרות לפתוח חלון תמיד תהיה האלטרנטיבה הטובה ביותר מבחינת תחלופת האוויר במשרד. כמה שיותר חלונות, המספקים כניסה ויציאה של אוויר צח מכיוונים שונים, יותר טוב. אבל במשרדים רבים, אין חלונות "אמיתיים", שניתנים לפתיחה, אלא רק קירות מסך שמדמים חלונות. במקרים אלו, צריך יהיה להקפיד על כיוון המערכות למצב בו יהיו פחות ערבולים של האוויר הקיים בחדר ויותר החלפות אוויר וכניסה של אוויר צח. בנוסף, מומלץ יהיה לשקול שימוש במכשירי טיהור אוויר והשמדת חומר ביולוגי.

לא הגיוני לחשוב שעובדים ישהו במשרד עם מסכות במשך יום שלם אך בכל מקרה, מומלץ לקחת בחשבון תכנון של "חדרי מנוחה" שבהם ניתן יהיה להסיר את המסיכה ולנשום לרווחה, במיוחד במשרדים שבהם אין אזורים שנמצאים באוויר הפתוח - פאטיו, מרפסת, גג או אפשרות לצאת לחצר.

חללי העבודה המשותפים, שמאפשרים למעביד לרכז מספר גדול של עובדים בחלל קטן יחסית יצטרכו להיערך לקראת מצב שבו מתאפשר ריחוק של לפחות 2 מ' בין העובדים. שימוש במחיצות, בין עמדות העבודה האישיות, שבעבר שימש בעיקר עבור ארגון עמדת העבודה, אחסון או כפרט אקוסטי מקבל כעת משמעות חדשה כמגן מפני העברת נגיפים.

משרדי המנהלים יאלצו לצמצם את שטחם לטובת הגדלת השטח הציבורי ושמירה על רווחתם של העובדים. ומבנה "הקפסולות" שמוכר לנו כל כך יקבל ביטוי בשטח, בצורה של חלוקת החלל לתתי חללים, שמשמשים קבוצות קטנות וקבועות של עובדים.

שירלי כץ היא הבעלים של Inside - תכנון ועיצוב פנים.