המפתח לשינוי של בתי החולים טמון דווקא בעיצוב

בעוד קופות החולים כבר עושות את המירב עם רפואה היברידית אינטרנטית, בבתי החולים עדיין לא השכילו להבין כיצד לשנות את חוויית הביקור הטראומתית. אפשר לשפר את החוויה, וזה מתחיל בשיפור חלל המרפאה

  • קופת חולים
אבי שטרנפלד
בווידאו: מנהל בית החולים הדסה בדיון בוועדה לביקורת המדינה על העומס בבתי החולים בשל התחלואה בקורונה (צילום: ערוץ כנסת)

הקורונה העלתה על סדר היום את מוכנות בתי החולים וקופות החולים למשבר. משבר הקורונה הביא לשיא פרדיגמות עיצוביות חדשות המבטאות את רצון בתי החולים וקופות החולים לצמצם עד כמה שניתן את הגעתם הפיזית של המטופלים הבאים בשעריהם, ולספק לאלו שכן באים חוויית שירות אחרת ומתקדמת. בנוסף, הוביל המשבר גם להקטנת החשיפה בין מטופלים בריאים המגיעים לבדיקות מעקב לבין מטופלים המגיעים עקב מחלה ועלולים להדביק אותם.

ואכן בעוד מרפאות קופות חולים עושות את המירב לגרום לאנשים לא להגיע כלל על ידי רפואה היברידית אינטרנטית, בתי החולים עדיין לא מתוקצבים לעבור לפעילות כזאת והם פועלים באופן שונה מקופות החולים. יחד עם זאת, נוכח העובדה שמרפאות החוץ הופכות להיות מקור הכנסה חשוב עבורן הן עוברות ויעברו עוד מתיחת פנים ויהפכו להיות נעימות עבור המטופל, כך שהחוויה כולה תהיה סימפטית יותר. כמו כן, בגלל הקורונה, בעתיד נראה בבתי החולים מחלקות משולבות - כלומר מחלקות רגילות בשגרה ההופכות במקרה של מגיפה למחלקות עבור חולי המגיפה.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
יותר מרווח, יותר נעים. מרפאה של מכבי (צילום: כנרת לוי)

מחקרים רבים מצביעים על כך, שחוויית הביקור במרפאות בתי חולים היא אחת החוויות הטראומטיות ביותר, כאשר לאווירה השורה בחלל המרפאה השפעה גדולה על אופן הטיפול, ועל יכולתו של המטופל להתמסר אליו. בתי החולים חייבים להשתנות ולדאוג לשיפור חוויית המשתמש. איך עושים זאת? ראשית, צריך לשנות את היחס ללקוחות מחולים למטופלים. יש לזכור כי לא כל מי שמגיע למרפאה הוא בהכרח חולה. זה יכול להיות אדם מבוגר שמגיע לבדיקה תקופתית, צעיר שבא לשאול שאלה וכד'. אותם אנשים לא צריכים לשבת יחד עם משתעלים במסדרון על כיסאות פלסטיק ולהרגיש שבאו לקופת חולים - מגיעה להם חוויית משתמש אחרת. במקום חללים סגורים ומחניקים של מטופלים משתעלים יש לתכנן חלל המתנה מרוכז המאובזר במערכת ממוחשבת ("מספר 17 - גש לחדר 82"). בדיוק כמו במרכזי השירות של חברות הסלולר, הלקוח צריך לשבת ליד עמדת קפה, באולם המתנה מרווח ויפה, במקום לשבת במסדרונות הצפופים. תחוש המטופל תהיה אחרת לגמרי.

אדם ממתין בממוצע לתור בין 10-20 דקות. כאשר הוא אינו נינוח, הוא משרה אווירה לא טובה על כל המרפאה. הרופאים במרפאות עובדים בשיטת סרט נע של 5 דקות בממוצע לכל מטופל, ולכן חשוב שהמטופל יגיע רגוע וב-State of Mind הנכון. על העיצוב לשדר: "אנחנו לא קופת חולים. אנחנו עוסקים בבריאות ולא בחולי". יש להפסיק את המנהג שבו יהיו שמות המטופלים על הדלתות - זה לא ראוי וחודר לפרטיות. כל מערכת התורים חייבת להיות ממוחשבת.

כשאדם נינוח הוא משרה אווירה טובה יותר במרפאה (צילום: עודד קרני)

לאווירה השורה בחלל המרפאה השפעה גדולה על אופן הטיפול ועל יכולתו של המטופל להתמסר אליו. שיטת עיצוב הנשענת על עוגנים פסיכולוגיים, חברתיים וטיפוליים, מעבר להיבטים האדריכליים והתכנוניים, עיצוב ייחודי, המבוסס על בחירה נכונה של חומרי גמר, תחושת חמימות ונעימות, תאורה טבעית, שילוב מרקמים וצבעים מתאימים, ושימוש בחומרים טבעיים. באמצעות אלמנטים של תאורה, צבע וטקסטורות, ודרך תכנון ועיצוב טוטאלי עד לפרטים הקטנים, תצליח ליצור מרפאות בעלות אמירה עיצובית ייחודית. מרפאות ההופכות ל"אי של שקט" עבור המטופלים ומסייעות בהפחתת החששות והפחדים הטיפוליים.

יש כבר ידע קיים וספרות ענפה בתחום. על יותר ויותר מרפאות ובתי חולים להתקדם לשם, להבין שהאדם שמגיע בשערים הוא לקוח ולא חולה ולכן צריך לקבל יחס אחר. מטופל שיקבל יחס כזה יהיה רגוע יותר, שלו יותר וזהו נכס לכל קופת חולים.

אדריכל אבי שטרנפלד הוא מומחה בתכנון מרפאות ובתי חולים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully