לאן הגענו
לרחוב רבי חנינא בשוק הפשפשים, ללופט בן שתי קומות, בגודל 112 מ"ר.
כאן גרים
יפעת שומרוני, שותפה במשרד "יפעת שומרוני ואייל בן זאב" המתמחה בתקשורת שיווקית, אסטרטגיה ותוכן. אחרי קריירה ארוכה כעיתונאית ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב", היא החליטה לעבור לצדה השני של מפת התקשורת ופתחה את המשרד לפני מספר שנים. "אני חושבת שנולדתי להטוטנית מלים וכבר בגיל צעיר הבנתי שאני רוצה להפוך את הכישרון למקצוע", היא נזכרת. לצד המילה הכתובה, היא מחוברת גם לעולמות של עיצוב ואמנות. "כשגרתי בארה"ב היה לי עסק לעיצוב פנים ובין היתר עיצבתי קולקציות של בגדים ותכשיטים. זה משהו בבטן, אני זקוקה תמיד למימד יצירתי שיגרה את הדימיון". כשהיא לא צורכת תרבות ואמנות או מתכננת קמפיינים, יפעת מעדיפה להתרחק מהציוויליזציה ואוהבת לטייל ביעדים שהקדמה טרם הותירה בהם את חותמה.
יגעת ומצאת
לפני שנה, בערב יום הולדתה, קיבלה יפעת טלפון גורלי ממכר שסיפר לה שמצא עבורה את דירת החלומות. "גרתי באותה תקופה ברמת גן אבל חלמתי על לופט יפואי. כשהגעתי לכאן ראיתי חלל של 55 מ"ר עם תקרה בגובה 7 מטרים ומיד זיהיתי את הפוטנציאל. החלטתי לקחת את זה כפרויקט והצעתי לבעל הדירה לשפץ על חשבוני, תמורת קיזוז בשכר הדירה".
הום סטיילינג
על מנת להפוך את הלופט לבית חלומותיה היה ברור ליפעת שתהליך השיפוץ יכלול הוספת קומת גלריה שתאפשר חלל מגורים דינאמי יותר. מכיוון שלא רצתה לאבד את תחושת המרחב של התקרה הגבוהה, היא החליטה לייצר פיר פתוח במרכזה של הקומה השנייה. "תהליך השיפוץ ארך חצי שנה והיה מאוד אינטנסיבי, אבל זו היתה גם חגיגה של יצירתיות. הקו המרכזי שהולך מהמטבח, דרך גרם המדרגות ועד הגלריה הוא שימוש בברזל. לוחות הברזל שהובאו לכאן עדיין נושאים סדרה של מספרים מקוריים, הם נצבעו אך ורק בלכה, כדי להשאיר את המראה האותנטי".
למראה התעשייתי של הלופט תורמים חלונות בלגיים עם פרופילי מתכת, מהם נשקף נוף אורבני של שוק הפשפשים. "היה לי חשוב לשלב בין הפנים והחוץ. כשפותחים את חלונות הסלון והמטבח, יש ממש ערבוב בין השניים ונוצרת תחושה של חלל אירוח אחד גדול". בשל חיבתה של הדיירת לאירוח היא יצרה שתי פינות אוכל: פנימית וחיצונית, וגם בנתה במרפסת צמד ברים שישיבה לצידם מאפשרת קשר עין ישיר עם הסביבה החיצונית. את השימוש הנרחב בברזל ובפלטת גוונים כסופים ואפורים, היא איזנה בעזרת צהוב חמים, שחוזר במספר מיקומים בדירה ובולט בעיקר בארונות המטבח.
בניגוד לחספוס והמינימליזם של קומת הכניסה, קומת הגלריה מתאפיינת בקווים רכים וכפריים יותר. תקרת עץ, רצפת פרקט, טקסטיל עשיר ורהיטים בהירים, יוצרים מראה חמים של עליית גג. "קומת הגלריה זה בית המקדש שלי", יפעת מכריזה. "יצרתי כאן חלל דו-שימושי שמשמש גם לשינה וגם לאירוח". כיאה לבית מקדש פרטי, הוכנסו לכאן פריטים וחפצים יקרים לליבה של הדיירת כמו פסנתר, עליו היא מנגנת בשעות הפנאי, וטפט בדוגמת ספריה לבנה, שרכשה בטיול בפריז. גם כאן כמו למטה, בולטים פרופילים בלגיים דרכם חודרת תאורה טבעית, המאפשרים גם יציאה למרפסת קומפקטית ונעימה.
מוציאים חוזה
שכ"ד - 8,000 שקלים בחודש. ארנונה - 400 שקלים לחודשיים, חשמל- 500 שקלים לחודשיים.
פאנלים
את משכנה הפרטי דואגת הדיירת להשאיר נקי ומסודר בכל ימות השבוע. "אני מאוד אוהבת לנקות ולא סומכת על אף אחד אחר עם זה, אז אני מנקה תמיד בעצמי ובתדירות גבוהה למדי. זו הפרעה שאני מטפלת בה בימים אלה", היא צוחקת.
דו"ח מקרר
ביטוי נוסף לפן היצירתי באישיותה של יפעת, הוא חיבתה לבישול והיא נוהגת לבצע את המלאכה לפי צבעים או בהתאם לעונות השנה. "בקיץ יש כאן הרבה סלטים ופירות ים, בזמן שהחורף מוקדש למרקים וקדרות". רבים מחומרי הגלם בתבשיליה מגיעים משוקי אוכל ביעדים בהם היא מטיילת, אבל במקרר שלה תמצאו באופן קבוע את המשקה המקומי ביותר: שוקו יטבתה ללא סוכר.
עתידות
כמי שהספיקה להתגורר ב-3 יבשות שונות במהלך חייה, יפעת רואה את יפו כמקום טוב באמצע. "אני מאוד אוהבת את האווירה הקוסמופוליטית שיש כאן - פעמוני כנסייה מתערבבים בצלילי המואזין וברחובות יש בליל של אנשים שנותן תחושה בינלאומית. בשלב זה אין לי אין שום תכנית לעזוב".
חושבים שהדירה שלכם מתאימה למדור?
שגרו מייל לגילי אלעד gili_elad@hotmail.com
רוצים להציץ לעוד דירות שכורות ברחבי הארץ? כנסו לכאן
