דיירים: זוג + 2 ילדים
מיקום: תל אביב
שטח: 125 מ"ר
עיצוב פנים: מיכל אבימור
בימים רגילים, בכדי להתחיל במלאכת תכנון ועיצוב דירה, נפגשות מעצבות עם בעלי הדירה ולומדות את הפרוגרמה: מה הסגנון והצבעים האהובים על הדיירים, מהם הרגלי הבישול והאכילה, היכן מרבים לבלות יחד: בסלון, במטבח או בפינת האוכל וכו'. אלא שבמקרה שלפנינו, לא ידע בעל הדירה מי עתיד להתגורר בה: האם יגור בה הוא עצמו? האם ישכיר אותה? או אולי תתגורר בה נכדתו ומשפחתה הצעירה? בניית הדירה החלה והאכלוס נראה רחוק, לכן ביקש הדייר להשאיר את הדירה כקנבס ריק ולבחור בגוונים סולידיים, עליהם יתאפשר להוסיף בהמשך. בנוסף ביקש שהמוצר המוגמר יעמוד בדרישות תחזוקה מחמירות.
על פי הנחיה זו, המעצבת החליטה לשמור על חלל פתוח באזור הציבורי ולאפשר גמישות בהצבת ריהוט עתידי, לכן ביטלה את תכנונו של קיר מפריד בין המטבח לפינת האוכל. כך התקבל חלל אחד המכיל מטבח, פינת אוכל מרווחת וכן חדר מגורים ומבואת כניסה פתוחה. המטבח הותאם ליעילות ונוחות בישול. הוחלט שלא להוסיף אי עבודה ולאפשר למקם שולחן אוכל ארוך בפינת האוכל, תוך אפשרות גלישה לשטח המטבח, במידת הצורך. בחדר השינה בוצע תכנון מחדש, כולל שינוי תשתיות החשמל והאינסטלציה, בכדי להגדיל את חדר הרחצה הצמוד. המעצבת בחרה בחומרים פרקטיים בעלי ניקיון עיצובי: לריצוף הדירה בחרה בגרניט פורצלן ניטרלי בצבע חול-אפור, בהתאמה לאבן החיפוי והמראה החיצוני של הבניין וסביבתו, ועבור מרפסת השמש בחרה באריחים עכשוויים דמויי פרקט, בגוון המשתלב עם שאר הריצוף. למטבח ולחדרי הרחצה נבחרו חומרים עמידים, במראה מינימליסטי ונקי. כן בחרה המעצבת דלתות פנים עמידות בנזקי מים.
בתום הבנייה התקבלה דירה מאופקת בגוונים סולידיים מונוכרומטיים, ולדירה נכנסה משפחה צעירה ולה שני בנים קטנים. בני המשפחה ביקשו לשכן את ילדיהם בחדר משותף, להסב את חדר הילדים הנוסף לחדר אורחים ומשחקים, ואת הממ"ד לנצל כחדר ארונות. בשלב זה, בכדי לעצב את אופי הדירה ולהתאימה לדיירים החדשים ולחפציהם, ומכיוון שאם המשפחה אוהבת טקסטיל ואמנות, בחרה המעצבת בקונספט אמנותי והוסיפה צבע ואופי לחלל בעזרת חפצי אמנות ואביזרים משלימים.
תהליך הטמעת הקונספט החל בהעמדת הריהוט ששימש את המשפחה בדירתם הקודמת (כגון ספה שחורה, איכותית ונוחה), ובבחירת ריהוט המתאים לדירה החדשה: נבחרו שולחנות סלוניים לעידון המראה הדומיננטי של הספה, ופריטי ריהוט ונגרות נוספים בהתאם לצרכי האחסון ומבנה הדירה. עבור הסלון בחרה המעצבת תמונות שמן של האמנית הישראלית דנה קרינסקי.
הצבעוניות העיקרית, ומה שנתן לדירה את האופי הסופי המתאים לגרים בה, התקבלה באמצעות בחירת המעצבת בבוגר שנקר, שי שניידרמן, אמן טקסטיל שנע על קו התפר בין עיצוב לאמנות. שי עובד בטכניקה מיוחדת: הוא מתחיל באיסוף ומיון של חומרי טקסטיל: ג'ינסים ישנים, בדים חוטים ועוד, וממשיך בפירוק החומרים הקיימים לחתיכות ראשוניות. כך נוצרים ביטויים חדשים מתוך מקור הבגד. ג'ינסים שנצבעו לאחר שנתפרו יוצרים בפירוקם קונטרסט צבעוני, ופירוק של בגדים אחרים יוצר מעיין רישום גלי על הבד. בנוסף לפעולת הפירוק והתפירה מפתח שניידרמן מגוון מניפולציות על הטקסטיל להעשרת החומר. למשל: שימוש במסורית או התזת סילוני מים, הפורמים את הבד ויוצרים בו קווים חדשים. כמו כן, הוא מעתיק את הדוגמאות שנוצרו מתהליכים אלו להדפסה דיגיטלית על אריגים חדשים. שי מבצע רקמה, סריגת משטח ותפירה ישירות לחפץ: רהיטים, סירות מפרשים, נעליים תיקים ועוד. כולם עטופים בדים וסריגים, שחוברו יחד בתפירה ידנית בטקסטורה משתנה, בעיקר בבדי ג'ינס כחול ובקורדרוי כתום.
בהתאם לקונספט הכללי של הדירה בחרה המעצבת עבודות רבות של שי. כמעט בכל חדר מופיעה יצירה או פסל מעבודותיו: רמקולים רקומים וסרוגים לסלון, מוסיפים צבע כתום וחי לאזור הישיבה, מפה לשולחן האוכל, שטיחונים, מנורה ושידת צד סרוגות לחדר השינה, פסל סירת מפרש, שטיחונים לחדר האורחים, שטיחונים ומגבות ג'ינס לחדרי הרחצה. גם אביזרים רקומים מתוך יצירתו, כגון תיקי גב ונעליים, נבחרו באותה ההזדמנות.
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
מהקןמה ה-25 של המגדל המסקרן בארץ
מלא בכל טוב: דופלקס מגוון ברמת גן
רוצים להציץ לעוד בתים ודירות? כנסו לכאן
