נאסה פונאהרה, אמנית יפנית צעירה עושה העתקים מדויקים של יצירות אמנות מפורסמות באמצעות גלילים של וואשי טייפ וסרטים צבעוניים. הקולקציה המרשימה שלה, שרק הולכת וגדלה כוללת יצירות מפורסמות של ציירים גדולים כמו ורמיר, דה וינצ'י, ואן גוך, מונק ורבים נוספים. אולם תחת ידיה של פונאהרה היצירות המוכרות מפסיקות להיות ציורים והופכות לקולאז'ים מורכבים ויפיפיים של חתיכות קטנטנות של סרטים דביקים, כשהשלמתה של יצירה אחת נמשכת כשבוע ימים.
וואשי טייפ, המדיום האמנותי בו משתמשת האמנית, הינו נייר יפני מסורתי שמגיע במגוון צבעים, הדפסים ועיצובים. האובססיה של פונאהרה עם המסקינג טייפ הצבעוני החלה כתחביב, כשהיא פצחה באיסוף של כל הסוגים השונים שרק יכלה למצוא. היה זה רק אחרי שהשתמשה בוואשי טייפ ביצירת משימה במהלך לימודי האמנות שלה ונחשפה לתגובותיהם של חבריה לכיתה, כשהבינה את מלוא הפוטנציאל הגלום בטכניקה שיצרה. החיזוקים החיצוניים היו אלה שלבסוף הוציאו אותה אל דרכה האמנותית, בה החלה לשכפל ציורים מפורסמים באמצעות הפיסות הדביקות הצבעוניות.
אוסף של מאות על גבי מאות גלילים דביקים שברשותה רק ממשיך לגדול וכך גם הגוף העבודה של פונאהרה. מ"הצעקה" של אדוארד מונק ועד ל"נערה עם עגיל פנינה" של יאן וֵרמִיר, היא ממשיכה לייצר עוד ועוד יצירות, ביניהן גם עבודות בהזמנה פרטית עבור ארגונים ולקוחות רבים.
