הפרויקט: שיפוץ דירה בהרצליה
שטח: 80 מ"ר
תכנון ועיצוב פנים: נעמה מירון יוסף
קבלן: עדי חזן
רחל היא אישה ססגונית בת 59, חובבת אומנות, דיאטנית קלינית במקצועה, שסובלת ממחלה ניוונית מתקדמת הגורמת בהדרגה לצמצום שדה ראייתה עד עיוורון. כשהיא פגשה את מעצבת הפנים נעמה מירון יוסף בפעם הראשונה היא כבר ידעה בדיוק מה היא רוצה: דירה חדשה, עם אנרגיות חדשות שמתאימות לשלב הבא בחייה.
"הציפיות שלה מהדירה היו גדולות ומדוייקות, היא הגיע עם חומר השראה שאספה במהלך השנים בטיולים סביב העולם", מספרת המעצבת מירון יוסף, "החלום של רחל הסתכם במשפט שמאוד ריגש אותי ונחרט אצלי עמוק בלב: 'שנים חייתי ככבל מאריך. אני רוצה זיכרון צבעוני וטוב מביתי, אני רוצה להיכנס הביתה ושכל החושים שלי יעבדו".
כבר בשלב יצירת לוח ההשראה החליטה המעצבת שסיפור החיים העוצמתי של רחל חייב לקבל ביטוי בתכנון ובעיצוב הבית. האתגר המשמעותי היה להפוך דירת שלושה חדרים קטנה, 80 מ"ר, לדירה מרווחת ונגישה המתאימה לצרכים הפיזיים המשתנים של רחל.
בתחילת הדרך הוגדרו שלוש מטרות עיקריות:
1. להכניס את כל הפונקציות השונות בהתאמה מלאה להנדסת אנוש ונגישות.
2. לייצר אשליה של דירה מרווחת וגדולה.
3. לייצר עבור הדיירת זיכרון חדש, חיובי, מרומם, צבעוני וכזה אפשר למשש.
"בחרתי לפרק את כל ה'אבנים' - להפוך את הדירה ולעשות שינוי אמיתי", אומרת מירון יוסף. מיקומם של המטבח והחדרים שונה, תוך התחשבות בכיווני האוויר והאור בדירה, והחלל הציבורי זכה להרחבה משמעותית. החומרים שנבחרו עבור הדירה הם: ברזל, עץ ובטון, המשתנים עם הזמן ומסמלים חיים. פלטת צבעי הפרויקט נשענה על חוויות החיים וזיכרונותיה של רחל.
במרכז הדירה נמצא גרם מדרגות קלות, עשויות ברזל ועץ, שמהווה עוגן ומרכז הדירה. גוף תאורה שהותקן בתקרה העליונה יוצר היטל אור על הרצפה ומבליט את המדרגות, כמו מסמן דרך. הבחירה לכלוא את מהלך המדרגות במיתרי ברזל דקיקים נותן תחושה של אווריריות וריחוף לצד קשיחות החומר.
אלמנט הנגרות שנוצר עבור הטלוויזיה נולד במחשבה לייצר מסדרון פתוח ופונקציונאלי ובכך לחסוך מקום של קיר טלוויזיה. הדבר תרם רבות לתחושת המרחב ומאפשר צפייה בטלוויזיה מכל אזור בחלל הציבורי- מטבח, סלון ופינת האוכל.
בהקשבה מלאה לרצונותיה של הדיירת, שהביעה את חיבתה למבנים ולחומרים של פעם הוכנסו לבית נגיעות רטרו "מבית אבא", כמו שטיח מאריחי בטון מצויירים ברצפת המטבח.
במסגרת השינוי הכולל במיקומים הפונקציונאליים של חללי הדירה, יחידת המאסטר מוקמה היכן שעמד המטבח הישן וחדר הרחצה תפס את מקומו של חדר השירות. הדבר תרם רבות לחיבור פתוח בין החללים ויוצר אשליית מרחב.
האתגר למצוא מקום לכלל הפונקציות דרש פתרונות יצירתיים, כמו למשל מסגור המיטה הזוגית ביחידת ארון בגדים, מותאמת לצרכיה האישיים של רחל. גם השידות לצד המיטה תוכננו כחלק מפריט נגרות זה.
התכנון כולו כלל הקפדה יתרה על פונקציונליות עם דגש על נגישות נוחה, היות ורחל סובלת ממגבלת ראייה משמעותית. "כשסיימנו את העבודה על הדירה ישבנו שתינו בסלון נפעמות ונרגשות מהתוצאה", נזכרת מירון יוסף, "שוב הייתה זו רחל שסיכמה באופן מדויק את ההרגשה - 'נעמה, זו ממש דירה קטנה - גדולה', היא אמרה".
