תביעת הענק של אדריכל ישראלי נגד גוגל

בצעד נדיר אישר לפני שבועיים בית משפט (SUPERIOR) בסנטה-קלרה, קליפורניה, להכיר בתביעה המקורית של אדריכל אלי עטיה נגד גוגל, נגד מייסדיה סרגיי ברין ולארי פייג' ונגד בכירים נוספים בחברה, כתביעה שיש להכיר בה גם בערוץ משפטי ייחודי של תביעה נגד ארגון פשע. הליך המוכר בשם "ריקו" (RICO - Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act). בתביעות RICO יש חשיבות להוכחה של תבנית התנהגותית ושיטתית על פני זמן.

במקור, הליך RICO נועד להילחם בארגוני פשיעה, על יסוד התנהלות עבריינית שנמשכת על פני זמן. זאת, כבסיס לענישה חמורה של ראשי ארגוני פשיעה. החוק אושר בסנאט ב-1970. במקביל להיבטים הקשורים לפשיעה אלימה ולפשיעה כלכלית, יש ב-RICO גם סעיף העוסק בהפרה סדרתית של זכויות יוצרים, ומתיר תביעה נגד המפירים זכויות יוצרים. כאשר סעיף זה מוחל על תביעה אזרחית, המשמעות היא קנסות גבוהים מהרגיל לנתבעים.

בתביעה המקורית, שהוגשה בדצמבר 2014, תבע עטיה את ענקית החיפוש גוגל ובכיריה על גניבת טכנולוגיה שהמציא; וכן את חברת פלאקס (FLUX) שאותה הקימו ומפעילים בכירים בגוגל לניצול הטכנולוגיה. את התביעה הגישו עטיה וחברת מקס סאונד (MAX SOUND), הנסחרת בארה"ב "מעבר לדלפק", והמייצגת את עטיה בתביעה זו. את הבקשה להוספת סעיף "ריקו" לתביעה, הגיש עטיה בחודש יולי השנה.

בתביעה המקורית נטען, שגוגל ובכיריה גנבו המצאה של עטיה - טכנולוגיה המקצרת ומוזילה משמעותית את תהליכי התכנון והבנייה, בעיקר של בניינים גבוהים וגדולים. גוגל עצמה העריכה, כי יש בהמצאה הזאת פוטנציאל הכנסות שנתי של 120 מיליארד דולר. הפרשה נחשפה ב"גלובס" כבר לפני ארבע שנים.

גוגל ניסתה לסלק את התביעה במספר הליכים משפטיים ובטיעונים פרוצדורליים, אולם טענותיה נדחו, ובחלוף כשנתיים מהגשת התביעה התחילו ההליכים הממשיים בתביעה, לגילוי מסמכים, ובקרוב יוגשו תצהירים וייערכו חקירות מוקדמות של הצדדים.

עטיה הוא אחד המומחים בעולם לתכנון מגדלים גבוהים. הוא תכנן מגדלי משרדים בולטים בארה"ב, ובארץ את מגדלי עזריאלי בתל-אביב. כמו כן, הוא פיתח מספר טכנולוגיות ושיטות בנייה חדשניות. במקרה זה, מדובר בשיטת תכנון ובנייה חדשה, היוצרת אינטגרציה בין אדריכלות, הנדסה, בנייה ותחזוקה, תוך שמירת הייחודיות הארכיטקטונית של הבניין, שיטה שעליה הגיש עטיה בקשות לפטנט. הטכנולוגיה הזאת, שאותה הוא כינה Engineered Architecture (EA), אמורה לחסוך 40%-50% בעלויות הבנייה ותקצר את זמן התכנון והבנייה במחצית.

בקיץ 2010 הזמינה גוגל את עטיה למטה החברה בעמק הסיליקון, כדי שיציג את המצאתו בפני בכיריה, בהם לארי פייג'. בסיום המצגת הם שוחחו ארוכות על בניינים ובנייה, תחום שבו פייג' לא היה מצוי.

כעבור שבועות אחדים אישרו פייג' וברין לפתח את רעיון ה-EA, ולהפוך אותו לתוכנה. זאת, במסגרת "גוגל X", המחלקה הסודית של גוגל העוסקת בפיתוחים חדשים שאינם בליבת העסקים של החברה. בין הצדדים נחתמו הסכמי סודיות והסכמי העסקה, שלפיהם הקניין הרוחני והידע שייכים לעטיה. בין השאר הוסכם, כי אם תוכח היתכנות הטכנולוגיה ויפותח אב-טיפוס של EA, ייחתם הסכם שותפות בין גוגל לעטיה ליישום הטכנולוגיה בשוק הנדל"ן העולמי.

הפרויקט יצא לדרך בינואר 2011, תחת מעטה חשאיות, במטרה ליצור תוכנה שתהיה אב-הטיפוס של טכנולוגיית EA. במיזם הועסקו בשלבים שונים בין 10 ל-30 איש, שגויסו במיוחד. השם שניתן לפרויקט: ג'יני (Genie), על-שם השד שיצא מהבקבוק של אלאדין.

ראשי גוגל X תיארו את הפיתוח של עטיה כך: "ג'יני היא פלטפורמה, שבה אפליקציית תכנון מבוססת רשת אינטרנט, המסייעת לאדריכלים ולמהנדסים בתהליך התכנוני, ומיועדת בעיקר לבניית בניינים גבוהים וגדולים. האפליקציה כוללת כללי תכנון של אדריכלים ומהנדסים מומחים, וכלי ניתוח וסימולציה מתקדמים. ג'יני מאפשרת סטנדרטיזציה ואוטומציה של הליכי התכנון והביצוע, עם אופציות תכנון בלתי מוגבלות, המאפשרות לאדריכל לשמר את הייחודיות של הבניין בסביבתו האורבנית... ג'יני היא טכנולוגיה מהפכנית ליצירת בניינים בני-קיימא וידידותיים לסביבה, באיכות העולה על כל הידוע. הטכנולוגיה תשנה את תעשיית הבנייה העולמית, על ידי שינוי בסיסי ומהפכני בדרך שבה בניינים מתוכננים, נבנים ומתוחזקים, ותחסוך טריליוני דולרים".

ביוני 2011, אחרי חצי שנה של פיתוח וקבלת חוות-דעת חיוביות של בכירים בתחום הבנייה בארה"ב, בענפי האדריכלות, ההנדסה והביצוע, שלחו ראשי צוות ג'יני לברין ולפייג' תקציר מנהלים סודי: "בתחילת השנה, החל צוות בגוגל X לעבוד עם אלי עטיה, יוצר הטכנולוגיה של ג'יני, במטרה לבדוק הזדמנויות בתעשיית הבנייה...

"מגמת העיור העולמית תדרוש הכפלת מלאי המבנים העירוניים שלנו עד 2050 (השקעה של 3.5 טריליון דולר בשנה). אוכלוסיית העולם תמשיך לעבור לערים... תעשיית בניית המבנים אינה מסוגלת לעמוד באתגרים של המאה הנוכחית. הפרגמנטציה (פיצול), עיצוב בהזמנה, עיצוב על בסיס שיקולים גרועים, יחסים לעומתיים, שיטות בנייה מיושנות וכו', גורמים לעלויות גבוהות, לדחיות בפרויקטים, לבזבוז, ולמבנים בעלי ביצועים גרועים".

ראשי צוות ג'יני, מציינים עוד, כי "התיעוש, החל מתהליך העיצוב הארכיטקטוני, הוא הפתרון היחיד. מרבית עלות המבנה וביצועיו במהלך חייו נקבעים במהלך העיצוב הקונספטואלי, והעיצובים צריכים להביא בחשבון את יעילות הייצור. לפלטפורמת ג'יני יהיו שלושה מקורות הכנסה עיקריים: יצירת קשרים משמעותית, הפניות מאנשי מקצוע בתחום העיצוב, ויצירת קשרים בתחומי התחזוקה, התפעול והשירות, עם פוטנציאל להניב לגוגל הכנסות שנתיות של 120 מיליארד דולר".

הספין-אוף: גוגל מקימה חברה חדשה

לטענת עטיה, עם התקדמות הפרויקט ניסה הצוות של גוגל "לעגל פינות" במתווה הפיתוח של EA, במטרה לזרז את השימוש המסחרי בחלקים של הטכנולוגיה. וזאת, בלי להמתין להשלמת פיתוח התוכנה, ובניגוד לדעתו. לדבריו, סרגיי ברין זימן פגישה של מפתחי פרויקט ג'יני, שבה היה אמור עטיה לסקור את מצב הפיתוח, אך ברגע האחרון, ובלי הסבר, הוא ביטל את הפגישה.

עם סיומו של שלב הפיתוח הראשוני ליצירת אב-טיפוס של EA, העלו בכירי גוגל X את הרעיון לבצע ספין-אוף. כלומר, להמשיך את הפיתוח בחברה נפרדת הקשורה לגוגל. בתחילת דצמבר 2011 הוציא ראש הצוות בגוגל X, ניקולס צ'ים, הודעה לעטיה ולחברי הצוות: "זה הסוף של ג'יני". אסטרו טלר, שעמד בראש גוגל X, הודיע לעטיה: "אני מצטער שפרויקט ג'יני הסתיים. זה יכול היה להיות משהו אדיר למען העולם".

אולם במקביל להודעות, וללא ידיעת עטיה, הקימה גוגל חברה חדשה בשם ואנבר (Vannevar Technology), שאליה עברו חברי הצוות הבכירים של פרויקט ג'יני, ושבה המשיכו לעסוק בפיתוח הטכנולוגיה. בהמשך, כשנחשף הספין-אוף, שינתה גוגל את שם החברה; והמשך הפיתוח ושיווק טכנולוגיית EA מתבצע בחברת פלאקס, על ידי אותם בכירים.

עטיה ומקס סאונד טוענים בתביעה המקורית, כי גוגל, פייג', ברין, פלאקס ושאר הנתבעים, ביצעו מעשים של גניבת קניין רוחני, הפרת הסכם סודיות, הפרת חוזה העסקה, גזל, מרמה והונאה, תחרות לא הוגנת ופעילות שלא בתום-לב.

הם מבקשים מבית המשפט: להוציא צו המורה לגוגל, לפלאקס ולשאר הנתבעים לחדול משימוש בלתי הוגן במידע החסוי, בקניין הרוחני ובידע המקצועי של עטיה, כולל כל פיתוח או שימוש בחומרים הקשורים לפרויקט ג'יני.

כמו כן, הם מבקשים - לקבוע פיצויים בסכום שיוכח בעת המשפט; להשיב סכומים שהרוויחו הנתבעים על ידי עשיית עושר ולא במשפט; הוצאת צו שיורה כי כל הכספים והרווחים שעושה גוגל באמצעות התנהגות לא חוקית, וכל הרווחים שעושה פלאקס באמצעות התנהגות לא חוקית, יופקדו בנאמנות לטובת התובעים; להשיב את כל ההכנסות, השכר, הרווחים, התגמולים והתועלות שהשיגו הנתבעים כתוצאה מהתנהלות ומעשי הונאה עסקיים לא הוגנים ולא חוקיים; לקבוע פיצויים וכל סעד אחר בסכום שיקבע בית המשפט; וכן, להבהיר את זכויות הצדדים במסגרת הסכמי הסודיות וההעסקה בין עטיה לגוגל.

"דפוס מעשי גניבה עקבי"

במסגרת הבקשה של עטיה מחודש יולי השנה, להוספת סעיף RICO לתביעה המקורית, נטען כי בהתקשרות עם עטיה פעלה גוגל בתבנית התנהגותית המצדיקה את הסעיף: איתור ממציא, התקשרות איתו בחוזה סודיות, הבטחות והסכמים על השקעות מצד גוגל, קבלת ההמצאות והסודות המסחריים של הממציא; ובסופו של דבר, השתלטות על הקניין הרוחני והסודות המסחריים של הממציא, וייחוס ההמצאות לגוגל.

הבקשה של עטיה ומקס סאונד להכרה בתביעה כ-RICO, הוגשה באמצעות עו"ד אריק ביות'ר מדאלאס, טקסס; ובתמיכת הפרקליט המפורסם, פרופ' ג'ורג' רוברט בלייקי, שהצטרף לצוות התביעה. בלייקי הוא האיש שכתב את חוק RICO נגד הפשע המאורגן בארה"ב, ושימש כפרקליט הראשי בחקירות של פרשיות רצח ג'ון קנדי ומרטין לותר קינג.

בבקשה ל-RICO פורטה רשימה של מה שכונה "היסטוריה של גניבת קניין רוחני הנמשכת גם כיום, ומצביעה על תבנית של פשיעה מאורגנת", וכן חריגות מ"הגבלים עסקיים". יודגש, כי רוב ההליכים בעבר הסתיימו בהחלטות לטובת גוגל, על יסוד טיעונים פרוצדורליים שלה.

ברשימה המפורטת שהוצגה לשופט פיטר קירוואן, בבקשה ל-RICO, נכתב: "דפוס מעשי הגניבה של גוגל כה עקבי, עד שכמעט כל זרוע מודרנית ופופולרית של תאגיד גוגל היא יישות נגזרת שמקורה בעבודה שנגנבה מאחרים, כמו מערכת ההפעלה אנדרואיד (שנגנבה באופן חלקי מאורקל); ארנק גוגל (נגנב מ-PayPal ומ-eBay); יוטיוב (טכנולוגיית אופטימיזציית וידיאו לקובצי וידיאו, שנגנבה מ-VSL קומיוניקיישנס); Google Hangouts (שנגנב מ-Be In Inc); אדסנס (AdSense) - אחד המיזמים הרווחיים ביותר של גוגל (נגנב מ-Digital Envoy, Inc); ומפות גוגל (Google Maps) (נקודות עניין ותנאי נהיגה, שנגנב מ-PhantomALERT Inc, וסקירות שנגנבו מ-Yelp!)".

לטענת התובעים, "נגד תאגיד גוגל ומנהליו, נפתחו - בין השאר - באופן חוזר ונשנה חקירות פליליות וחקירות בחשד לפגיעה בתחרות. זאת, מצידן של ממשלות בעולם, בגין מעשי הגניבה החוזרים ונשנים שלהם".

התובעים מביאים דוגמאות: "ממשלת ארה"ב קנסה את גוגל ב-500 מיליון דולר, בגין פעילותה לקידום הפיראטיות באמצעות בתי-מרקחת מקוונים בלתי חוקיים.

"גוגל קיבלה מספר רב של צווים מהאיחוד האירופי, בגין התנהלותה הפוגעת בתחרות, והיא ניצבת בפני אפשרות שיוטלו עליה קנסות בשווי כולל של 6 מיליארד דולר.

"רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב קבעה, כי גוגל השתמשה בטקטיקות שפוגעות בתחרות וניצלה לרעה את עוצמתה כמונופול, בדרכים שהזיקו לגולשים וליריבותיה.

"רשות FTC האשימה את גוגל בהתנהלויות מוליכות שולל בתחום ההגנה על הפרטיות. זאת, בגין גניבת ופרסום פרטי דוא"ל של צרכנים. גוגל הצטוותה לעבור ביקורת מצד גופים עצמאיים בתחום ההגנה על הפרטיות ב-20 השנים הבאות.

"כמו כן, גוגל נחקרה במספר רב של מדינות, לאחר שנודע כי 'גוגל תצוגת רחוב' גנבה מידע Fi-Wi של אנשים".

גוגל התנגדה להכרזה על ההליך כ-RICO, בין השאר על יסוד טענה של איחור בהגשת הבקשה. בכירי גוגל מסרו תצהירים שעליהם ביקשה וקיבלה חיסיון. אבל לפני שבועיים קיבל השופט את בקשת התובעים, והכריז על התביעה ככזו הנמצאת גם במסגרת RICO. עם זאת, השופט קבע, מטעמי חיסכון בזמן, כי התיק העיקרי בתביעה יתברר קודם בפני מושבעים, החל מספטמבר 2018, ומיד לאחר מכן, אם תהיה פסיקה לטובת עטיה, יימשך ההליך במסגרת RICO.

גוגל נמנעה מלהגיב לשאלות "גלובס", אולם גורמים בגוגל אומרים, שלא לציטוט, כי עטיה הגיש בקשה לפטנט על EA עוד ב-2008, לא המשיך את הטיפול, וחתם על מסמכים שבהם הועברו זכויותיו בקניין הרוחני לגוגל. עוד לדבריהם, כדי שיתנהל הליך של RICO יהיה על עטיה להוכיח קודם שמדובר בסוד מקצועי שנגנב.