עידן הקורונה הוא סוג של PAUSE על החיים. תקופה של התבוננות, תקופה של התכנסות, של משפחה, הרהורים ומחשבות. ושאלת השאלות היא מה יקרה בעידן הפוסט קורונה? האם נחזור לשגרה, האם נשנה משהו? האם נשתנה בעצמנו?
אין ספק שרובנו הבנו את חשיבות הבית. הפינה האינטימית שלנו. המפלט מהיום יום הפך להיות מקלט קבוע. האם זו הזדמנות לשנות את הבית? לתכנן אותו אחרת? במה כדאי להשקיע, ועל מה כדאי לוותר? שאלנו מומחים בעולם העיצוב איך הם חושבים שייראה היום שאחרי.
"אני רואה בתקופה שאנחנו חווים עתה קריאת השכמה, מעין איתות שהיקום שולח לנו שיגרום לדברים בעולם להראות אחרת, כל שכן בתחום התכנון והעיצוב", אומרת האדריכלית נירית פרנקל, מבעלות המשרד פרנקל אדריכלים. "מעל לכל, ישתנו מתודות העבודה, יותר אנשים יעברו לעבוד מהבית וכאן נשאלת השאלה במה זה כרוך וכיצד ישפיע הצורך במרחב העבודה על יתרת הבית", היא מהרהרת.
"אני חושבת שלמדנו להבין שבמצבי קיצון כאלה אין הבדל ממשי בין גוון עור, דת או מצב כלכלי, כולנו חשופים ומהמקום הזה של ענווה והכרת תודה נחזור לסגנונות עיצוב שיש מאחוריהם תפיסות עולם עמוקות, כמו העיצוב היפני והסקנדינבי", מסבירה פרנקל. "אני מאמינה שנראה עיצובים פחות מצועצעים ויותר אותנטיים. ככלל, נהיה יותר ממוקדים בצרכים שלנו. התכנון יתבסס על זיקוק הדברים שחשובים לנו באמת. אני גם מאמינה שערך המשפחה יתחזק. יתכן מאוד שינתן פחות דגש על אירוח ויותר דגש על צרכי המשפחה".
"משבר של 3 חודשים לא ישנה את סביבת העבודה"
עופר איתן, מנכ"ל ומבעלי חברת מיידסק, המתמחה בפתרונות לסביבת העבודה, מסביר "קשה לי לראות את סביבת העבודה משתנה בעקבות משבר הקורונה. אך בהחלט ייתכן שנראה יותר עמדות עבודה "חמות" המאפשרות למי שיכול לעבוד מרחוק ועובד גם מהבית לבוא ולאייש עמדה זמנית במשרד. נכון שלקורונה תהיה השפעה על הכלכלה, אבל כדי שיהיה אימפקט על סביבת העבודה, צריך להיות שינוי חברתי-סוציולוגי וזה לא יקרה, אנשים צריכים אנשים כדי לעבוד. משבר של שלושה חודשים בניגוד למשברים עולמיים שנמשכו שנים רבות (כמו מלחמת עולם), לא יכול לגרום לשינויים סוציולוגיים דרמטיים".
"בעידן הפוסט קורונה אנשים לדעתי ישקיעו יותר בפונקציונאליות הבית. התקופה הזו חשפה בפנינו עד כמה חשוב לנו המרחב הביתי, חלוקת החלל, והנוחות שהבית מאפשר לנו", מסבירה שלומית לזרוביץ, מנהלת השיווק ופיתוח עסקי ב"סטודיו קרמיקה". לדבריה, "אנשים חוו מקרוב ועל בשרם את חשיבות תכנון המרחב האישי שלהם. בתכנון של הבית יילקחו בחשבון הצרכים החדשים - סביבת עבודה נוחה שמאפשרת תקשורת מרחוק, והבנה כללית שהבית שלנו חייב להיות חלק מהאנרגיה שאנחנו מבקשים לחיים שלנו. ייתכן שהצעדים הכלכליים בתכנון הבית יהיו קפדניים ופחות פזרניים וראוותניים".
המרפסת כאי של שפיות
שי דוד, מחברת כרכום, מתייחס דווקא לחלל החוץ של הבית "המרפסת הפכה בחודשים האחרונים לסמל בינלאומי ומייצגת לא רק את הטבע אלא משמשת גם אי של שפיות. היא לוקחת אותנו אחורה בזמן, לימים בהם היינו מתקשרים דרכה עם השכנים ונושמים את הרחוב. אני חושב שיותר מאי פעם אנשים מבינים שמרפסת, או חללי חוץ כמו גג או גינה, הם משני חיים", הוא אומר. לדבריו, השקעה בסביבת ה-OUTDOOR היא בראש ובראשונה השקעה בעצמנו, וביכולת שלנו להנות מאורח חיים שפוי ובריא.
"המחשבה הקלאסית שהמרפסת חוסמת את הסלון או לחלופין מקטינה את שטח הבית חלפה מן העולם ועל אחת כמה בעידן הקורונה: תפישת האדריכלות המודרנית דוגלת בחיבור בין הפנים והחוץ עם מינימום חסמים. הניתוק הוא וירטואלי, הסלון לא באמת נגמר וגם לא ממש משנה איפה הוויטרינה ממוקמת. כשאדם יושב בחוץ וצופה לעבר הסלון העין שלו לא קוראת את המרחב כשני חללים נפרדים".
ואילו המעצב ניצן הורוביץ סבור שהבידוד הכפוי שנכפה על כל העולם יעורר פרצי יצירתיות אצל מעצבים בתחומים שונים: "אני מאמין שהסיטואציה שאנחנו מצויים בה, שמייצרת קיפאון בכל תחום בחיים ובתוך כך גם בתחום העיצוב, דווקא תמריץ ותגרום למותגים ולמעצבים לפרוץ עם סגנונות עיצוב חדשים ובשלב זה קשה להעריך מה הם יהיו", הוא אומר. לדבריו, ההצטיידות באספקת מזון גדולה תשפיע אף היא על תכנון המרחב הביתי. "מבחינת תכנון הבית, נתקלנו בסיטואציה שגורמת לנו לאגור יותר ולכן אני מאמין שתתחיל מגמה של תכנון מקומות אחסון ייעודיים והגדלת הנפח של מקומות אחסון טריוויאליים. אני מאמין שהמזווים, חדרי שירות וכיוב' יגדלו על חשבון חללים אחרים", הוא מסביר.