דיירים: זוג
מיקום: שכונת תל ברוך, צפון תל אביב
שטח: 300 מ"ר
אדריכלות ועיצוב פנים: מיכל יפתח רותם
מהנדס קונסטרוקציה: גיורא גולדהכט
פיקוח וניהול ביצוע: אריה כהן
על מגרש ריק צר וארוך בתל ברוך, תכננה האדריכלית בית דו משפחתי. לשני הבתים נבחר קונספט של "שניים ביחד וכל אחד לחוד", כלומר שני חלקי המבנה אינם זהים, אבל חיים יחד בהרמוניה. כל צד של המבנה קיבל את הייחוד העיצובי שלו המותאם לדייריו מבפנים ומבחוץ. לכן חזיתות הבתים אינן זהות, אך מותאמות בקווי התכנון.
כל בית תוכנן החל ממצב של מגרש ריק ועד שהמבנה אוכלס, כולל תכנון אדריכלי ועיצוב פנים עד לפרטים הקטנים ביותר. הבית הימני בן 4 הקומות תוכנן על מגרש בו לפי קווי הבניין המותרים נשארו לרוחב הבית 6 מטרים בלבד. חלק חשוב מהאתגר האדריכלי היה איך להעמיד את הבית וחלליו בצורה שתמנע הרגשה של המצאות בתוך חלל צר וארוך.
האתגר טופל גם ברמת האדריכלות המבנה וגם באדריכלות הפנים. לכיוון החזית לרחוב נעשה שימוש בחלונות רציפים בגובה 3 קומות כדי לייצר מעבר אור מסיבי לפנים המבנה. החלונות הרציפים הם בחזית דרומית, ולכן הם חופו ברפפות חיצוניות חשמליות רציפות לגובה 3 קומות על מנת לאפשר סינון ושליטה על האור והשמש.
בפינות המבנה עמודים נותקו מהקירות והורחקו החוצה על מנת לייצר חזית שקופה רציפה ללא עמודים בפינות. זה איפשר לייצר וויטרינה פינתית ולפתוח עוד חזית עם מראה לגינה. ניתוק העמוד מהקיר והרחקתו החוצה יצרו מצב בו שתי חזיתות של הבית נפתחו לנוף עם "פינה שקופה", המייצרת נקודת מבט עם שדה ראייה רחב יותר אל החוץ. היציאה לגינה נעשית משתי החזיתות, אלמנט שגם הוא מטשטש את ההימצאות בחלל צר.
העמדת הקירות והריהוט נעשתה בצורה מיטבית על מנת לייצר מעברים ותחושה מרווחת בכל מקום בבית כדי שלא יורגש החלל הצר. ריהוט הסלון הונח במרכז החלל כך שסביבו יש מעברים ואין צפיפות. סגנון העיצוב שנבחר הוגדר מהתחלה כעכשווי מודרני ומינימליסטי, מה שעזר להתמודדות המוצלחת עם החלל הצר שאינו מרגיש כזה. גם כשנעשה שימוש בחומרים חמים בעיצוב כמו עץ, הייתה הקפדה על קווים מינימליסטים ועכשוויים כדי לייצר קלילות בעיצוב שלא תפגום בתחושת המרחב, שעליה כל כך חשוב להקפיד בתכנון בית שממדדיו גבוליים.
מבחוץ נעשה חיבור של המבנה על ידי קורות אל מבנה החנייה שבחוץ - אלמנט שמסתיר מעט את העובדה שחזית הבית צרה. ההקפדה הזאת יצרה מצב שבו היום לא מרגישים שמדובר בבית צר וארוך גם מבחוץ וגם בחלליו הפנימיים.
בשלב התכנון דמיינה המעצבת את הבית כבית לבן לגמרי, כדי לתת תחושת גודל במידת האפשר ולשמור על הדיוק של התכנון. אבל כשהבית הפך למציאות התווספו לו נגיעות של צבע וקיר אחד מעץ. דוגמא לנגיעות הצבע היא ספרייה ירוקה שנבנתה במעלה המדרגות ונצפית מכל נקודה בחלל המדרגות. קיר העץ נבנה כקיר ארונות במטבח ומשמש נקודה של חום בתוך המראה של קומת הקרקע.
צבעוניות עליזה והומור יושמו גם בעיצוב חדרי הרחצה, בהם נעשה שימוש באריחים ייחודיים. בחדרי הרחצה הנוספים נעשה שימוש באריחי קיר עם ציורי הצייר/מעצב האיטלקי פורנסטי: כדור פורח, עין, שפתיים, וכן פניה של זמרת האופרה (לינה קבליירי) האופיינים לעיצובי פורנסטי. נגרות חדרי הרחצה הותאמה לסגנון האריחים ולצבעיהם, כך שהאדום שמופיע בשפתיים המעוטרות ובכדור הפורח של פורנסטי המשיך גם בארונות האמבטיה שנבנו בתכנון מיוחד ומותאם.
בשירותי האורחים נעשה שימוש באריחים עם הדפס הנראה כנייר עיתון - אלמנט המתכתב עם הווית קריאת העיתונים בחדרי השירותים.
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
פאר גלילי בשני מפלסים: מה מסתתר בין הפטיו לבריכה?
ניצל מהריסה: מבנה ישן בסביון שהפך לבית כפרי
רוצים להציץ לעוד בתים ודירות? כנסו לכאן
