עובדים על הקצה: המעצבים שלוקחים את הבית לעבודה

שרה ונירית פרנקל
אם ובת, בעלות משרד פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים בקדימה
נירית - הנדסאית אדריכלות, שרה - אדריכלית

איך הגעתן לעבוד ביחד?
"עשיתי הכל כדי לא להיות במקצוע הזה" אומרת נירית הבת "כשהגעתי להחלטה שאני רוצה ללמוד עיצוב תעשייתי, אמא שלי אמרה, "את יודעת מה? תלמדי כבר אדריכלות, שזה תחום קרוב מאוד. לא יהיה לך טוב - תעזבי ותלכי ללמוד משהו אחר". נירית התרצתה, מהר מאוד נשאבה לתוך פעילות המשרד תוך כדי לימודיה. באותה תקופה - לפני 22 שנה! - שרה פעלה רק בתחום האדריכלות. כאשר נירית נכנסה למשרד, היא פיתחה עבורן את תחום העיצוב. השאר, הן אומרות, כבר היסטוריה.

יתרון לעבוד ביחד: "אנחנו החברות הכי טובות. השיח בינינו מאוד חופשי, אין אגו, אין מניירות. הצלחת האחת היא הצלחה של השנייה. זו לא כמו שותפות רגילה. זו שותפות ללא אינטרס אישי. אנחנו מתרכזות בעבודה, בפרגון, ויש בינינו הרבה כבוד הדדי. מעבר לכך - יש את העניין הכיפי שכאשר נפגשות מדי יום, ברור שזה גולש לנושא הנכדים ולעניינים משפחתיים נוספים. בעבודה אנחנו משלימות אחת את השנייה. שרה אחראית על הצד הקשוח יותר, בעוד נירית היא התקשורתית. שרה יותר אנליטית, נירית יותר אמוציונלית - כך אנחנו מרגישות שהתוצאה שלמה יותר ומקבלת את הטוב שבשני העולמות.

חסרון לעבוד ביחד: אמנם במפגשים משפחתיים אנחנו לעתים קרובות גולשות לשיחות סביב העבודה, אבל אנחנו לא רואות את זה כחיסרון. בכלל, אנחנו כל כך מסתדרות וקוראות אחת את השנייה טוב שאין לנו משקעים אחת כלפי השנייה. ויכוחים מקצועיים כמובן קורים במהלך העבודה, אבל דווקא בשל העובדה שהכל מתנהל בין אמא לבת - הם נשכחים מהר מאוד ולא נותרים משקעים.

פרויקט שזכור לכן במיוחד: נתבקשנו לתכנן בית עבור זוג שרצה לבנות בית מגורים חדש על שטח בית ילדותו של בן הזוג. השניים כמעט ויתרו על החלום יומיים לפני הריסת הבית הנוסטלגי וביטלו את הפרויקט כולו. לאחר שלושה חודשים, הם החליטו להתקדם הלאה ושבו אלינו. כך קרה שבמקום להרוס את הבית הישן, שיפצנו אותו, ובו-זמנית בנינו בית נוסף על אותו שטח. באורח פלא עמדנו בלו"ז הקשוח, ושני הבתים - החדש והישן - ניצבים כיום זה לצד זה בהרמוניה לטובת בני המשפחה לדורותיהם.

סטודיו פרי
אחיות, בעלות סטודיו פרי בהרצליה
לירון פרי-סער - מעצבת תעשייתית, עוסקת כיום בעיצוב פנים, מורן פרי-אוקון - מעצבת פנים

איך הגעתן לעבוד ביחד? התחלנו לעבוד ביחד לפני כשבע שנים, לפני כן עבדנו כשכירות במשרדי אדריכלות ועיצוב פנים. העבודה המשותפת שלנו התחילה באופן טבעי ולא יזום, כאשר תכננו ועיצבנו ביחד שתי דירות בבניין לשימור בתל אביב השייכת לבת משפחה אחרת שלנו. אחת התחילה את התהליך ופנתה לשנייה לשיתוף פעולה. התהליך והתוצאה היו הצלחה כה מסחררת, עד שבעקבותיה החלטנו להמשיך בדרך המשותפת. הקמנו את סטודיו פרי לעיצוב פנים, כאשר אנחנו עובדות תוך הקפדה על עיצוב מדויק ויצירת שפה אדריכלית מותאמת אישית לכל פרויקט.

יתרון לעבוד ביחד: היתרון בעבודה עם אחותך הוא היכולת לסמוך עליה לחלוטין, דבר מאוד נדיר בין שותפות. אנחנו (מן הסתם) מכירות אחת את השנייה הכי טוב בעולם, ונותנות אחת לשנייה גיבוי מלא. אנחנו מכירות את נקודות החוזקה והחולשה של כל אחת, ויודעות להשלים אחת את השנייה בהתאם.

חסרון לעבוד ביחד: כנראה שהחיסרון העיקרי הוא בעיית גבולות. כמובן, יש מקרים בהם העבודה פולשת למפגשים משפחתיים, מה שיכול לעצבן את שאר בני המשפחה שרוצים שנהיה אתם ולא עם העבודה שלנו.

פרויקט שזכור לכן במיוחד: בית פרטי באבן יהודה שעבר שיפוץ מקיף. בפרויקט הזה חלה סימביוזה מוחלטת בין שתינו, וגם בינינו לבין הלקוחות. לירון התגוררה בבית בשכירות שעמד בפני שיפוץ. כאשר בעלי הבית חיפשו מעצב לביצוע הפרויקט, הם נתקלו בכתבה על הבית שעיצבנו עבור מורן במושב עין שריד. כשהבינו שעל הבית הזה אחראית לא אחרת מאשר הדיירת שלהם, הם פנו אליה באופן טבעי לביצוע העבודה. מכיוון שהייתה לנו היכרות אישית עם הבית ואמון מלא מצד הלקוחות, נוצר תהליך עבודה זורם ומהנה, והכי חשוב - בית יפה במיוחד.

מירב ואייל מלכא
נשואים + 3 ילדים, בעלי משרד מלכא אדריכלים החיפאי
מירב - אדריכלית, אייל - אדריכל ומרצה בכיר בויצו חיפה

איך הגעתם לעבוד ביחד?
הכרנו בלימודי הארכיטקטורה בויצו, ומערכת היחסים בינינו התפתחה במקביל לתואר: הפכנו לזוג כבר בשנה השנייה ללימודים, בין השנה השלישית לרביעית נישאנו, ובשנה האחרונה כבר נולדה בתנו הבכורה. לאחר הלימודים עבדנו במספר משרדי תכנון בנפרד, ולבסוף החלטנו לפתוח משרד משלנו.

יתרון לעבוד ביחד: ישנה הזדהות מוחלטת בין צרכי העבודה לבין צרכי המשפחה. הדבר מאפשר חלוקת נטל יעילה ומפרה בין המשרד לבית, ואנחנו הופכים למעין יחידה משותפת שיכולה לעבוד במספר חזיתות בו-זמנית לפי צרכינו.

חסרון לעבוד יחד: היתרון שמנינו הוא גם מעין חרב פיפיות. קשה לנו להפריד בין העבודה לחיים האישיים והמשפחתיים. אנחנו חיים את העבודה ועוסקים בה גם בבית, ובעבודה אנחנו מתעסקים גם בדברים שקורים בבית. המשמעות של הגבולות הפרוצים האלה היא שמאוד קשה לנוח מהעבודה גם כשנמצאים בבית, שאמור להיות המקום השקט שלנו.

פרויקט שזכור לכם במיוחד: כשהתחלנו לתכנן את אחד הפרויקטים הראשונים שלנו, בית מגורים פרטי בעין הוד, רצינו ללמוד את המקום ואת צרכיו הייחודיים. כך מצאנו את עצמנו ישנים לילה שלם באתר הבנייה ביחד עם בתנו הבכורה, שהייתה אז בת שנתיים וחצי.

לימור יוסיפון-גולדמן ואבישר גולדמן
נשואים + כלב
לימור - אדריכלית ואוצרת, בעלת סטודיו LimonArc לאדריכלות ואוצרות, אבישר - מעצב גרפי ומאייר, שותף ובעליו של סטודיו למיתוג ועיצוב YYNGO

שניכם מגיעים מדיסציפלינות שונות מאוד. יוצא לכם לעבוד ביחד? בהחלט. אנחנו משתדלים ומכוונים לשתף פעולה פעם או פעמיים בשנה. לכל אחד מאתנו יש את העיסוקים שלו ושיגרת העבודה היומיומית שלו, ואנחנו מגלים בהרבה מהמקרים שאנחנו מייעצים אחד לשניה כדי להגיע לתוצאה שלמה וקוהרנטית יותר, כל אחד בתחומו. כבר אצרנו ביחד תערוכות, וכן עיצבנו ביחד פרויקטים כגון פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי בסינמטק תל אביב.

יתרון לעבוד יחד: זה נותן לתהליך להיות יותר הדרגתי ואמיתי. קמים בבוקר עם רעיון ואפשר מיד לשתף אותו ולעבד אותו במשך היום עד שנפגשים שוב בערב. יש משהו בעבודה משותפת בשעות שהן לא סטנדרטיות שמאפשר לחשוב על דברים אחרת ובצורה חדשה. ההיכרות שלנו עם החוזקות והרצונות מאפשרת לנו לנצל את הכישרונות שלנו בצורה האופטימלית.

חסרון לעבוד ביחד: יש משהו טוב בכך שהבית יודע להיות אזור שקט, רגוע ובעיקר סטרילי מעבודה. אצלנו, זה ממש לא ככה - כשאנחנו עובדים על פרויקטים משותפים, אנחנו מוצאים את עצמנו מוקפים בפרויקט, הן ברמה התחושתית והרבה פעמים גם ברמה הפיזית. הבית והסטודיו מתמלא בחפצים ובסקיצות שרוצים לשתף, אנחנו אוגרים כמויות של חומרים לשימוש אפשרי בתערוכות או בעבודות שלנו ובעיקר, אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על הפרויקט בלי סוף ומתכננים אותו בבוקר, בלילה וגם בסופי שבוע.

פרויקט שזכור לכם במיוחד: יסודות העיר - תערוכה שיזמה לימור, אותה אצרה ביחד עם אדר' דנה גורדון. בתערוכה, שהייתה חלק משבוע האיור האחרון, שודכו אדריכלים למאיירים. כך נוצרה עבורנו הזדמנות טובה לשלב את הדיסציפלינות שלנו ולהביא אותן לחלל של הגלריה בבית האדריכל. במקור, אבישר הגיע על מנת למתג את האירוע ובהמשך, הבנו שיש פה הזדמנות לשיתוף פעולה עמוק יותר. כך בנינו ביחד את הדימוי המרכזי של התערוכה, המהווה פרשנות לטקסט האוצרותי. הפרויקט הכי אישי שלנו הוא כמובן הדירה שלנו. לימור תכננה, עיצבה ושיפצה את הדירה, ואבישר הכניס פנימה את השפה הגרפית ואת האיורים שלו לחלל הבית (כמו מיני גלריה קטנה).