בשנת 2015, כשסצנת מתחמי העבודה המשותפים עוד הייתה בחיתוליה, פנה היזם של Merkspace למעצבת המסחרית תמר שניידר על מנת לאפיין ולפצח קונספט מסחרי, בפרויקט של חלל משותף ראשון בתל אביב.
שניידר אתרה ביחד עם היזם נכסים מתאימים, בנתה עולם תוכן חווייתי ומיתוג עסקי לכל אחד מהחללים ואפילו התוותה את השם Merkspace (מיתוג בגרמנית ובהולנדית). חזון לבידול וזיהוי עסקי שמתכתב עם אירופה.
"המטרה השיווקית הייתה למקד את חוויית השימוש של בעלי העסקים שמנויים במתחם למודעות למרכיבי הבידול העסיקי ומיתוג ובכך לייצר מרחב המפגיש בין פעילות עסקית ומיתוג, ליצור מתחמי עבודה מבוססי קהילה כאשר לכל סניף (כיום יש 4 סניפים בישראל ו-2 באמסטרדם) תהיה את השפה הוויזואלית המתאימה לו ביותר תוך התייחסות לקהל היעד האולטימטיבי והקונטקסט ללוקיישן עצמו".
"החזון בעבודתי היה להצליח ולמגנט עבור כל סניף את הלקוחות הפוטנציאלים המתאימים לאותו לוקיישן. וההצלחה של המגמה הזו היא הגברת הביקוש. תכניות העבודה, והעיצוב הם בעצםBy product של הבנות אלה. שני הסניפים הראשונים במרכז העיר והשניים האחרים בצפון העיר".
במבחן התוצאה המרקספייסים נבדלים זה מזה, הסניף הראשון פונה ליזמים צעירים, מפתחי אפליקציות והיפסטרים ומשדר צבעוניות ומראה אורבני ואקלקטי תוסס. הוא מתאים בעיקר למי שמחפשים חלל עבודה נגיש בהליכה ברגל מהבית או עם אופניים, רובם המכריע תושבי העיר.
הסניף השני, התאים יותר למי שמגיע ברכבת או ברכב גם מחוץ לתל אביב והוא מעוצב בדרך שתתאים לפרינסלרים ולעסקים קטנים. הסניף השלישי מוקדש לחברות קטנות ובנוניות בתכנון של אגפים פרטיים עם יכולת להשיג פרטיות פיזית ולסגור אגפים והקומה השנייה לחברות ועסקים קטנים יותר.
הסניף הרביעי מזוהה עם שת"פ בין חברת מרקספייס לחברת פיתוח משחקים ואפליקציות בתחום הספורט, שת"פ שקבע את הטון והאופי של המקום והפכה את המתחם למוקד משיכה למפתחי אפליקציות ומשחקים.
שניידר מסבירה שבכול הפרויקטים הדינמיקה העסקית היא זו שקובעת את עיצוב הפנים. "השאיפה לייצר חיבור רגשי שבא לידי ביטוי במרחבים השונים ובאופן פונקציונאלי. למשל, אפשר לבחור איך ייראה המפגש העסקי - בחדר ישיבות פורמאלי יותר או על הבר לשיחת חולין או מפגש באווירה בלתי מחייבת".
המעצבת אומרת שהמרחבים עוצבו בתקציב מצומצם ומוגבל ואינם נכנעים למגמות הזמן ולטרנדים ומעניקים תחושה של בית עסקי ואקלקטי, השפעות בין מזרח ומערב, בין נוסטלגיה לכאן ועכשיו, פריטים רבים שמעוררים עניין. "העיצוב רבגוני כדי שהוא יתאים למגוון אוכלוסיות וסיטואציות במרחב העבודה".
שניידר מצביעה על החשיבות השימוש בזכוכית במרחבי עבודה משותפים, תוך הקפדה ותכנון קפדני על הקשר בין העמיתים לחלל, כך שתישמר פרטיות אך גם יכולת לתקשר, על ידי מרחבי זכוכית שיצרו פרטיות אך גם פתיחות ברחב, חדרים שמתאימים לפרזנטציות, ישיבה נוחה לכל אחד, חדרי מדיה, על ידי בחינת דפוסי התנהגות עסקיים יוצאים לתכנון ועיצוב המרחב.
בחללים באים לידי ביטוי ניגודים משלימים, וינטג' ובארוק שפוגשים יוקרה וסולידיות, חיבורים אישיים ועסקיים שנרקמים בין אנשים וגם בחלל -מבני עץ בניחוח כפרי, פריטים נוסטלגיים שפורקו ממקומות שונים או נרכשו ביוון או טורקיה, טאץ' מזרח אירופאי שהביא עמו היזם, תאורה היקפית ותאורת עבודה ממוקד.
שניידר מסכמת ש"האתגר האמיתי היה לפצח את הקונספט של חללי העבודה המשותפים ולמשוך את הקהילה המתאימה על ידי מיתוג החלל כך שיתאים לצרכים ולויז'ן העסקי של כל אחד מהם".
לעבודות נוספות של מעצבת הפנים תמר שניידר