הוא הצליח לפתח את השיטה המצליחה ביותר בעיצוב הבית. כבש את ליבם של מיליונים ברחבי העולם בזכות קונספט ייחודי והפך לשבדי העשיר ביותר עם הון פרטי המוערך בכ-51 מיליארד לירות שטרלינג. מייסד איקאה - אינגבאר קמפראד מת היום בגיל 91, בביתו שבסמולנד שבדרום שוודיה.
את דרכו החל קמפראד בחנות קטנה שפתח בצריף ביתו, שם מכר ארנקים, תמונות ממוסגרות, תכשיטים, שעונים וכרטיסי ברכה חגיגיים. אחרי שאחד מהעובדים איתו פירק רגליים של שולחן כדי להכניס אותו לאוטו, הגה קמפראד ב-1943 את רעיון "הרהיטים השטוחים". מאז, נפתחו כבר 412 חנויות של איקאה ב-49 מדינות.
קמפראד הנחשב לאיש העשיר הרביעי בעולם היה מוכר כחסכוני במיוחד. הוא הודה לא פעם שהוא רוכש את כל בגדיו משוק הפשפשים, יד שנייה בתקווה לתת דוגמה טובה לסובבים אותו, הוא נסע באוטובוסים, טס במחלקת תיירים, אכל במסעדות עממיות וישב על אותו כיסא כמעט 40 שנה.
משנת 2010 קמפראד פרש בהדרגה מהחברה המשפחתית שהקים, כדי לפנות מקום לשלושת בניו החברים במועצת המנהלים של החברה והם שימשיכו את האיפריה שבנה וככל הנראה ירשו את המיליונים שעשה.
לקריאה נוספת:
בשעה טובה: איקאה משיקה ליין מוצרים לחיות מחמד
מהם המוצרים הנמכרים ביותר באיקאה?
מה מוצלח ומה מיותר בקטלוג איקאה 2018?
השם איקאה, הוא למעשה ראשי תיבות של שמו של אינגבאר קמפראד, בתוספת ראשי התיבות של הכפר והחווה בה גדל בשבדיה: Elmtaryd and Agunnaryd. קמפראד ציין באחד מראיונותיו שכל הרהיטים בביתו הם תוצרת איקאה, חוץ מכיסא ישן ושעון אורלוגין יפה שירש מאמו. "הכיסא האהוב עליי הוא כיסא מדגם "פואנג", בעיצוב יפני, ואיני מוצא סיבה להחליף אותו. אשתי חושבת שאני צריך לקנות כיסא חדש כי בד הריפוד התלכלך, אבל מכל בחינה אחרת הוא כמו חדש", ציין באחד מראיונותיו.
גם בערוב ימיו קמפראד הקפיד לבקר בחנויות הרשת הפזורות ברחבי הגלובוס, כשהוא כמובן תר אחר טיסות מוזלות במיוחד.
ב-2011 יצא ספר שהתפרסם בשבדיה ויצר סערה גדולה "ובוויינוואלד, העצים נשארים" שמו מאת אליזבת אסברינק, שחשף פרטים בהיסטוריה של קמפראד אשר שיתף פעולה עם הנאצים, הרבה אחרי שהמלחמה הסתיימה. הספר היה למעשה המשך לידיעה שהתגלתה בשנות ה-90 וקמפארד כמובן מיהר להכחיש. הוא תאר את הפעילות המשותפת עם הנאצים כ"משובת נעורים רגעית", והסביר כי נמשך בעיקר למודל הסוציאלי של הפשיזם, אך לא לנאציזם. הסופרת אסברינק הביאה בספרה כמה ממסמכי התקופה, המוכיחים לטענתה כי למעשה לא היה הבדל משמעותי בין התנועה הפשיסטית בה היה חבר לרעיונות הנאציים. בין היתר, מביא הספר את דבריו של מנהיג התנועה, אנגדאהל, לפיהם "היהודים הם גוף זר בחברה המערבית", ו"תנועה אנטי-קומוניסטית אמיתית לא תוכל להשיג את מטרתה אם לא תהיה גם אנטישמית".
